ומיק וולקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ומיק וולקן
Vamık Volkan
אין תמונה חופשית
לידה 1932 (בן 86 בערך)
ניקוסיה, האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פסיכיאטר, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ומיק גֶ'מאל ווֹלקָןטורקית: Vamık Cemal Volkan, ‏ נולד ב-1932 בניקוסיה) הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אמריקאי ממוצא קפריסאי-טורקי, נודע במחקריו בפסיכולוגיה הפוליטית, במיוחד בנוגע למצבי הסכסוך בין עמים. כיהן כ-30 שנה כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטסוויל, בימינו פרופסור אמריטוס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ומיק ג'מאל וולקן נולד במשפחה טורקית בניקוסיה בקפריסין, בימי השלטון הבריטי באי. הוא למד בבית ספר התיכון האסלאמי - בהמשך בית הספר התיכון הטורקי בניקוסיה ואחר כך נסע ללמוד רפואה באוניברסיטת אנקרה בטורקיה. אחרי סיום התואר בשנת 1956. נתקל בקשיים בשוק העבודה הטורקי מפני שלא היה אזרח המדינה. בשנת 1957,בגיל 25, היגר לשיקגו, בארצות הברית והתמחה בפסיכיאטריה ופסיכואנליזה. שלושה חדשים אחרי הגעתו נודע לו שידיד טוב שלו, רוקח, נהרג על ידי לאומנים קפריסאים יוונים. חזר לביקור במולדת ובטורקיה רק כעבור עשור.

בשנים 19611963 לימד וולקן כמדריך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל וכרופא בבתי החולים צ'רי בגולסבורו, ובבית החולים "דורותאה דיקס" בראליי, צפון קרוליינה. החל משנת 1963 היה חבר הסגל של אוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטסוויל בתחום הפסיכיאטריה. בשנים 1968–1971 כיהן כמרצה בכיר ובשנים 19722002 כפרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטסוויל. מספר שנים לימד פסיכיאטריה גם מסגרת בית הספר לאחיות. ב-19701976 היה מנהל הקליניקה לזהות המגדר של המרכז הרפואי וירג'יניה בשרלוטוויל.

למשך 16 שנה (1994-1978) כיהן שם גם כמנהל רפואי של בית החולים האוניברסיטאי "בלו רידג' דיביז'ן" שכלל מחלקות פסיכיאטריות, שיקומיות, נוירולוגיות ולגמילה מסמים. החל משנת 2003 הוא חוקר בכיר במרכז אוסטן ריגס בסטוקברידג', מסצ'וסטס וכן החל משנת 1974 מדריך, ובמשך 7 שנים אנליטיקאי מלמד במכון הפסיכואנליטי בוושינגטון די.סי.. בשנים 1981–1984 כיהן כיושב ראש החברה הפסיכואנליטית של מדינת וירג'יניה. במסגרת איגוד הספיכיאטרים האמריקאים בשנים 1982–1992 הוא מנהל שותף בקבוצת העבודה בתחום הסטיות מיניות. בשנים 1975-1974 לימד וולקן פרופסור אורח באונטיברסיטת אנקרה. בשנים 2009–2010 כיהן כיושב ראש הקולגיום של הפסיכואנליטיקאים האמריקאים.

פעילותו בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולקן חקר את ההיבטים הפסיכולוגיים של הסכסוכים הבינלאומיים ופיתח תאוריות חדשות על התנהגות ההמונים בימי שלום ומלחמה. בשנים 1982-1977 נשלח כיועץ מטעם סוכנות האו"ם לפיתוח בינלאומי של פרויקט לבריאות הנפש בצפון קפריסין שבשליטה טורקית שנועד להקים מרכז לבריאות הנפש בן מאה מיטות אשפוז בלפוקשה-ניקוסיה. בשנת 1982 לימד עשרה סמינרים על "התאוריה פסיכואנליטית בנקיטת החלטות מדיניות" במחלקת המדינה של ארצות הברית. ב-1982–1983 לימד בתוכנית ללימודי ניהול בבית הספר למסחר מקאנטייר בשרלוטסוויל.

וולקן הוא אחד מחבירה המייסדים ויושב ראש של החברה בינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית ISPP. בשנת 1987 הקים את המרכז לחקר הנפש והאינטראקציה בני בני אדם" (CSMHI) וניהל אותו עד שנת 2002. המרכז העניק מלגות לפרויקטים בברית המועצות לשעבר, הארצות הבלטיות, אלבניה, כוויית, גאורגיה, דרום אוסטיה, טורקיה, יוון, ארצות הברית וכו'. אחרי 1989 וולקן היה חבר במרכז ג'ימי קרטר לרשת מו"ם בינלאומי.

המוסד הנ"ל הוא מרכז בינתחומי שהתמחה בפתרונות סכסוכים ובמאמצים לשלום בעיקר באזורי מזרח אירופה. וולקן פעל גם כיועץ, מתווך ושליח מטעם האו"ם וכן פעל באזורי עימות צבאי בתחום ההתערבויות במשבר כטיפול חירום וכאמצעי טיפולי מונע, מטעם האיגוד הפסיכאטרי האמריקאי וארגונים אחרים. בשנת 2000 היה יועץ זמני של ארגון הבריאות העולמי באלבניה ומקדוניה.

