סידני גובו
 | ||||
| גובו במדי אוויאן, 2011 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
27 ביולי 1979 (בן 44) לה פוי-אן-ולה שבצרפת | |||
| שם מלא | סידני רודריג נוקפו גובו | |||
| גובה | 1.75 מטר | |||
| עמדה | קיצוני ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
סידני רודריג נוקפו גובו (בצרפתית: Sidney Rodrigue Noukpo Govou; נולד ב-27 ביולי 1979 בלה פוי-אן-ולה) הוא כדורגלן עבר צרפתי שמוצאו מבנין ששיחק בעמדת הקיצוני ימני.
גובו שיחק לאורך רוב הקריירה בקבוצת נעוריו אולימפיק ליון. הוא שיחק במועדון במשך 11 עונות, וזכה עמו בשבע אליפויות צרפת ובגביע הצרפתי. לזכותו קרוב לחמישים הופעות במדי נבחרת צרפת, בהן כבש עשרה שערים. הוא נכלל בסגל הנבחרת בשני טורנירי אליפות אירופה ובשני מונדיאלים.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
גובו החל את קריירת המשחק בגיל מאוחר יחסית. בצעירותו הוא בחר לסיים את לימודיו בבית הספר, והצטרף לאקדמיית הנוער של אולימפיק ליון רק כשהיה בן 17. גובו הפגין יכולת גבוהה בעונתו היחידה כשחקן נוער, וזכה להארכת חוזהו במועדון. הוא החל לשחק במדי קבוצת המילואים וכבש במדיה 82 שערים בשלוש שנים.
במהלך עונת 1999/2000 עבר גובו לשחק בשורות הקבוצה הבוגרת של המועדון, תחת המאמן ברנאר לקומב. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הצרפתית ב-15 בינואר 2000, כשעלה כמחליף לעשר דקות במשחקה של ליון מול אוסר. כחודשיים אחר כך, בשמינית גמר הגביע הצרפתי מול הכוכב האדום פריז, כבש גובו את שעריו הראשונים במדי הקבוצה, כשצמד שערים שלו הביא לליון ניצחון 2-1 במשחק. את אותה העונה סיים גובו עם ארבע הופעות ליגה, ובאותו הקיץ חתם לראשונה על חוזה מקצועני בקבוצה.
בעונתו השנייה בבוגרים, תחת המאמן ז'אק סנטיני, תפס גובו מקום חשוב בהתקפת הקבוצה, לצדם של סוני אנדרסון וסטיב מרלה. עונה זו הפכה לעונת הפריצה של גובו, כשליון סיימה כסגנית האלופה וגובו עצמו זכה בתואר תגלית העונה בצרפת. הוא זכה להכרה גם בכדורגל האירופי באותה עונה, לאחר שבמשחק הבית מול באיירן מינכן במסגרת שלב הבתים השני של ליגת האלופות, כבש גובו צמד בעשרים הדקות הראשונות בדרך לניצחון קבוצתו 3-0.
בעונת 2001/2002 זכה גובו עם קבוצתו לראשונה בקריירה באליפות צרפת. הייתה זו אליפות ראשונה מתוך שבע אליפויות רצופות בהן זכו גובו וליון. גובו היה שחקן הרכב קבוע בכל אחת משבע האליפויות. במהלך עונת 2004/2005, במהלך היעדרותו הארוכה של קפטן הקבוצה קלאודיו קסאפה, העניק המאמן פול לה גן את סרט הקפטן לגובו. ההחלטה נבעה בין היתר מהנאמנות שהפגין גובו למועדון נעוריו, שבלטה עוד יותר על רקע הצעות רבות שקיבל באותה התקופה.
עונת האליפות השביעית והאחרונה ברצף, 2007/2008, הייתה היחידה שהסתיימה בדאבל. ליון העפילה לגמר הגביע מול פריז סן-ז'רמן, וגובו עלה בהרכב למשחק. לאחר 0-0 בסיום הזמן החוקי, נכנס המשחק להארכה. בדקה ה-102 כבש גובו מבישול של כרים בנזמה את השער היחיד במשחק, שהעניק לקבוצתו זכייה ראשונה בגביע מאז 1973. עונה אחר כך נעצר רצף האליפויות של ליון, וגובו החמיץ חלק גדול של העונה עקב קרע בגיד אכילס. בעונתו האחרונה של גובו בקבוצה, עונת 2009/2010, הוא כבש פעמיים בלבד בשלושים הופעות ליגה, כולל שער מרשים במשחק מול האלופה בסיום העונה, אולימפיק מרסיי, לאחר שפרץ לאורך יותר מחצי מגרש וסיים את המהלך בשער. המשחק עצמו הסתיים בשוויון 5-5. ליון סיימה את העונה במקום השני, ובסיום העונה עזב גובו את הקבוצה לאחר 11 עונות. לזכותו 455 הופעות במדי ליון בכל המסגרות, בהן כבש 83 שערים.
