לדלג לתוכן

ועדת קבלה

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעודה על בניין בשכונת מאה שערים, המאשרת כי דייריו נבדקו ונמצאו מתאימים לצביון השכונה.

ועדת קבלה היא גוף שהוסמך לבחון מועמדים המבקשים להתגורר ביישוב מסוים, ולהחליט מי רשאי להתגורר במקום. ועדות קבלה פעלו בישראל בשכונות וביישובים מאז תחילת ימי היישוב החדש[1].

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 התעוררה תרעומת על עצם קיומן של ועדות הקבלה[2][3] ועלתה לדיון שאלת החוקיות שלהן, במיוחד ביישובים קהילתיים, בהם אין שיתוף כלכלי. בעקבות זאת חוקקה הכנסת חוק שהסדיר את נושא ועדות הקבלה, קבע תנאים לפעילותן והגביל אותן ליישובים קטנים עד 400 בתי אב בצפון הארץ ובדרומה.[4] בשנת 2023 עבר תיקון לחוק שמאפשר גם ליישוב עד 700 יחידות דיור להפעיל ועדת קבלה,[5] ובתנאי שוועדה ייעודית תבדוק שהוא עדיין מתפקד כיישוב קהילתי ותוודא שיש הצדקה לוועדות קבלה על מנת לאפשר את המשך תפקודו כיישוב קהילתי. ללא קבלת האישור, קיום ועדות קבלה יהיה אפשרי רק ליישובים קטנים עד 400 יחידות דיור. כמו כן נקבע שבנוסף ליישובים בנגב ובגליל גם יישובים באזור עדיפות לאומית לפי מפת משרד הבינוי והשיכון אשר מסווגים באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות יוכלו להפעיל ועדות קבלה.[6] על החוק שבה ונמתחה ביקורת, בטענה שהוא מאפשר אפליה כלפי קבוצות בכלל האוכלוסייה, בהן ערבים, דתיים או חילונים.[7]

שאלת החוקיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים הועלה מספר פעמים בפני בית המשפט העליון. בבג"ץ קעדאן, ביטל בג"ץ החלטה שלא לקבל בני-זוג ליישוב קציר אך ורק בשל היותם ערבים.

מנגד, בפסק דין של אדם שתבע את המושב אמירים שלא קיבל אותו, העיר השופט אליקים רובינשטיין: "ככל שפוחת האופי ה"שיתופי" של ההתיישבות החקלאית מכבר, נוכח ההפרטות, כן נחוצה שקיפות רבה יותר באשר לאופיין של החלטות, אף כי עדיין לא כל הרוצה ליטול את השם ייטול, ועדיין יש בידי מושב ויישוב קהילתי, ולא כל שכן קיבוצים ומושבים שיתופיים, לבדוק היטב את המבקשים לבוא בשעריהם, ולהימנע מקבלת פלוני"[8].

על רקע בג"ץ קעדאן, קבע מינהל מקרקעי ישראל בסוף שנת 2003 כללים לגבי פעולת ועדות הקבלה של היישובים[9]. בפועל, המשיכו להתקיים ביישובים ועדות קבלה, אך הכללים אפשרו למסורבים לערער לבית המשפט ולהביא לשינוי ההחלטה[10].

אל מול חשש שהכללים לא יעמדו בפני בג"ץ חוקק בכנסת חוק שאישר קיום ועדות קבלה ליישובים בנגב ובגליל (והחל משנת 2023 גם יישובים באזור עדיפות לאומית) של עד 400 משפחות (בשנת 2023 אושר תיקון שמאפשר גם ליישוב עד 700 יחידות דיור להפעיל ועדת קבלה, ובתנאי שיקבל לכך אישור מוועדה ייעודית). על פי החוק, ועדת הקבלה מורכבת מנציגי היישוב, התנועה שהיישוב חבר בה, נציג הסוכנות ונציג המועצה האזורית. כן קובע החוק שניתן לערער על החלטת ועדת הקליטה בפני ועדת השגות שחברים בה נציגים שלא מן היישוב[11]. החוק אושר בכנסת כתיקון לפקודת האגודות השיתופיות בתחילת 2011[11], ונודע בשם "חוק ועדות הקבלה". המתנגדים לחוק רואים בו פתח לאפליה[12],[13] אך עתירתם לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק נדחתה ברוב דעות[14]. בעתירה אחרת קבע בג"ץ שאין מניעה לקיום ועדות קבלה ביישובים בני פחות מ-400 תושבים ביהודה ושומרון, הגם שאינם בנגב ובגליל, מכיוון שהחוק אינו חל ביהודה ושומרון[15]. בהמשך החוק הוחל ביהודה שומרון[16][17]. עתירה של מועצה אזורית מטה יהודה נגד הכנסת בדרישה להכללת אזור המועצה בחוק נמשכה בהמלצת השופטים אשר הציעו לפנות קודם לכנסת בבקשה לתיקון החוק[18].

