ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יעקב אטלינגר

**רבי יעקב אטלינגר**
**Jakob Ettlinger**
לידה	17 במרץ 1798; כ"ט באדר תקנ"ח; קרלסרוהה, ספר באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73); כ"ה בכסלו תרל"ב; אלטונה, הרייך הגרמני
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה.
רבותיו	רבי אברהם בינג, רבי אשר וולרשטיין ורבי אברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש
בני דורו	ידידו רבי יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1873-1850; שו"ת בנין ציון, 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: עריכה לשונית והתאמה לסגנון האנציקלופדיה היהודית.

רבי יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), רב ופוסק הלכה, סופר ופובליציסט, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד בקארלסרוהה לרבי אהרן, שהיה רב בית כנסת ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, ר' אשר (בנו של בעל השאגת אריה). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה. נשא לאשה את בת שבע בת ר' מאיר מוירצבורג^[1], במשך 3 שנים למד בחברותא עם רבי אליעזר ברגמן כמו כן למד בחברותא עם חכם יצחק ברנייס (מאוחר יותר רבה של המבורג). רבי דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה. הוא למד קבלה בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. לאחר פרעות "הפ-הפ" בשנת 1819 נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. הוא גם למד אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בוירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי.

בשנת 1826 הוא התמנה לרבה של מחוז לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש ויעקב רוזנברג ורבי אליקים געטשליק שלזינגר. בשנת 1836, אחרי מותו של הרב המקומי ר' עקיבא ישראל ורטהיימר הוא מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה ומבין תלמידיו באלטונה היה רבי עזריאל הילדסהיימר.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים [[[יהדות רפורמית|רפורמים]]. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863. ענוותנותו משתקפת בצוואתו שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה, שם נקבר^[2]. מבניו, הרב בן ציון עטלינגר שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, וההדיר חלק מכתבי אביו.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו שנת ה'תרל"ב.

רבי יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס] ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתן לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

עם שציווה לא להספידו, היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו^[3].

תלמידיו[עריכת קוד מקור]

רבי עזריאל הילדסהיימר, אב"ד אייזנשטט וראש הסמינר לרבנים בברלין. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
רבי שמשון רפאל הירש, אב"ד ניקלסבורג ופפד"מ. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא.
רבי אליקים געטשליק שלזינגר, יושב הקלויז בהמבורג.
רבי יוסף הכהן אלטמן, אב"ד קרלסרוהה.
רבי משה אונא, חתן היד הלוי.
רבי ליב בודנהיימר אב"ד קרפלד.
רבי יוחנן ויטקובר. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
רבי אליהו פלסנר אב"ד אסטרווא ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
רבי ליב עטלינגר (אחיו) ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
רבי בן ציון עטלינגר [בנו] מחשובי ק"ק מוהילוב.
רבי יעקב רוזנברג אב"ד דיסלדורף ופולדא.
הרב דר. מאיר פייכטוונג אב"ד נייטרא.
רבי אהרן אוירבך, אב"ד בון. [אחי הנחל אשכול].
רבי דוב בער צאמבער - דיין בברלין

צאצאיו[עריכת קוד מקור]

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

בנו רבי מאיר עטלינגר
בנו רבי בן ציון עטלינגר (חתן הגביר הידוע ר' שמריהו צוקרמן)
בנו רבי אהרן ברוך עטלינגר.

הרב משולם זלמן הכהן, רבן של כמה ערים בגרמניה
הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
רבי משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד- קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם.
הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.

מצאצאי הערוך לנר הידועים כיום:

נינו שמחה במברגר, רב בשטוטגרט ומחנך בבני ברק.
נינו רבי ברוך הורוויץ, ראש ישיבת דבר ירושלים, שהוא ובנו הרב יהודה אהרן הורוויץ עומדים בראש "מכון הערוך לנר" המהדיר את כתבי הרב אטלינגר ובני חוגו.
רבי יהושע ישעיה נויבירט מירושלים, מחבר שמירת שבת כהלכתה.
הרב יעקב יחזקאל פוזן מניו יורק, מחבר קיצור הלכות שבת.
רבי חיים פריימן מבני ברק, מהדיר התוספתא, מחבר ספר הלכות לשון הרע, הטיפול בתינוק בשבת ועוד.

ספריו[עריכת קוד מקור]

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
שו"ת בנין ציון השלם ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.
ערוך לנר - על מסכתות מכות וכריתות, עם הערות ותיקונים מהמחבר מכתב יד, ירושלים תשע"ח, על ידי מכון ירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.