תחת ניהולו התקיים כנס בינלאומי של הקרן "זיגמונד פרויד" בנושא "פסיכואנליזה ואלימות". בקיץ 2006 כיהן וולקן כפרופסור במסגרת בחסות קרן פרויד. בשנים 1991-1988 היה חבר בוועדת היועצים הבינלאומית במכון על שם לאונרד דייויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2000–2001 היה אורח של המרכז יצחק רבין לחקר ישראל בתל אביב. ב-2001 לימד כפרופסור אורח בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. בשנים 2005–2008 הוצעה מועמדותו לפרס נובל לשלום. החל משנת 2008 הוקמ מיוזצתו המיזם לשיח בינלאומי שב מכון אוסטין ריגז בסטוקברידג',בו השתתפו במשך השנים נציגים מהאמירויות הערביות המאוחדות, גרמניה, ירדן, הודו, איראן, ישראל, רוסיה, טורקיה, בריטניה וארצות הברית.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 - פרס מקס היימן של האיגוד האורתופסיכיאטרי האמריקאי על תרומותיו לחקר הפסיכולוגיה של הגזענות ורצח העם.
  • 1996 - פרס ל. ברייס בוייר של החברה לאנתרופולוגיה פוליטית על מחקרו על רומניה בתקופה פוסט-צ'אושסקו
  • 1999 - פרס מרגרט מהלר לספרות מטעם קרן מרגרט מהלר
  • 2003 - פרס "זיגמונד פרויד" מטעם העיר וינה בשיתוף המועצה העולמית לפסיכותרפיה
  • 2004 - הפרס למרצה הטוב ביותר מטעם קולגיום הפסיכואנליטיקאים האמריקאים.
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אנקרה (2005) ושל אוניברסיטת קואופיו בפינלנד (2006)

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ומיק וולקן פרסם מעל 30 ספרים כמחבר יחיד או בשותפות, שתורגמו למעל 12 שפות.

  • (1976) Primitive Internalized Object Relations: A Clinical Study of Schizophrenic, Borderline, and Narcissistic Patients
  • (1979) Cyprus: War and Adaptation: A Psychoanalytic History of Two Ethnic Groups in Conflict
  • (1981) Linking Objects and Linking Phenomena
  • (1982) Primitive Internalized Object Relations: A Clinical Study of Schizophrenic, Borderline, and Narcissistic Patients
  • (1984) What Do You Get When You Cross a Dandelion with a Rose?
  • (1985) Depressive States and Their Treatment
  • (1986) Vamik Volkan and Norman Itzkowitz. The Immortal Atatürk: A Psychobiography
  • (1988) The Need to Have Enemies & Allies: From Clinical Practice to International Relationships
  • (1990) Vamik D. Volkan, Demetrios A. Julius, and Joseph V. Montville. The Psychodynamics of International Relationships: Concepts and Theories (Psychodynamics of International Relationships)
  • (1990) Vamik D. Volkan and Charles W. Socarides. The Homosexualities: Reality, Fantasy, and the Arts
  • (1991) Vamik D. Volkan, Demetrios A. Julius, and Joseph V. Montville The Psychodynamics of International Relationships: Unofficial Diplomacy at Work
  • (1992) Charles W. Socarides and Vamik D. Volkan. The Homosexualities and the Therapeutic Process
  • (1993) Vamik D. Volkan and Elizabeth Zintl. Life After Loss: The Lessons of Grief

בטורקית - Gidenin Ardından 2010

  • (1995) Six Steps in the Treatment of Borderline Personality Organization
  • (1995) The Infantile Psychotic Self: Understanding and Treating Schizophrenics and Other Difficult Patients. Northvale, NJ: Jason Aronson.
  • (1996) Vamik D. Volkan and Salman Akhtar. The Seed of Madness: Constitution, Environment, and Fantasy in the Organization of the Psychotic Core
  • (1997) Siblings in the Unconscious and Psychopathology: Womb Fantasies, Claustrophobias, Fear of Pregnancy, Murderous Rage, Animal Symbolism
  • (1997) Bloodlines: From Ethnic Pride to Ethnic Terrorism. New York: Farrar, Straus, and Giroux.
  • (1999) Vamik D. Volkan, Norman Itzkowitz, Andrew W. Dod. Richard Nixon
  • (2002) Volkan, V. D., Ast, Gabriele, and Greer, William. The Third Reich in the Unconscious: Transgenerational Transmission and its Consequences. New York: Bruenner-Routledge.
  • (2004) Blind Trust: Large Groups and Their Leaders in Times of Crisis and Terror
  • (2004) Salman Akhtar and Vamik D. Volkan Mental Zoo: Animals in the Human Mind and Its Pathology
  • (2006) Killing in the Name of Identity: A Study of Bloody Conflicts. Pitchstone Publishing. ISBN 0972887571
  • (2007) Object relations in Psychotherapy) Psikoterapide Nesne İlişkileri יחסי אובייקט בפסיכותרפיה )
  • (2007) Spectrum of narcissismׁ) Özsevinin Dokusu הספקטרום הנרציסטי)
  • (2009) Fanustaki İnsanlar -אנשים בבועות זכוכית People in Glass Bubbles
  • (2010) Divanda Kılıç Dövüşü (2010) - Sword fight on the Couch - קרב חרבות על הספה

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואמיק וולקן - תעמולה פוליטית כתופעה פסיכואנליטית והיסטורית (במסגרת כנס ב-2000 במרכז יצחק רבין)
  • ב"כוח המלים וחולשת הדעת -תעמולה, הסתה וחופש הביטוי" - עורך: מיכאל קונפינו, הוצאת עם עובד,2002, ע' 230–243

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]