ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי מנחם מנדל כשר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מנחם מנדל כשר
לידה 7 במרץ 1895
י"א באדר ה'תרנ"ה
וורשה
פטירה 3 בנובמבר 1983 (בגיל 88)
כ"ז בחשון ה'תשמ"ד
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ישראל, ארצות הברית
תחומי עיסוק מדרש, הגדה של פסח, ביבליוגרפיה
חיבוריו תורה שלמה, התקופה הגדולה, ועוד; ראו בפסקה ספריו

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"), הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).

זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור.

קורות חיים[עריכת קוד מקור]

נולד בוורשה לרבי יצחק פרץ קאַשער[1]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בעודו צעיר לימים התכתב עם כמה רבנים ידועים בענייני הלכה. בהם: הרב יוסף רוזין, הרב מאיר דן פלוצקי מחבר "כלי חמדה", הרב מנחם זמבא, הרב אלחנן וסרמן, הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש"), הרב ירוחם פישל פרלא, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב חיים משה אלישר ועוד. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת ה'תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[2]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.
הרב כשר היה מעורב בעסקי ציבור ובין השאר היה מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, הקים את המתיבתא בוורשה בה כיהן כחבר הנשיאות, והיה חבר ויו"ר של חברת "זיכרון דוד" שפעלה לרכישת קרקעות בין ירושלים לחברון לפני קום המדינה.

עמד בראש הוועד הציבורי שפעל להעלות את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר ועוד כמה מבני משפחתו לארץ ישראל כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובכך הצילם ממוות.

את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית. מספר נכדו אסא כשר:

"פעם בא אלי רקטור של אחת האוניברסיטאות שהם מעוניינים לתת לסבי ד"ר לשם כבוד. ביקשו שאשאל אותו האם יסכים לקבל תואר זה. עלי להקדים שסבי קיבל ד"ר לשם כבוד מהישיבה יונברסיטי בניו יורק. הלכתי לסבא והוא אמר לי: "אני החלטתי שמגיל שבעים ומעלה אני לא רוצה יותר שום גילוי של כבוד. לא רוצה להקדיש לזה אפילו רגע אחד מחיי, אני אלך לטקס, ושוב יכבדו וישבחו אותי" על קצה המזלג היו לו את הרגעים שהתעסק עם דברים אחרים ולא עם ספרים, וגם זה היה נראה לו יותר מידי. כל עולמו היו הספרים ולא יותר מזה".

מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך.

משפחתו[עריכת קוד מקור]

שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר. שני חתניו הם הרב ד"ר אהרן גרינבאום, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. בניו של שמעון הם הפרופסור אסא כשר והפרופסור רימון כשר.

 
 
 
 
מנחם מנדל כשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה שלמה כשר
 
שמעון כשר
 
מרים כשר
 
אהרן גרינבאום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעמי כשר
 
אסא כשר
 
רימון כשר
 
אפרים גרינבאום
 
 


מורשתו[עריכת קוד מקור]

הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[3].

עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר[עריכת קוד מקור]

באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.

יחסו לציונות[עריכת קוד מקור]

על אף השתייכותו המוצהרת לחסידות גור, המתנגדת באופן עקרוני לרעיונות הציונות, תמך הרב כשר בציונות באופן חד וברור. את השקפתו בעניין זה ביטא במיוחד בספרו הנרחב "התקופה הגדולה" וכן בספרו "הכוס החמישי" (ראה להלן קישור לספרים אלו).

ספריו[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורה שלמה (ספר)
ספרים וירחונים שערך
  • תשובות רש"י, ירושלים תרפ"ה. (40 עמודים)
  • דגל התורה (ירחון תורני), ווארשא, תרפ"א-ג'.
  • נועם (ירחון תורני-25 כרכים), ירושלים, מכון תורה שלמה.
  • שמע ישראל, חומש תורה שלמה על הפרשה הראשונה שבקריאת שמע, עם מדרשים ודברי ראשונים ואחרונים, בתוספת מילואים, ירושלים תש"ם. מהדורה מורחבת עם הוספות של בן נינו, ישראל פרנקל, שם תשע"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

  • ויקיטקסט מנחם מנדל כשר, באתר ויקיטקסט
    • ספריו המקוונים

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

    1. ^ על ייחוסו לרש"י ראו בהקדמה שכתב לספר תשובות רש"י.
    2. ^ על פי דברי המחבר, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בגיל 15 ולפני תחילת מלחמת העולם הראשונה כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.
    3. ^ [1].


    קטגוריה:זוכי פרס ישראל לספרות תורנית קטגוריה:זוכי פרס הרב קוק קטגוריה:ביבליוגרפים עבריים קטגוריה:הפולמוס על קדמות הזוהר קטגוריה:חוקרי תלמוד קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית מנחם מנדל קטגוריה:רבני גור קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת אמריקאים קטגוריה:פרשני הגדה של פסח קטגוריה:מזכירי מועצת גדולי התורה קטגוריה:ראשי ישיבת שפת אמת קטגוריה:רבנים ביישוב קטגוריה:יורדים מארץ ישראל קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית קטגוריה:מהגרים לארצות הברית קטגוריה:ילידי 1895 קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1983 קטגוריה:חוקרי יהדות חרדים קטגוריה:מחברי ספרי פולמוס

    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/אתר_האנציקלופדיה_היהודית/מיון_נושאים:_לוויקי/רבי_מנחם_מנדל_כשר&oldid=37349245"