ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/לא תחנם

שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/לא תחנם
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר דברים, פרק ז', פסוק ב'
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ב', עמוד א'
משנה תורה	תבנית:רמבם
שולחן ערוך	שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"א; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רמ"ט
ספרי מניין המצוות	ספר מצוות גדול, לאוין, מצווה מ"ח; ספר מצוות קטן, סימן קל"ה

לא תְּחָנֵּם הוא שמה של קבוצת איסורים בהלכה שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם. אלו כוללים איסור על מכירת קרקע בארץ ישראל לגויים, על נתינת מתנת חינם, ועל מתן תשבחות להם.

מקור האיסור ופרטיו

בתורה, בספר דברים (פרק ז') מצווה משה את בני ישראל לפני כניסתם לארץ על ביעור שבעת העממים עובדי עבודה זרה מן הארץ והכרתתם:

(א) כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. (ב) וּנְתָנָם ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. (ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. (ה) כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ.

— דברים פרק ז' פסוקים א'-ה'

פשט הדברים מלמד על איסור לחון ולחמול על שבעת העממים, שהרי המצווה היא להכריתם מן הארץ. עם זאת, חז"ל הבינו שמדובר בציווי לדורות בעל משמעויות קונקרטיות. אך מכיוון שבהרחבת האיסור אין אפשרות להישאר בהבנה של איסור חמלה בלבד, נפסקו להלכה שלושה איסורים, המתבססים על שלוש קריאות שונות של המילה "תחנם":

1. לא תַחֲנֵם - "לא תיתן להם חניה בקרקע"; איסור על מכירה או השכרה של קרקע ארץ ישראל לגויים.
2. לא תְחִנֵּם - "לא תיתן להם מתנת חינם"; איסור על נתינת מתנות לגויים.
3. לא תְחָנֵּם - "לא תיתן להם חן"; איסור לספר בשבחם של גויים.

טעם האיסור

מטרתן של ההלכות הללו היא מניעת התקרבות לגויים על מנת שלא ללמוד ממעשיהם.

האיסור "לתת להם חניה בקרקע" נועד גם למנוע מהם להיאחז בארץ ישראל. איסור זה זכה גם לפסוק מפורש, שלא בדרך הדרש:

לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי: כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ.

— ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"ג

הגויים שבכלל איסור זה

נחלקו הראשונים על אלו גויים נאמר איסור זה: דעת רוב הראשונים שאיסור זה נאמר על כל גוי, אלא אם כן הוא גר תושב, ודעת הרשב"א שלא קיים איסור זה אלא בגויים העובדים עבודה זרה

נדון זה בא לידי ביטוי בזמן פולמוס השמיטה אודות היתר המכירה, שבו נתנה הרבנות הראשית לישראל היתר למכור את קרקע ארץ ישראל לגויים כדי להפקיעה מקיום מצוות השמיטה, אז הותקפו המתירים (ובראשם הרב אברהם יצחק הכהן קוק) בין השאר גם בטענה שמכירה זו היא איסור תורה של "לא תחנם". תשובת הרב קוק הייתה שאיסור זה הוא רק על שבעת העממים או על גויים עובדי עבודה זרה, אבל אין איסור למכור לישמעאלים, בפרט שמכירה זו אינה קבועה.

במסירת שטחים

בזמן המאבקים נגד מסירת שטחים בהסכמי אוסלו, הועלה על ידי אנשי ימין דתיים גם איסור זה, בטענה שהממשלה עוברת על איסור תורה במוסרה שטחים של ארץ ישראל לשליטת הרשות הפלסטינית.

ראו גם

• גר תושב
• הלכות הרחקה מגויים

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תחנם", כרך ל"ד, טורים תפ"ה–תקט"ו

הערות שוליים

קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:גוי (יהדות) קטגוריה:פרשת משפטים קטגוריה:פרשת ואתחנן