ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה לה רוסה, או די רוסי; באיטלקית: Bonaiuto dei Rossi;‏ 1513 בקירוב, מנטובה - 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

התפרסם בעיקר בעקבות ספרו "מאור עיניים", שהציג ביקורת על דברי חז"ל והניח רעיונות מחקריים ומודרניים בפרשנותו, וגרר שחכמי דורו יצאו נגדו, ומהם שאסרו לקרוא בספרו, ואף קראו לשרוף אותו.

חייו

על חייו של רבי עזריה מן האדומים ידוע אך מעט, בעיקר ממידע מפוזר שנוסף דרך אגב לספרו "מאור עיניים". משפחתו, משפחת דה רוסי (Dei Rossi, כלומר מהאדומים), היא משפחה יהודית ותיקה באיטליה. על פי מסורת משפחתית, הוגלתה משפחה זו לרומא יחד עם עוד שלוש משפחות מארץ ישראל על ידי הקיסר טיטוס מחריב ירושלים. אביו של עזריה מן האדומים, רבי משה בן עזריה דה רוסי איש רג'יו, היה איש יודע ספר, מקורב לרשויות, ועסק בחלפנות כספים ברישיון בעירו מנטובה.

רבי עזריה נולד במנטובה שבמחוז לומברדיה, כנראה בין השנים רע"ב - רע"ד (1512–1514). בילדותו קיבל חינוך יהודי מקובל - לימוד מקרא, משנה, תלמוד ועברית; החל מגיל 13 למד בעצמו. נשא לאשה את בתו של חיים מסראן, יהודי ממנטובה שהיה עוסק בהלוואות בריבית - העיסוק העיקרי של יהודים באירופה באותם הימים. אשתו זו ילדה לו מספר בנות. הוא עבר להתגורר בבולוניה, ובשנת שכ"ז (1567) עבר לפרארה. לא ידוע במה עסק לפרנסתו; לפי גרסה אחת היה רופא, והוא עצמו מספר שעסק ב"זיקוק ספרים" - כלומר צנזורה של ספרים עבריים והכנתם לדפוס. במקום אחר מזכיר רבי עזריה מן האדומים את השתדלותו להשיג מימון להדפסת משנה תורה של הרמב"ם עם פירושו של רבי יוסף קארו, "כסף משנה". לצד עיסוקו בהדפסת ספרים עסק עזריה מן האדומים גם בקריאתם המתמדת; ברשימותיו של הרופא היהודי האנוס אמאטוס לוזיטאנוס נמצאת (בין שאר המלצות רפואיות) הוראה האוסרת על רבי עזריה לקרוא בלילות לאור הנר.

מלבד ספרים יהודיים, למד ר' עזריה מן האדומים גם שפות, ובהן לטינית, וקרא ספרות איטלקית וספרי היסטוריה ומחקר רבים שהיו מקובלים באותה תקופה. עסק במחקר ההיסטוריה של העת העתיקה, בחקר העמים הקדומים והנצרות ובארכאולוגיה יוונית ורומית. בשנת של"א החל בכתיבת ספרו "מאור עיניים", אותו סיים לכתוב לאחר כשנתיים.

בשנת של"ה (1575), חלם ר' עזריה מן האדומים כי תוך כשלוש שנים הוא ימות. על כך חיבר שיר קצר:

על משכבי שוהה בכסליו שי"ן למ"ד ה"א,

נדמה לי אומר הא לך עוד שלוש שנים.

לכן בשנת של"ח רוחי אל על יצלח,

אל נא רב טוב וסלח תשלג צלמון שנים.

ר' עזריה כתב את צוואתו ואף חיבר בעצמו את הנוסח שייכתב על מצבתו. נפטר בפרארה, בשנת של"ח (1578).

"מאור עיניים"

"מאור עיניים", מנטובה של"ד

ערך מורחב – מאור עינים (די רוסי)

חיבור העיקרי הוא ספר מאור עינים, שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית באופן שנוגע גם ביחס תורה ומדע. הספר מאופיין בגישה מחקרית ומודרנית שבה משתמש המחבר לפרש עובדות ורעיונות רבים בתנ"ך ובספרות חז"ל. הדברים העמידו את הספר לחרם ולשריפה, והיחס אליו הפך למורכב ולמסויג.

