ועדת שטרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים[1] הידועה בשם ועדת שטרום, היא ועדה ציבורית בראשות עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. הוועדה הוקמה ביוני 2015 על ידי שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, לשם בחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל, בין היתר באמצעות הפרדת הבעלות של חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים[2].

כתב המינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה הוקמה ב-3 ביוני 2015 על ידי שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בניסיון למציאת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל, הפועלים בשוק המאופיין בריכוזיות גבוהה.

בכתב המינוי שלה נאמר:[3]

הרינו למנות אתכם בזה כחברי הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. אספקת שירותים אלה מאופיינת בריכוזיות גבוהה ובכוח שוק, במיוחד כלפי משקי בית ועסקים שאינם גדולים. על רקע זה נדרשים צעדים להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בתחום זה. הועדה תמליץ בפנינו בנושאים אלה:

  • הכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים.
  • צעדים משלימים הנדרשים והסרת חסמים לקידום התחרות כאמור לעיל.

בהתאם לכתב המינוי, נקבע כי על הוועדה להגיש את מסקנותיה עד ל-11 בספטמבר 2015[4].

חברי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליו"ר הוועדה מונה עו"ד דרור שטרום, אשר כיהן בין השנים 2001–2005 כממונה על ההגבלים העסקיים. יחד עמו מונו האנשים הבאים כחברים בוועדה:

שם תפקיד
פרופ' אבי בן בסט פרופסור מן המניין בחוג לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים (נציג הציבור)
אמיר לוי הממונה על התקציבים במשרד האוצר
יעל מבורך סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר
ד"ר נדין בודו-טרכטנברג המשנה לנגידת בנק ישראל
פרופ' דייוויד גילה הממונה על ההגבלים העסקיים (לשעבר)
אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי)
פרופ' נתן זוסמן מנהל חטיבת מחלקת המחקר בבנק ישראל  

פעולת הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חילוקי דעות בין בנק ישראל לוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתה של הוועדה, אשר החלה ביוני 2015, נתגלעו מספר נקודות מחלוקת מרכזיות בין בנק ישראל לנציגי הוועדה. המחלוקת הראשונה נגעה לאחת השאלות המרכזיות בהן עסקה הוועדה והיא מתן אפשרות לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים. עמדתו של בנק ישראל הייתה כי ללא מתן אפשרות זאת, לא יוכל הציבור ליהנות ממסגרות אשראי בבנקים, דבר שיוביל להתייקרות האוברדרפט. מנגד, טענו חברי הוועדה האחרים כי מתן האפשרות לבנקים להנפיק כרטיסים תרוקן מתוכן את הפרדת חברות האשראי מהבנקים, שכן הבנקים יצליחו למשוך את לקוחות כרטיסי האשראי בחזרה אליהם ובכך להחזיר את שליטתם הבלעדית בחברות האשראי.

סוגיה נוספת בה היו חלוקים חברי הוועדה נגעה לזהות המפקחים על שוק האשראי החדש שיוקם. לפי עמדתו של בנק ישראל, קיים הצורך בפיקוח על חברות האשראי הגדולות (אלו הקיימות כיום) כחלק מהפיקוח של בנק ישראל על הבנקים, אך לא קיימת חובה כזו בכל הנוגע לחברות אשראי קטנות (שיקומו לאחר הרפורמה). לטענת המתנגדים, הפרדה שכזו בין גופים קטנים וגדולים, תשאיר חלק גדול מן הפיקוח בידיו של בנק ישראל, אשר לפי חלק מהמתנגדים, אינו מעודד תחרות במשק.[5]

מסקנות הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב--14 בדצמבר 2015, הציגה הוועדה את דוח הביניים שגיבשה, ובו המלצותיה לגבי השינויים הנדרשים בענף. המלצתה העיקרית של הוועדה היא לחייב את בנק הפועלים ולאומי למכור את חברות האשראי שבבעלותם תוך 3 שנים (ישראכרט ולאומי קארד בהתאמה). עוד מוצע, כי לאחר תקופת ניסיון בת 4 שנים תיבחן האפשרות לחייב גם את בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי למכור את חברת האשראי כ.א.ל שבבעלותם (הצעה לה מתנגד בנק ישראל בשלב זה).

