מרדכי אריה הורוביץ
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1881 סאסוב |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1968 (בגיל 86) תל אביב |
| כינוי | הרב מבאנילא |
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת, בני ברק |
| מקום פעילות | בנילה על נהר סירט, בוקובינה |
| רבותיו | אביו רבי אברהם יעקב הורוביץ, רבי אריה לייבוש הורוביץ, רבי ישראל הגר (אהבת ישראל) |
רבי מרדכי אריה הלוי הורוביץ (י"א בכסלו ה'תרמ"ב, 3 בדצמבר 1881, סאסוב - כ"ב בשבט ה'תשכ"ח, 21 בפברואר 1968, תל אביב), היה רבה של העיירה בנילה (רומ') בבוקובינה וראש ישיבה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל. בעשרות שנותיו האחרונות לא נשא תפקיד רשמי, וכונה הרב מבאנילא על שם עיירת כהונתו לפני המלחמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בסאסוב למשפחה מיוחסת מצאאצאי משפחת הורוביץ[1], אביו רבי אברהם יעקב הורוביץ היה לימים רבה של פרוביזנה ומחבר ספר השו"ת "צור יעקב", ואמו הייתה בתו של מרדכי אריה שליט מסאסוב, נכדו של רבי נחמיה שליט אב"ד סאסוב. אביו כיהן כראש ישיבה בעירו, ותקופה מסוימת אף עמד בראשות ישיבת חכמי לובלין לאחר פטירתו של מייסד הישיבה רבי יהודה מאיר שפירא.
למד אצל מלמד פרטי, בגיל 17 פרסם חידושי תורה בקבצים תורניים אך חדל ממנהגו זה בשל העובדה שהפרסום היה כרוך בתשלום והוא לא יכל לעמוד בו[2]. באותה תקופה הוסמך להוראה על ידי רבי אריה לייבוש הורוביץ, רבה של סטניסלב.
בצעירותו היה חסיד של רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב. בשנת ה'תרס"ה נישא לשרה טרנה בת רבי חיים קצנלבויגן, בן רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד טלוסט חתן רבי ישראל מקרמניץ חתן רבי חיים הגר מקוסוב, ומצאצאי רבי מרדכי מנשכיז. החתונה התקיימה בקוסוב בהשתתפות האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ. זמן מה התגוררו בקוסוב, והוא לימד קבוצה מבחורי העיר. לאחר תקופה קצרה המליץ עליו האדמו"ר מוויז'ניץ והוא התמנה למשרת רב בעיירה מאלד בנילה שעל נהר סירט (רומ') במחוז צ'רנוביץ שבבוקובינה[3].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה. מספר שנים התגורר בוורפלט, ובתום המלחמה סירב להצעה להשתקע במקום ולקבל משרת רבנות וחזר לבנילה[4]. בשנת ה'תרצ"ג הקים בעיירתו בית ספר בית יעקב לבנות, וגייס לשם כך מורות מגרמניה. בשנת ה'תרצ"ה הקים ישיבה לבחורים, שני מוסדות שהיו חידוש לזמנם בבוקובינה והונהגו קודם לכן זמן קצר לפני כן רק בוויז'ניץ בידי האדמו"ר רבי אליעזר הגר. בשנים אלו כיהן הרב הורוביץ כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ברומניה[5], והשתתף בכנסייה הגדולה השלישית במארינבאד[6].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוגלו יהודי הקהילה על ידי הנאצים לטרנסניסטריה, שם סבלו מרעב וממחלות, ובנו משה נפטר. על אף המצוקה הקיומית, הקים בטרנסניסטריה בסיועו של רבי אליעזר הגר מוויז'ניץ, מקווה ותלמוד תורה.
לאחר המלחמה השתהה באירופה מספר שנים, דחה את בקשת בני משפחתו להגר לארצות הברית ובחודש כסלו ה'תש"ח עלה לארץ ישראל שהייתה אז במצב חירום, טרום מלחמת השחרור, והתיישב בתל אביב. בארץ ישראל לא נשא במשרה רשמית כלשהי, הוא נהג להתפלל בבית הכנסת החסידי "יבנה", ודרש בו מידי שבת בסעודה שלישית. דבק בו הכינוי "הרב מבאנילא" ובמשך תקופה המשיך לענות לשאלות בהלכה. לעת זקנה חדל לענות על שאלות מורכבות יותר, מחשש לטעות בהוראת ההלכה[7].