מן הספר עולה שרבי עזריה מן האדומים מאמין בכל עיקרי האמונה היהודית. כמו כן, מביע רבי עזריה מן האדומים אמון רב בנכונות הקבלה, בקדמות ספר הזוהר ובסמכותם של החכמים בענייני הלכה ובענייני השקפה. לעומת זאת את דברי חז"ל הוא מנסה ליישב באופן שיתאימו למחקר המקובל בימיו ולניסיונו האישי, ולצורך כך, מסביר רבי עזריה אגדות רבות שלא כפשוטן, ובמקרים מסוימים אומר כי חז"ל שגו בהבנת ענייני טבע וכדומה. הוא אף מרשה לעצמו לפקפק בכמה מסורות מקובלות, למשל בייחוסו של תרגום אונקלוס לעקילס ובייחוס ספר יוסיפון ליוספוס פלאוויוס. כמו כן, מפקפק רבי עזריה בדיוקה של הכרונולוגיה המקובלת על החכמים: לדעתו החלו לחשבה רק החל מתקופת הגאונים, והוא מוסיף למניין שנות הבית הראשון כ-20 שנה.

מיד עם פרסום הספר החלו קריאות נגדו, ובעוד שמספר חכמים מעירו דרשו ממנו הבהרות על דבריו, מיהרו אחרים ופרסמו איסור והגבלת קריאה על הספר. מהדורה שנייה של הספר שכללה שינויים לאור הביקורת הקשה, השכיכה במעט את ההתנגדות. במקביל החלה התארגנות נגד הספר בארץ ישראל, עם פרסומו שם. מספר שנים לאחר מכן הוצא חרם נגד הספר. אמנם גם ההתנגדות הארצישראלית התמתנה בהמשך. במהלך השנים עמד הספר שוב בעין הביקורת, וכך המהר"ל מפראג ביקר אותו בתקיפות ושלל את הקריאה בו באיסור מוחלט. אחרים הכשירו את הספר, אם כי לרוב בהסתייגות מה. בתנועת ההשכלה היהודית הספר התקבל בחום, ושימש הרבה מן המשכילים כמקור וכמודל לחיקוי.

לאורך הדורות, הספר צוטט במקורות תורניים רבים, בין על ידי אלו המתפלמסים מולו, בין על ידי אלו האוסרים את הקריאה בו, בין על ידי התומכים בספר ומתירים את העיון בו, ובין על ידי כאלו שרק ציטטו מדבריו בלא לדון במעמד הספר.

לקריאה נוספת

ספרי יעץ

• עזריה מן האדומים באנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ח, עמ' 48–50. באתר HebrewBooks [מכיל את הנוסח המלא של מכתבי החרם לספר מאור עיניים (ציטוט מתוך ספרו של חיד"א)]
• יהושע הורוויץ, מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי עזריה מן האדומים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1199-1195, באתר היברובוקס

מאמרים

• כתבי עזריה מן האדומים, מבחר פרקים מתוך ספר 'מאור עיניים' וספר 'מצרף לכסף', ההדיר והוסיף מבוא והערות ראובן בונפיל, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א
• תבנית:מאמר
• תבנית:מאמר

• Segal, Lester A., Historical consciousness and religious tradition in Azariah de' Rossi's Meor einayim, Philadelphia : Jewish Publication Society, 1989. ISBN 827603169

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי עזריה מן האדומים בוויקישיתוף

• "עֲזַרְיָה מִן הָאָדוֹמִים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 48–50, באתר היברובוקס
• עזריה מן האדומים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד הלחמי, רבי אעזריה מן האדומים די־רוסי (בעל „מאור עינים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• עזריה מן האדומים, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

קטגוריה:רבנים איטלקים קטגוריה:היסטוריונים יהודים איטלקים קטגוריה:מנטובה: רבנים קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16

תבנית:ללא בוט ייבוא