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת מובאת חוות דעתו של היועץ המשפטי שקובעת כי אין מקום לקביעת תנאי של חובת חברות באגודה שיתופית קהילתית / מוניציפלית, כתנאי להקצאת מגרשי מגורים בהרחבה ביישוב והעברת זכויות במגרשים אלה (סעיף 36)[19].

השפעה על הון חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הון חברתי הוא סך המשאבים הרוחניים המגדירים קהילה, כמו: ערכים משותפים, נורמות, צורות שונות של סולידריות וערבות הדדית. נהוג להבחין בין "הון מקשר" המגביר את אחידות הקבוצה, לעומת "הון מגשר" המגביר את אחדות הקבוצה. הון מקשר הכרחי ליצירת הקבוצה, אך דגש רב מדי עלול להביא להשלכות הרסניות הרומסות את הפרט, בעוד שהון מגשר מעודד סולידריות בין פרטים שונים לכאורה. פרופ' מרים ביליג חקרה את ההבדלים שבין קהילות עם הון חברתי רב לבין קהילות בעלות הון חברתי מועט, בעיקר בקהילות מפוני גוש קטיף אותן עזרה לקלוט. היא הוכיחה שככל שההון החברתי רב יותר – כך קהילת המפונים התגברה בקלות רבה יותר על המשבר[20].

בראיון שהתקיים בשנת 2020 בין העיתונאי אלישיב רייכנר לבין ד"ר נחום ברוכי, ששימש בין השאר כמזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, רייכנר שאל את דעתו לגבי הטענות על אפליה מצד ועדות הקבלה בקיבוציו והוא ענה: ”ביקשו ממני להיות חבר בועדת ערר של קיבוץ מסוים, ששלוש משפחות פנו אליה אחרי שלא התקבלו לקיבוץ. הסברתי שם שבחברה הקיבוצית, הגורם החברתי הוא משמעותי יותר מאשר הגורם הדתי. אתה יכול לא להניח תפילין בבוקר ואף אחד לא יידע, אבל אם יש חשש שתמריד את התושבים החדשים נגד המערכת הוותיקה, מותר לקיבוץ להגיד לך לא” (מקור ראשון, מוסף דיוקן גיליון 1201, 14.8.20)

היישובים הקהילתיים מחו נגד פסקי הדין שאסרו על ועדות הקבלה בטענה שישובים קהילתיים זקוקים להון חברתי גבוה כדי להתקיים. לטענתם, רק יישוב מצומצם ומגובש היטב יכול להתקיים בסביבה מבודדת ובתנאים לא פשוטים. לכן נקבע בפקודת האגודות השיתופיות שוועדות הקבלה קבילות ביישובים קטנים עד 400 נפש[21].

המקרה עמד למבחן בפרשה שהתמקדה בשלושה יישובים על יד מעלה אדומים: כפר אדומים, נופי פרת ואלון. היישובים אמנם התייחסו אל עצמם כשלושה יישובים אך למעשה השניים האחרונים נחשבים כשכונות של כפר אדומים, עקב הרצון להימנע מהכרזות על בניית יישובים חדשים ביהודה ושומרון. היישובים דרשו מכל המתקבלים לגשת למכוני הערכה אחרי שנתיים של מגורים ביישוב. אחת המשפחות שלא עברה את המכון עתרה לבית המשפט וטענה שמדובר בוועדת קבלה ביישוב גדול[22]. היישובים טענו שהם שלושה ולא אחד ורק למטרות חוץ הן נחשבות כשכונות של יישוב אחד. זה לא שכנע את בית המשפט אבל הוא נתן מוצא בדמות עריכת מחקר קטן על היישובים לראות האם יש הבדל מהותי ביניהם והאם לא באמת מדובר ביישוב אחד. מסקנות המחקר הן שאלה אותם אנשים, וגם בוגרי כפר אדומים הם רוב התושבים באלון.