ההמלצות הנוספות שעלו מדוח הביניים הן כדלקמן:

אשראי צרכני ושירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפסקת הנפקת כרטיסי אשראי חדשים על ידי הבנקים (לא כולל כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים וכרטיסי דביט לחיוב מיידי) למשך 4 שנים. עם זאת, יוכלו הבנקים להמשיך להפיץ כרטיסי אשראי.
  • הצבת דרישות הון מקלות לאגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי בהיקף מוגבל של כ-200 מיליון שקל[6], בתוך 6 חודשים.
  • יצירת מערכת השוואת מחירים, באמצעותה יוכל הצרכן להשוות בין ספקי האשראי השונים ולבחור בחברה המתאימה לו[7].
  • הקמת לשכת שירות למערכות מחשוב למתן שירותים בנקאים פיננסים.
  • יצירת מדרג רגולטיבי למתחרים חדשים וקטנים בשוק האשראי ובשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים.
  • התאמת דרישות ההון משחקנים חדשים בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

אשראי קמעונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנוסף, להקמת חברות אשראי עצמאיות אשר אמורות להוות תחרות לבנקים, תתאפשר הקמת חברות אשראי קמעונאי חדשות, כגון חברות מימון ישיר וחברות פינטק[8], המעניקות הלוואת P2P.
  • מתן אישור לגופים מוסדיים לפעול בתחום האשראי הקמעונאי, בכפוף לעמידה בתנאים שיציב משרד האוצר.
  • מתן אפשרות לבעלי שליטה בגופים מוסדיים להקים חברות בנות (חברות אחיות לגופים המוסדיים) לשם מתן אשראי קמעונאי.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס מקורות מימון לא רק מהבנקים, אלא גם באמצעות הנפקות אג"ח ובקווי אשראי מגופים מוסדיים.

הלוואות ופנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי היקף ההלוואות שהחוסכים לפנסיה יוכלו ליטול מקופות הגמל שלהם. הוועדה ממליצה לאפשר לחוסכים ליטול אשראי מבלי לפרוע אותו, על חשבון כספי הפנסיה, ולהיוותר עם קצבה חודשית מקרן הפנסיה בתוספת קצבת זקנה מביטוח לאומי ובתוספת קצבאות פנסיה אחרות בסכום של 3,800 שקל לפחות.

סליקת אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגברת התחרות בשוק הסליקה על ידי קביעת תנאים מקלים למתן רישיון סולק ולהסדיר מעמד של "סולק מתארח" לגורמים שהגישו בקשה לרישיון סולק אך טרם קיבלו אישור של חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות (ויזה, מאסטרקארד וכדומה).
  • הפחתת העמלות הצולבות (עמלות המשולמות לחברות האשראי על ידי חברות הסליקה) עד לשנת 2018.

שירותי בנק אוטומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי מבנה הבעלות על חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), חברה המספקת שירותי תקשורת ומחשוב בתחום הבנקאות, אשר נמצאת כיום בבעלות חמשת הבנקים הגדולים. המלצת הוועדה היא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להחזיק בנתח מהחברה ולהבטיח להן ייצוג בה (לאחר שהבנקים ימכרו חלק מאחזקותיהם בחברה).

אוברדרפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העברת מידע על האוברדרפט של לקוחות מהבנקים לחברות חוץ-בנקאיות באופן יומיומי, על מנת לאפשר לאותן חברות לכסות את האוברדראפט של הלקוחות ולהתחרות בבנקים גם במקטע זה וזאת בתנאי שהלקוח העניק הרשאה לבנק לשתף את המידע האמור.

שעבוד נוסף לעסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתן אפשרות ללקוח לבצע שעבוד נוסף על נכסיו (כמו דירות) לטובת עסקים קטנים ובינוניים וזאת כדי לאפשר לעסקים לגוון את מקורות האשראי שלהם.

ביטוח פקדונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיוב כל הבנקים בביטוח פקדונות שבידי הציבור באמצעות רשות מבטחת. לפי המלצות הוועדה, צוות משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, כדי להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את היציבות של המערכת הבנקאית כולה ולהפחית חסמי תחרות.

הסדרת שוק שירותי התשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסדרת מכלול שירותי התשלום שתתבסס על הסדרה בינלאומית בתוך דגש על ההסדרה האירופית בהתאם לעקרונות ה-PSD ובהתאמה לשוק המקומי. מטרת ההסדרה היא לקבוע דרישות אחידות לגופים אלו, לעודד את התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל ולאפשר כניסתם של שחקנים חדשים לשוק.

דוח הביניים אינו מתייחס למספר סוגיות במחלוקת, דוגמת שאלת הפיקוח על חברות האשראי ומתן האפשרות לבנקים להמשיך ולמכור מוצרים פיננסים נלווים (דוגמת מוצרי ביטוח).

דו"ח מסקנות הביניים פורסם לציבור ב-6 בינואר 2016.

