ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

פיוט במוצאי מנוחה
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֶת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חָיִל בְּצֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אַיִל גְּנוֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל לִשְׁמֹעַ... דְּרוֹשׁ נָא דוֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ הִדָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ וּלְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ לִשְׁמֹעַ... זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ חָלִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ טִנּוּפָם מְחֵה נָא וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ לִשְׁמֹעַ... יוֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר כּוֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר לְחוֹנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר הַמְּנוּצָּר לִשְׁמֹעַ... מָרוֹם אִם עָצְמוּ פִשְׁעֵי קְהָלֶךָ נָא שַׂגְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ עָדֶיךָ לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ לִשְׁמֹעַ... פְּנֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת צַדֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת קְשׁוֹב נָא חִנּוּנָם אֱלֹהִים יְיָ צְבָאוֹת לִשְׁמֹעַ... רְצֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת שְׁעֵה נָא בְרָצוֹן כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלוֹת תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת לִשְׁמֹעַ...

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה (או בשם הכותרת המקוצר במוצאי מנוחה) הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו). פזמון זה נכתב עבור הלילה הראשון בו אומרים סליחות במנהג אשכנז, שחל תמיד במוצאי שבת ("מוצאי מנוחה"). לפזמון זה נודעה חשיבות בקהילות אשכנז (ראה להלן על תפוצתו הרבה), ובלשון הדיבור משמש לעיתים שם הפיוט "במוצאי מנוחה" לייצג את כל אמירת הסליחות באותו ערב.

זמן אמירתו

הפיוט נאמר בלילה הראשון בו אומרים סליחות במנהג אשכנז, שחל תמיד במוצאי שבת ("מוצאי מנוחה"), והיא נהוגה ביום זה בכל מנהגי אשכנז, הן במזרח אירופה והן במערב אירופה, ואף במקומות בהם לא היה סדר סליחות קבוע לכל הימים, הייתה קבועה אמירת "במוצאי מנוחה" ביום הראשון.

במנהג אשכנז המערבי נוהגים (ברוב הקהילות) לומר את הפיוט, ובתקופה מאוחרת יותר רק את הבית הראשון שבו, בתוך הפזמונים שבסליחות הנאמרות בתפילת נעילה.

מחבר

מחבר הפיוט אינו ידוע, אך ככל הנראה הפיוט נכתב באשכנז (או באיטליה) בתקופה קדומה – יחסית לסליחות אחרות – עד המאה ה-11.

מבנה

הפיוט בנוי משמונה בתים, שכל אחד מהם בנוי משלוש צלעות. תחיליות הצלעות יוצרות אקרוסטיכון לפי סדר האלפבית, תוך הכנסת האות ס' ביחד עם האות נ' בצירוף "נא שׂגבם" (כשהאות שין שמאלית משמשת כאות ס') כדי להגיע למספר כולל של 21 צלעות. על צירוף האותיות נ' וס', קיים ביאור מרבי פנחס שפירא מקוריץ שרואה בזה רמז להזכרת נס (דבר שקיים בעוד מקומות בסליחה: "תראם נסיך", "ויודו" פלאך", "מפליא פלאות"). הבית הראשון בשיר אינו כלול באקרוסטיכון.

קישוט לשון אופייני נוסף בפיוט הוא הצימוד.

תוכן

הפיוט פונה אל ה' ומבקש ממנו שיקשיב לתפילת עם ישראל, יסלח להם ויושיע אותם מצרותיהם. הפזמון החוזר בפיוט הוא "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" שלקוח מתפילת שלמה המלך לאחר בניין בית המקדש.

הפיוט מדגיש במיוחד את אמירת הסליחות בלילה ("במוצאי מנוחה", "בזעקם בעוד ליל", "רצה עתירתם בעמדם בלילות"), ומשקף את המנהג לומר סליחות, ובפרט את הסליחות הראשונות, בשעות הלילה דווקא, מנהג הקיים גם היום. בשל כך, יש שכתבו כי במקרים בהם אומרים פזמון זה ביום, ולא בלילה כנהוג, יש לשנות את הנוסח במקומות הללו או להשמיט את הביטויים המזכירים לילה.

לחנים

קיימים מספר רב של לחנים לסליחה, חלק גדול מהם על בתים מסוימים בה. רובם מסוגת החזנות, ומהם מסוגת המוזיקה החסידית:

• לחן על הסליחה כולה - מהחזנים בנימין אונגר, לייב גלנץ, משה שטרן, בנימין מולר, חיים אליעזר הרשטיק, אהרן שלמה וייסמן, ועוד. וכן לחן משלמה קרליבך בגרסת כיסוי מלחנו על המילים "לולי תורתך".
• לחנים על בתים מהסליחה:
  • את ימין עוז - מהחזן חיים אליעזר הרשטיק.
  • דרוש נא דורשיך - מהחזנים בנימין אונגר, בנימין מולר, חיים אליעזר הרשטיק, וכן משלמה קרליבך.
  • זוחלים ורועדים - מהחזנים בנימין אונגר, לייב גלנץ, בנימין מולר, חיים אליעזר הרשטיק, וכן משלמה קרליבך.
  • יוצר אתה - מהחזנים לייב גלנץ ובנימין מולר.
  • מרום - מהחזנים לייב גלנץ, בנימין מולר, חיים אליעזר הרשטיק, וכן משלמה קרליבך.
  • פנה נא - מהחזנים בנימין אונגר, לייב גלנץ, בנימין מולר, חיים אליעזר הרשטיק, וכן ממשולם גרינברג.
  • רצה עתירתם - לחן מפורסם מיוסף רוזנבלט, שקיים גם בביצוע של חזנים מאוחרים כמו משה שטרן וחיים אליעזר הרשטיק וירמיה דמן, ולחנים נוספים מהחזנים בנימין אונגר, לייב גלנץ, בנימין מולר, וכן משלמה קרליבך בגרסת כיסוי מאחד מלחניו.

קישורים חיצוניים

• קהילות אשכנז החלו הלילה באמירת סליחות, באתר ערוץ 7, 25 בספטמבר 2005
• אפי אברהם, ‏במוצאי מנוחה: גם האשכנזים מצטרפים לאמירת הסליחות, באתר "סרוגים", 8 בספטמבר 2012
• ישראל כהן, ‏הסליחות בחברון: תיעוד נדיר מהחזן הרב ירחמיאל טוקר • צפו, באתר כיכר השבת, 17 בספטמבר 2017
• במוצאי מנוחה: סליחות עם הרבי, אמירת סליחות "במוצאי מנוחה" על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, באתר חב"ד אינפו
• הרב יצחק ברט, במוצאי מנוחה, באתר בית המדרש הוירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי, ישיבת הר עציון

לחנים

• במוצאי מנוחה - ידיד נפש, בביצוע החזן בנימין אונגר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 14:50)
• הפיוט במוצאי מנוחה בניגון מסורתי, בביצוע החזן בנימין מוסקוביץ', ישיבת מדרש שמואל, סרטון באתר יוטיוב
• במוצאי יום מנוחה, בביצוע אברהם זיידה, בקלרינט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:32)

הערות שוליים

קטגוריה:סליחות קטגוריה:יצירות שמחברן אינו ידוע