נקבר בכניסה לאוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק בהוראת האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר, שגם הורה לבניו ללכת אחרי מיטתו, בניגוד למנהג ירושלים האוסר זאת[8].
חיבוריו וספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערותיו נדפסו בשולי ספר התשבי מרבי אליהו בחור, מרמרוש-סיגט שנת תר"ע. צולם מחדש בבני ברק תשל"ו על ידי נכדו רבי אברהם יעקב בומבך.
ערך והוציא לאור את חלקו השני של שו"ת "צור יעקב" של אביו, והוסיף את הערותיו "בשם מרדכי".
בשנת ה'תרצ"ח הוציא לאור קונטרס "אור ישראל" מדברי תורתו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל הגר, ששמע מפיו. גם פרסם קונטרסי הספד על רבי ישראל ועל בנו רבי אליעזר, "זכרון ישראל" בשנת ה'תרצ"ז ו"זכרון אליעזר" בשנת ה'תש"ו.
כרכים עבים של חידושי תורה שכתב בכתב ידו, אבדו לפי עדותו בשואה.
מספר שנים אחר פטירתו, הוציאו בניו לאור ספר מכתב ידו, ובו דרשות ודברי תורה שאמר בסעודה שלישית. הספר נקרא "בשם מרדכי" כשם הערותיו על ספרו של אביו, שם המרמז לשני שמותיו של המחבר[9].
בשנת ה'תשע"ט יצא לאור ספר כתבי מא"ה, ובו סיפורים ודברי תורה מפיו. על ידי נכדו הרב אליעזר עמנואל הורוביץ.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרבי מרדכי אריה נולדו עשרה ילדים, שלושה מהם נפטרו בצעירותם. מבין בניו נודעו: רבי שמואל שהיה אב"ד בורדוזן ברומניה, ולאחר השואה כיהן כרב השכונה תל חנן בעיר נשר, ומשה שהיה יד ימינו של אביו בכל פעולותיו ברומניה, בהיותו בטרנסניסטריה חלה באולקוס, ומפני העדר מזון ותרופות במקום, נפטר. בנו נחמיה היה נשוי ללאה, בת רבי ישכר דוב ליפשיץ. בן אחר, פנחס, היה מראשי אגודת ישראל בבני ברק. נישא לפערל בת הרב חיים וולטפרייד בן רבי עמנואל וולטפרייד האדמו"ר מפשעדבורז בפאביניץ, חתן רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אברהם יעקב בומבך, "האיש מרדכי", בתוך: נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' צז-קפב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- מאיר וונדר, "ר' מרדכי אריה ב"ר אברהם יעקב הורביץ", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק שני, ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב מבאנילא הג"ר מא"ה הורביץ - אשכול בפורום אוצר החכמה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ייחוס המשפחה לרבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה) ורבנים אחרים, מפורט בהקדמתו לספר השו"ת של אביו.
- ^ בומבך, נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' ק. החידושים הודפסו בקבצים "ועד חכמים" (תרנ"ט) סימן נד, "אוהל מועד" (תרנ"ט) סימן סו, (תר"ס) סימן נ.
- ^ להרחבה על המינוי והעדפתו על פני נכדי אדמו"רים אחרים, ראו: בומבך, נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' קח.
- ^ בומבך, נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' קטז.
- ^ בומבך, נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' קיט-קכ.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק שני עמוד 270
- ^ בומבך, נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' קמב.
- ^ על הוראה יחידאית זו והנימוקים לה, ראו: בומבך, נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' קנ"ט, בשם אברהם וסרמן, גבאי האדמו"ר.
- ^ הגימטריה של המילה "בשם" היא במספר קטן 9, וכן גם שמו השני "אריה" (מההקדמה לספר).
קטגוריה:חסידי ויז'ניץ קטגוריה:רבנים חרדים קטגוריה:רבנים רומנים קטגוריה:רבנים חסידים קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה קטגוריה:רבנים גליציאנים קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת