ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי ברוך הלוי אפשטיין
 | |
| לידה |
1860 ה'תר"ך |
|---|---|
| פטירה |
1942 (בגיל 82 בערך) ה'תש"ב |
| תחומי עיסוק | תורה, תלמוד ירושלמי |
| תפקידים נוספים | רואה חשבון |
| רבותיו | יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) והנצי"ב |
| חיבוריו | "תורה תמימה", "מקור ברוך" וספרים נוספים |
הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד לרב יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השולחן", ולמיכלה, שהייתה אחותו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין, שהיה לימים גם גיסו (כי לאחר פטירת אשתו הראשונה של הנצי"ב, התחתן עם אחותו של רבי ברוך). בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד 5 שנים, והיה נחשב אחד מהעילויים. הוסמך לרבנות על ידי דודו - הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (ה"בית הלוי") רבי חיים יהודה סוסניצר רבה של סמורגון, ורבי רפאל שפירא ששימש כר"מ בישיבת וולוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורוויץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ומדעי היהדות ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק בה החל לעבוד כמנהל חשבונות ראשי בבנק. ולאחר מכן נתמנה למנהל בנק, והחזיק במשרה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במקביל למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - ספר פרשני על התורה. אחר פטירת חמיו נתבקש לשמש רב במקום אך סירב. כמו כן הוצעו לו משרות רבנות בפטרבורג ובמוסקבה, אך הוא סירב לקבלן.
פעל גם באגודת "ציון", למען הפצת הלשון העברית. רושם עצום בעולם, ובייחוד בקרב היהודים, עשתה חלופת המכתבים בינו ובין פרופ' פאבל קוקובצוב מפטרבורג, שהגן על עם ישראל וכבודו מפני משטינים ומעלילים במשפט עלילת הדם של בייליס. כל העיתונות העברית, האידית והרוסית פרסמה מכתבים אלה.
לאחר המהפכה הרוסית נסע אפשטיין לארצות הברית, כדי להדפיס ולהפיץ את ספריו וכתביו, שם שהה בין השנים 1923–1926. לאחר מכן שב לפינסק. נפטר בתקופת השואה בשנת 1942[1], וקברו נמצא בבית העלמין בקרלין.[2]
פעילות ציונית[עריכת קוד מקור]
בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי הסולטאן הטורקי, התנגד אפשטיין נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלוחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את ביטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא מימש לא את מצוות יישוב ארץ ישראל ולא את הרעיון הציוני.
ביקורת[עריכת קוד מקור]
היחס לרבי ברוך אפשטיין בספרות התורנית מורכב. יש שציינו אותו כסלפן וזייפן, או כמי שאין הבנתו מעמיקה. היו שהסתייגו מדבריו ממניעים אידאולוגיים, תוך שראו בו כמי שנמנה על תנועת המזרחי.
הרב יעקב חיים סופר מבקר את רבי ברוך אפשטיין וטוען כי בדבריו גניבות ספרותיות רבות.
ספריו[עריכת קוד מקור]
- תורה תמימה - (חמשה חלקים) פירוש על התורה המשלב בין פירושי ודרשות התלמוד והמדרשים לפסוקי התורה, ונוסף לו תוספת ברכה. נדפס לראשונה בווילנא, ה'תרס"ב.
- מקור ברוך - (1928 מהדורה ראשונה) (ארבעה חלקים) אוטוביוגרפיה; תולדות משפחתו (משפחת אפשטיין); זכרונותיו על ישיבת וולוז'ין ועל העומד בראשה, דודו הנצי"ב, ואישים נוספים בתקופתו; הגיגים וחידושים בגמרא. חלק מהספר תורגם לשפה האנגלית בשנת 1987 על ידי הוצאת ארטסקרול בשם "My uncle the Netziv".
- מקור ברוך - על תלמוד ירושלמי
- ברוך שאמר - (1940 מהדורה ראשונה) הלכות תפילה וביאורים על הסידור, וכן על הגדה של פסח, ועל פרקי אבות.
- גשמי ברכה - על חמש מגילות.
- נחל דמעה, הספד על חותנו רבי אלעזר משה הורוויץ
- שפה לנאמנים, מאמר על לשון הקודש.
- תוספת ברכה, דברי תורה ומאמרים על פרשיות השבוע, (שמרביתם הובאו בקיצור נמרץ בהערותיו בתורה תמימה).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אלישע חן, "לדרכו של בעל תורה תמימה", בתוך: עץ חיים, גיליון כ"ח, אלול תשע"ז, עמ' תק"ח-תקי"ז.
- משה מיימון, "עוד בענין בעל התורה תמימה", בתוך: עץ חיים, חלק כ"ט, ניסן תשע"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- עליו
- תולדות חייו בספר המקוון רבנים שנספו בשואה מאת ד"ר פנינה מייזליש
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 153 ואילך, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, ר' ברוך הלוי עפשטיין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 42, באתר היברובוקס
- מתורתו של הרב ברוך הלוי אפשטיין: הערה על דבר קריאת פרשת פרה, ביאור בעניין הקדמת חכמתו ליראתו, אתר תורתך לא שכחתי
- שמריה גרשוני, רבי ברוך עפשטיין בעל התורה תמימה, ובירור נסיבות פטירתו, קובץ ישורון כ"ט, אלול תשע"ג, עמוד תתפ"ה ואילך
- חיבוריו
- מקור ברוך חלק המבוא, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי וחלק רביעי, באתר Hebrewbooks
- מקור ברוך על הירושלמי, באתר hebrewbooks
- חמישה חומשי תורה עם פירוש תורה תמימה בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, באתר Hebrewbooks
- "גשמי ברכה" על חמש מגילות באתר "דעת"
- גשמי ברכה על מגילת רות, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט)
- מגילת אסתר עם פירוש תורה תמימה
- שפה לנאמנים(הקישור אינו פעיל) מאמר על תכונת וערך לשון הקודש בשלשה פרקים.
- על חיבוריו
- שמעון זאקהיים, שיחה תמימה, מאמר בקרת על הספר "תורה תמימה" באתר אוצר החכמה
- יהושע מונדשיין, מקור ברוך - מקור הכזבים.
- שמריה גרשוני, "יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים" - על הביקורת 'שיחה תמימה' על החומשים 'תורה תמימה', המעין תשרי תשע"ב
- תיקונים במראה-מקומות בספר תורה תמימה המעיין 17/3 תשל"ז, עמ'20-23.
- הרב חנוך טוביאס, יהושע מונדשיין ואחד מגדולי הדור (כנראה רב"ש שניאורסון), ה"תורה תמימה" היצירה, האמינות, המקורות, קובץ פעמי יעקב, גיליון מ"ה, אב תש"ס, עמודים ס' - ע"ז
- פרה אדומה במרה? <תורה תמימה>, השמטה מעניינת של בעל השמועה בספר 'תורה תמימה' - דיונים על מקורות הספר "תורה תמימה" בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ לפי עדות שרידים שחזרו מקבוצות פרטיזנים ביערות פולסה (אנצקלופדיה של הציונות הדתית, עמ' 167)
- ^ להרחבה על הגרסאות השונות באשר לנסיבות מותו ומקומו, ראו: שמריהו גרשוני, בתוך:, ישורון חלק כט אלול תשעג, באתר היברובוקס
קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין קטגוריה:רבנים בשואה קטגוריה:רבנים ליטאים קטגוריה:רבנים בלארוסים ברוך קטגוריה:משפחת ברלין קטגוריה:פרשני הגדה של פסח קטגוריה:פרשני מקרא בעת החדשה קטגוריה:פרשני מסכת אבות קטגוריה:פרשני התפילה קטגוריה:פרשני מגילת אסתר קטגוריה:פרשני נ"ך קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה יהודים קטגוריה:פינסק: רבנים קטגוריה:רבני הציונות הדתית קטגוריה:ילידי 1860