ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/בית דין של כהנים
בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני. בהרכב בית הדין ישבו עשרים ושלושה כהנים זקנים אשר פיקחו על פעולתו היום-יומית של בית המקדש, בדיקת ייחוסם של הכהנים, ושמירה על קדושת כלי השרת שבמקדש. בית דין זה פעל כשלוחי הסנהדרין[1]
מקורות והיסטוריה[עריכת קוד מקור]
תפקידם של הכהנים כאנשי הוראה מופיע כבר בתנ"ך בכמה גוונים, ובמיוחד בספרות הכהנית - ספר ויקרא וספר יחזקאל, בהם כמה מקראות בולטים[2]:
- כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ... עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה...[3].
- וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲ-דֹנָי ה'... וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט בְּמִשְׁפָּטַי יִשְׁפְּטוּהוּ[4].
- כֹּה אָמַר ה' צְבָ-אוֹת שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר... וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא[5].
- וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵ-ל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה'... לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית ה' צְבָ-אוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר[6].
קיומן של ערכאות כוהניות מופיע במקורות חז"ל וכן בספרות חיצונית כמו אצל יוסף בן מתתיהו[7].
המקור החז"לי הראשון לרעיון זה מופיע בספרי במדרש על הפסוק: ”וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת”[8]. הספרי דורש את המילים ולמבית לפרכת ואומר כך: ”מכאן אמרו, מקום היה אחורי בית לפרוכת ששם בודקין יחוסי כהונה”[9].
רבי יקותיאל יהודה גרינוולד סבור כי הכהנים שימשו בסנהדרין לאורך כל ימי הסנהדרין, והחל מתקופת הכהנים בני צדוק עמדו הם בראש מוסד הסנהדרין, ואחר ימי שמעון הצדיק, משנמסרה הנהגת הסנהדרין לאנטיגנוס איש סוכו שעמד בראשה, ערערו על השינוי שנעשה, והחל מאותה התקופה - תחילת תקופת הזוגות - הוקם גוף חדש ונפרד: בית דין של כהנים[10].
בספרות חז"ל מופיעות מספר פסיקות ותקנות שמקורן בבית דין זה[11]. בית הדין התקיים כמוסד פעיל לפחות עד סוף תקופת התנאים, בזמנו של עקביא בן מהללאל[12].
סמכויות ופעולות בית הדין[עריכת קוד מקור]
בין הדין היה מוסמך לבדוק את ייחוס הכהנים, לראות אם הם מזרע אהרן ואין בהם פסול לכהונה. הבדיקה הייתה מתבצעת באחורי בית הכפורת שבמערב העזרה (ב-11 האמות הפנויות שבין הכותל האחורי של קודש הקודשים לכותל החיצוני של העזרה)[13].
מהמשנה עולה כי לבית דין זה היה סמכות לדון דיני נפשות[דרושה הבהרה]. לדעתו של רבנו חננאל, בית הדין היה קובע את משמרות הכהנים[14]. כמו כן, בית הדין פיקח על עבודת המקדש וייתכן שגם על שמישות כלי השרת[15]
עניין נוסף המופיע במשנה מפורשת במסכת כתובות הוא בדבר הקפדה שהנהיג בית דין זה כך שבכתובה של בת כהן בתולה הנישאת, יהיה כתוב סכום של ארבע מאות זוז ולא מאתיים בלבד, כפי שתיקנו חכמים לשאינן בנות כהן[16].
ייתכן שבית הדין של הכהנים עסק אף בקבלת עדים לקידוש החודש כפי שעולה מהמשנה במסכת ראש השנה: ”טוביה הרופא... ראה את החדש... ובנו ועבדו המשוחרר, וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו. וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו”[17].
נראה שביום הכיפורים נטל לעצמו בית הדין תפקידים מיוחדים - הקפדה על היות האיש העתי המשלח את השעיר אל המדבר כהן[18], ואולי אף אחריות על הכנת הכהן הגדול לעבודת היום[19].
בית דין של הכהנים היה מפקח גם על עבודתם של הכהנים עצמם. כך למשל, ההלכה היא שאשה שטמאה בטומאת לידה או זיבה, צריכה להביא כסף שיקנו בהם הכהנים קינין של עופות להקרבה, וידעה בבירור שהכהנים יקריבו את הקינין לטהרתם באותו יום שכן בית הדין של הכהנים לא היה מסתלק ממקומו עד שנקנו קרבנות בכל הכסף שהביאו הנשים להקרבה ולטהרה[20].
הרכב בית הדין[עריכת קוד מקור]
בית הדין היה מורכב מכהנים, זאת בשונה מהסנהדרין שכללה גם שאינם כהנים. מספר חברי בית הדין הכיל 23 דיינים[21]
בערי הכהנים[עריכת קוד מקור]
בנוסף לבית הדין שהיה בבית המקדש, בערי הכהנים היו בתי דינים של כהנים בני 23 דיינים ("סנהדרין קטנה"), כמו בתי הדין שבשאר ערי ישראל[22]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי פוגלמן, שו"ת בית מרדכי, חלק ב', סימן י"ג
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך ג', ערך "בית דין של כהנים"
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ספרי במדבר, פרשת קרח, לפסוק "ושמרו את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח"
- ^ על פי
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרדכי זר-כבוד, פירוש דעת מקרא, כרך כ', חגי, פרק ב', פסוק י"א, ובהע' 2, ירושלים תש"נ, עמ' ח', באתר אוצר החכמה. - ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוקים ח'–י"א.
- ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ד, פסוקים ט"ו–כ"ד.
- ^ ספר חגי, פרק ב', פסוקים י"א–י"ב.
- ^ ספר זכריה, פרק ז', פסוקים ב'–ג'.
- ^ ראו יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר רביעי, ח'-י"ד.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ח, פסוק ז'.
- ^ ספרי לספר במדבר יח ז.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, לתולדות הסנהדרין בישראל, פרק שלישי, ניו יורק תש"י, עמ' 66, באתר אוצר החכמה. - ^ ראו להלן: סמכויות ופעולות בית הדין.
- ^ וייס, דור ודור ודורשיו, חלק א', עמ' 175; מובא אצל
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרדכי זר-כבוד, פירוש דעת מקרא, כרך כ', חגי, פרק ב', פסוק י"א, ובהע' 2, ירושלים תש"נ, עמ' ח', באתר אוצר החכמה. - ^ במקום זה הייתה מתבצעת הבדיקה, אך לא היה זה מקום מושבם של בית הדין, משום שאף הסנהדרין שבלשכת הגזית לא היו רשאים לשבת בשטח העזרה, לפי ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ז.
- ^ כך על פי חלק מהדעות באשר להבנת התוספתא מנחות ט, י.
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק א', משנה ה'; משנה, מסכת כתובות, פרק י', משנה ב'.
- ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ז'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ז, במשנה שם וברש"י.
- ^ משנה, ראש מסכת יומא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ל"ב, עמוד א'.
- ^ הרב מרדכי פוגלמן, שו"ת בית מרדכי, חלק ב', סימן י"ג, על פי דברי רבי בצלאל אשכנזי, ב"שיטה מקובצת", מסכת כתובות, דף י"ב, עמוד א', ד"ה ב"ד, בשם הגאונים.
- ^ רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, מסכת כתובות, דף י"ב, עמוד א', ד"ה ב"ד, בשם הגאונים.