ב-2 ביולי 2010 הודיעה פנאתינאיקוס היוונית על החתמתו של גובו לשלוש עונות, עבור שכר שהוערך בכמיליון וחצי אירו לעונה[1]. תחילת דרכו של גובו בקבוצה הייתה מוצלחת, והוא אף כבש במסגרת ליגת האלופות שער יתרון מול ברצלונה בקאמפ נואו, במשחק בו הובסה פנאתינייקוס 5-1 בסיום. במהלך העונה נקנס גובו פעמיים על התנהגות בלתי הולמת, שנבעה מחיי הלילה של גובו בעיר. פנאתינייקוס סיימה את העונה כסגנית האלופה. ביולי 2011, שנה בלבד לאחר שחתם במועדון, שוחרר גובו מהקבוצה בהסכם הדדי. הסיבה העיקרית לשחרורו נבעה מחובות כלכליים כבדים אליהם נקלעה הקבוצה, והרצון לחסוך את שכרו הגבוה של גובו.
לקראת עונת 2011/2012 חזר גובו לצרפת וחתם באוויאן, בעונתה הראשונה אי פעם בליגה הבכירה[2]. תקופתו של גובו באוויאן לוותה בפציעות קשות שהשביתו אותו לתקופות ארוכות. בחודש מרץ 2012, כשלושה חודשים לפני תום העונה הראשונה שלו בקבוצה, נפצע גובו בעקב ונאלץ לעבור ניתוח שהשבית אותו לכחצי שנה. שנה אחר כך, במרץ 2013, שוב נפצע גובו פציעה קשה בברך ובעקב, ונאלץ לעבור ניתוח נוסף, ושוב הושבת לחצי שנה. בסיום העונה, ולאחר שתי עונות במדי הקבוצה, שוחרר גובו מאוויאן.
השחרור מאוויאן סימן את סוף הקריירה המקצועית של גובו. לאחר תקופת השיקום, ב-15 באוקטובר 2013, חזר גובו לליון בחוזה חובבני שאפשר לו לשחק בקבוצת המילואים בלבד. ב-27 בינואר 2014, שלושה חודשים אחר כך, חתם גובו בקבוצת מונט ד'ור אזרגס החובבנית מהליגה הרביעית, שם שיתף פעולה עם חברו לשעבר בנבחרת צרפת, לודוביק ז'ולי. לאחר עונה וחצי במדי הקבוצה, עבר גובו למיאמי סיטי צ'מפיונס מליגת הפיתוח, הליגה הרביעית בארצות הברית. לאחר עונה בלבד חזר לצרפת וחתם במדי לימונה החובבנית.
נבחרת צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעת הבכורה של גובו בנבחרת צרפת נערכה במשחק ידידות מול תוניסיה ב-21 באוגוסט 2002, שהסתיים בשוויון 1-1. גובו פתח בהרכב והוחלף במהלך המחצית השנייה. היה זה גם משחק הבכורה כמאמן הנבחרת של ז'אק סנטיני, שאימן עד מספר חודשים קודם לכן את גובו בליון. באותה התקופה נטל גובו חלק במשחקי הנבחרת במוקדמות יורו 2004. בהופעתו השלישית בנבחרת, כחודש וחצי לאחר הופעת הבכורה שלו, כבש גובו את שערו הראשון במדי צרפת, בניצחון 5-0 על סלובניה במסגרת מוקדמות היורו.
גובו נכלל בסגל של סנטיני לגביע הקונפדרציות 2003 שנערך בצרפת. גובו שותף בשני משחקים בשלב הבתים, ואף כבש את שער הניצחון ב-2-1 על יפן. הוא עלה בהרכב בחצי הגמר, אך לא שותף בניצחונה של צרפת על קמרון בגמר הטורניר. שנה אחר כך בחר סנטיני שלא לזמן את גובו לסגל צרפת ליורו 2004 בפורטוגל. פציעתו של לודוביק ז'ולי סמוך לפתיחת הטורניר זיכתה לבסוף את גובו במקום בסגל, אך הוא לא שותף כלל בארבעת משחקיה של צרפת בטורניר שהסתיימו בהדחה מול יוון ברבע הגמר.
בתחילה נותר גובו מחוץ לסגל של ריימונד דומאנק לקראת טורניר מונדיאל 2006 בגרמניה. לאחר שג'יבריל סיסה נפצע סמוך לפתיחת הטורניר, וכפי שקרה עם ז'ולי שנתיים קודם לכן, זומן לבסוף גובו לסגל הצרפתי לטורניר. גובו זכה לדקות ראשונות בטורניר במשחק השלישי והאחרון של שלב הבתים, שהסתיים בניצחון 2-0 על טוגו. הוא עלה מהספסל כרבע שעה לסיום במקומו של פרנק ריברי. בשמינית הגמר מול ספרד, החליף גובו את פלורן מאלודה כרבע שעה לסיום, במצב של שוויון 1-1. בדקות שנותרו כבשה צרפת פעמיים נוספות, השלימה את המהפך וניצחה 3-1. גובו הוסיף להיות מחליפו של ריברי ברבע השעה האחרונה גם בניצחון 1-0 על ברזיל ברבע הגמר וגם בניצחון 1-0 על פורטוגל בחצי הגמר, אך לא שותף כלל בהפסדה של צרפת בדו-קרב בעיטות עונשין לאיטליה במשחק הגמר.
גובו זכה לפיצוי מול איטליה כחודשיים לאחר הטורניר, ב-6 בספטמבר 2006, במסגרת מוקדמות יורו 2008, כשכבש צמד בניצחונה של צרפת 3-1. הוא זומן על ידי דומאנק ליורו 2008. הוא עלה פעמיים בהרכב בשלב הבתים, אותו סיימה צרפת במקום האחרון וללא ניצחון, בהפסדים 4-1 להולנד ו-2-0 לאיטליה.
על אף הכישלון החרוץ בטורניר, דומאנק הוסיף לעמוד על הקווים גם במונדיאל 2010 בדרום אפריקה, וזימן את גובו לטורניר המונדיאל השני בקריירה שלו. גובו עלה בהרכב בשני משחקיה הראשונים של צרפת בשלב הבתים, 0-0 מול אורוגוואי והפסד 2-0 למקסיקו. הוא עלה מהספסל בדקות האחרונות בהפסד 2-1 למארחת דרום אפריקה, שסיים עבור צרפת את הטורניר במקום האחרון בבית.
ההפסד לדרום אפריקה היה משחקו האחרון של גובו במדי צרפת. בסך הכול ערך גובו 49 הופעות בינלאומיות, בהן כבש עשרה שערים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גובו הוא יליד צרפת, אך מוצאו מבנין, שם נולדו הוריו. היא קיבל את שמו בהשראתו של שחקן הקולנוע סידני פואטייה, אותו העריץ אביו.
גובו נישא ביוני 2011 לקלמנס קאתרין, ולזוג שני ילדים, מארלי וג'וד. לגובו ילדה נוספת, נעמי, שנולדה לו ב-2005 מחברתו לשעבר פסקל.
באפריל 2010 היה מעורב גובו בפרשיית מין שנחשפה בתקשורת הצרפתית, שכללה קיום יחסי מין עם פרוצה קטינה לאחר בילוי משותף במועדון, והשתתפו בה ארבעה מחברי הנבחרת הצרפתית[3]. מאוחר יותר נחשף כי מלבד גובו, גם לכרים בנזמה, חאתם בן ארפה ופרנק ריברי היה חלק בפרשה. מזכירת המדינה לענייני ספורט, ראמה יאד, קבעה כי לשחקן שייחקר לא יהיה מקום בסגל הנבחרת למונדיאל 2010 שנפתח כחודשיים אחר כך, אך בכל מקרה אף חקירה רשמית לא נפתחה לפני תחילתו של הטורניר. לאחר המונדיאל תושאל גובו על ידי משטרת פריז, והואשם בקיום יחסי מין עם קטינה. בנובמבר 2011 החליטה התביעה לסגור את התיק נגד גובו ויתר השחקנים, לאחר שקבעו כי השחקנים לא יכלו לדעת כי זאהיה דאהר, נערת הליווי, הייתה בת 16 בזמן האירוע.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות צרפת (7): 2001/2002, 2002/2003, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007, 2007/2008
- הגביע הצרפתי: 2007/2008
- גביע הליגה הצרפתית: 2000/2001
- גביע האלופות הצרפתי (6): 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007
- גביע הקונפדרציות: 2003
- גביע העולם: 2006 (מקום שני)
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1999/2000 | אולימפיק ליון |  ליגת העל הצרפתית |
4 | 0 | 3 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 7 | 2 |
| 2000/2001 | 28 | 5 | 4 | 1 | 8 | 2 | 4 | 1 | 44 | 9 | ||
| 2001/2002 | 29 | 10 | 1 | 0 | 9 | 3 | 2 | 0 | 41 | 13 | ||
| 2002/2003 | 29 | 7 | 1 | 0 | 5 | 2 | 2 | 5 | 37 | 14 | ||
| 2003/2004 | 26 | 3 | 3 | 2 | 9 | 0 | 1 | 0 | 39 | 5 | ||
| 2004/2005 | 36 | 8 | 2 | 0 | 9 | 0 | 2 | 0 | 49 | 8 | ||
| 2005/2006 | 35 | 5 | 3 | 1 | 7 | 1 | 2 | 1 | 47 | 8 | ||
| 2006/2007 | 28 | 1 | 2 | 1 | 5 | 0 | 4 | 1 | 39 | 3 | ||
| 2007/2008 | 32 | 7 | 4 | 1 | 8 | 1 | 2 | 1 | 46 | 10 | ||
| 2008/2009 | 15 | 1 | 1 | 0 | 4 | 1 | 0 | 0 | 20 | 2 | ||
| 2009/2010 | 30 | 2 | 1 | 0 | 11 | 1 | 1 | 0 | 43 | 3 | ||
| 2010/2011 | פנאתינאיקוס |  ליגת העל היוונית |
20 | 1 | 2 | 1 | 2 | 1 | 0 | 0 | 24 | 3 |
| 2011/2012 | אוויאן | ליגת העל הצרפתית |
18 | 1 | 3 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 | 22 | 2 |
| 2012/2013 | 18 | 0 | 2 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 21 | 0 | ||
| סך הכול בקריירה | 343 | 51 | 29 | 9 | 77 | 12 | 22 | 9 | 471 | 81 | ||
* הנתונים מתייחסים לקריירה המקצוענית בלבד
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת צרפת | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 2002 | 3 | 1 |
| 2003 | 6 | 1 |
| 2004 | 5 | 1 |
| 2005 | 5 | 0 |
| 2006 | 6 | 2 |
| 2007 | 5 | 2 |
| 2008 | 7 | 3 |
| 2009 | 5 | 0 |
| 2010 | 7 | 0 |
| סה"כ | 49 | 10 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידני גובו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
- פרופיל השחקן באתר התאחדות הכדורגל הצרפתית
- פרופיל השחקן באתר הרשמי של ה-LFP
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ העברות בעולם - 3.7, באתר וואלה!, 3 ביולי 2010
- ^ העברות בעולם - 6.7, באתר וואלה!, 06 ביולי 2011
- ^ שערוריית המין בצרפת: בנזמה ובן ארפה ייחקרו, באתר וואלה!, 21 באפריל 2010
| נבחרת צרפת – יורו 2004 | ||
|---|---|---|
|
1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 פירס • 8 דסאי • 9 סאהה • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 רוטן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 דאקור • 18 פדרטי • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 מרלה • 22 גובו • 23 קופה • מאמן: סנטיני |
| |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 2006 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 דוראסו • 9 גובו • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 סאהה • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 גיבט • 18 דיארה • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 שימבונדה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק |
| |
| נבחרת צרפת – יורו 2008 | ||
|---|---|---|
|
1 מנדנדה • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 אנלקה • 9 בנזמה • 10 גובו • 11 נאסרי • 12 הנרי • 13 אברה • 14 קלרק • 15 תוראם • 16 פריי • 17 סקילאצ'י • 18 גומיס • 19 סניול • 20 טולאלאן • 21 דיארה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק |
| |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 לוריס • 2 סאניה • 3 אבידל • 4 רבייר • 5 גאלאס • 6 פלאנוס • 7 ריברי • 8 גורקוף • 9 סיסה • 10 גובו • 11 ז'יניאק • 12 הנרי • 13 אברה • 14 טולאלאן • 15 מאלודה • 16 מנדנדה • 17 סקילאצ'י • 18 דיארה • 19 דיאבי • 20 ולבואנה • 21 אנלקה • 22 קלישי • 23 קראסו • מאמן: דומאנק |
| |