בשלב זה המשיבים שכרו את שירותיו של חוקר מדעי החברה, עמיתה של ביליג באוניברסיטת אריאל, ד"ר אייל לוין. הוא טען שבית המשפט לא מחבב את ועדות הקבלה משום שהן ועדות לשכפול הדמות של היישובים וזה נועד ליצור הון חברתי מקשר. אלא שבגוש אדומים מדובר במקרה אחר – כפר אדומים הוא יישוב מעורב בין דתיים לחילונים וועדת הקבלה נועדה לשמור על המינון המאוזן בין המגזרים. לכן, לוין טען בפני בית המשפט שמדובר בהון מגשר הבונה קהילה אידיאלית ואסור להרוס את זה. בית המשפט התרשם וקבע מועד נוסף לדיון בתיק.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ועדת קבלה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על ועדת הקבלה בתל אביב בראשית ימיה ראו: מרדכי נאור, תל אביב בראשיתה, 1934-1909, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ד
  2. ^ עתיד משגב - קבוצת פעילים נגד ועדות הקבלה
  3. ^ שרה ליבוביץ-דר, לא קיבלו אותם, באתר הארץ, 28 ביוני 2001
    ארז צפדיה, נראה אתכם עוברים ועדת קבלה, באתר ynet, 4 באוגוסט 2009
  4. ^ חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א-2011 באתר הכנסת
  5. ^ חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג 2023 באתר הכנסת
  6. ^ בנצי רובין, ‏בשורה להתיישבות הכפרית: תוגדל מכסת המשפחות ביישובים, באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  7. ^ יאיר קראוס, "הכרה בחיי הקהילה ביישוב" או "הצדקה לאפליה"? אושר חוק ועדות הקבלה, באתר ynet, 25 ביולי 2023.
  8. ^ ע"א 434/07 אריק פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, ניתן ב־14 ביוני 2009, סעיף י"ח
  9. ^ החלטה 1015 של מינהל מקרקעי ישראל, 1 באוגוסט 2004
  10. ^ בג"ץ 3552/08 דוד קמפלר נ' מינהל מקרקעי ישראל, ניתן ב־7 בינואר 2009
    אבנר לוטן, לא השלים עם דחייתו מההרחבה, נאבק והצליח, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 4 במאי 2011
  11. ^ 1 2 חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א–2011, ס"ח 2286 מיום 30 במרץ 2011
  12. ^ יהונתן ליס, החוק שיאפשר אפליה בקבלה ליישובים יובא לכנסת, באתר הארץ, 9 בינואר 2011
    רוני סופר, אושר חוק ועדות הקבלה; טיבי השווה לוועידת ונזה, באתר ynet, 23 במרץ 2011
  13. ^ פרופ' ארז צפדיה, וועדות קבלה להיות אחד מ-1000, באתר העוקץ, ‏27/07/2023
  14. ^ בג"ץ 2311/11 אורי סבח נ' הכנסת, ניתן ב־17 בספטמבר 2014
  15. ^ בג"ץ 6666/14 שי שוראקי נ' הסתדרות הציונית העולמית ,החטיבה להתיישבות, ניתן ב־3 ביוני 2015
  16. ^ בעקבות מאבק: ישוב לא מוכר ביו"ש זכאי לוועדת קבלה, באתר www.israelhayom.co.il
  17. ^ וועדות קבלה ביהודה ושומרון, באתר אוהד שפק משרד עורכי דין, ‏2021-02-27
  18. ^ בג"ץ 919/13 מועצה אזורית מטה יהודה נ' הכנסת, ניתן ב־3 ביוני 2015
  19. ^ השופט הבכיר האשם חטיב, פסק דין, ה"פ (נצרת) 22222-07-10, גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון- יישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ (עמ' 19 (סעיף 36 בעמוד 9)), מפורטל זכויות האדם באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ‏24 אוקטובר 2011 (ארכיון)
  20. ^ מחקרי יהודה ושומרון, קובץ כ"ו מספר 1
  21. ^ פקודת האגודות השיתופיות, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  22. ^ שבתי בנדט‏, "שיא ההשפלה": לא הורשו לגור בהתנחלות - משום שאב המשפחה דתי, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ועדת_קבלה&oldid=39765916"