תגובות למסקנות הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת דיון שהתקיים בתחילת ינואר 2016, דרשה ועדת הכספים לבטל את המלצת הוועדה לאפשר לקופות הגמל לתת הלוואות צרכניות לעמיתים. מספר חברי כנסת, בהם יו"ר מרצ זהבה גלאון (אשר יזמה את הדיון), טענו כי מתן האפשרות להלוואות צרכניות מתוך כספי החסכונות לפנסיה יעודד אנשים לקחת הלוואות למטרות שונות, גם במקרים בהם לא יוכלו לפרוע אותן - ובכך ייפגעו ביכולתם להתקיים בכבוד בעת הזקנה. עוד ציינה גלאון, כי ההמלצה לפיה במידה והלווה לא יוכל להחזיר את ההלוואה, יישאר ברשותו סכום של 3,800 ש"ח בחודש לפחות, הינה בעייתית מאוד, שכן מדובר בסכום זעום שאינו מאפשר קיום בכבוד[9].

לאחר פרסום מסקנות הביניים בתחילת חודש ינואר 2016, קראה הוועדה לציבור ולכל גוף הנוגע לעניין להגיש את עמדותיו על המלצותיה, במסגרת שלב השימוע הציבורי, אשר עתיד להסתיים ב-7 בפברואר 2016. בנוגע להמלצת הוועדה להציב דרישות הון מקלות לאגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי בהיקף מוגבל של כ-200 מיליון שקל[6], טענה התאחדות הסטודנטים כי יש לבטל את דרישות ההון העצמי לאגודות העומד על 75 מיליון ש"ח, שכן מדובר ברף גבוה מדי. בהקשר זה, טענה "העמותה לצמצום פערים חברתיים", כי יש לדרוש מהאגודות הון עצמי "הדרגתי", לפיו ההון הראשוני הנדרש יעמוד על 10 מיליון ש"ח, אשר יגדל בהתאם להתפתחות היקפי האשראי[10].

פרסום הדו"ח הסופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית חודש ספטמבר 2016 פורסם הדו"ח המסכם של הוועדה. רוב ההמלצות בדו"ח הביניים נשארו בעינן אך נוספה להן המלצה משמעותית בדבר הקמת בנקים חדשים, אשר לוותה במתווה חדש ומקל להקמת בנקים כאלה בכפוף להשלמות רגולטיביות מסוימות.[1] מנגד, המליצה הוועדה בדו"ח המסכם שלה לשנות מהמלצות הביניים ולהימנע מאיסור על הבנקים מלהנפיק ללקוחותיהם כרטיסי אשראי, אך לצמצם את מסגרות האשראי על כרטיסים אלה ב-50% באופן מודרג בתוך שלוש שנים. בדו"ח המסכם יושבו חלק גדול מחילוקי הדעות בין חברי הוועדה.

המלצות הוועדה זכו לברכתה של הממשלה ובהמשך לכך הוגשה לכנסת הצעת החוק ממשלתית בנדון המצויה בדיונים בוועדת הרפורמות של הכנסת בראשותו של ח"כ אלי כהן.

בהמשך לפעילות הוועדה, בינואר 2017 אושר בכנסת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתב המינוי של הוועדה מגדיר "שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" ככל אחד מאלה: מתן אשראי (למעט אשראי לדיור), קבלת פיקדונות וניהול חשבונות עו"ש, פעילות בשוק ההון ובבורסה ופעילות בשוק המט"ח.
  2. ^ עופר וולפסון, מונתה ועדה להגברת התחרותיות בשירותי הבנקים, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 3 ביוני 2015
  3. ^ כתב המינוי של הוועדה, 3 ביוני 2015
  4. ^ לפי סעיף 4 לכתב המינוי, "הצוות יגיש את מסקנותיו בתוך 100 ימים ממועד חתימת כתב מינוי זה".
  5. ^ מירב ארלוזורוב, ועדת שטרום חלוקה: האם לתת לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים?, באתר דהמרקר, 21 באוקטובר 2015  
  6. ^ 6.0 6.1 אגודת אשראי היא מוסד פיננסי קואופרטיבי ללא מטרת רווח, המציע לחבריו שירותים בנקאיים כמו ניהול חשבון, מתן הלוואות וחיסכון. אגודות האשראי הן בעלות אוריינטציה חברתית, והן מציבות לעצמן למטרה את רווחתם של חברי האגודה. השירותים הבנקאיים מוצעים בעלות נמוכה - חלק ניכר מהעמלות שגובים הבנקים לא נגבות באגודת אשראי. הריבית על פיקדונות גבוהה מזו הנהוגה בבנקים המסחריים הרגילים, ובדומה - הריבית הנגבית על האשראי נמוכה יותר. ראה: רות פלאטו־שנער, לחדש את פעילותן של אגודות האשראי, באתר דהמרקר, 9 באפריל 2013
  7. ^ עדי בן ישראל, ועדת שטרום בהמלצה חסרת תקדים: להפוך את חסכונות הפנסיה לכספומט, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2015
  8. ^ אור הירשאוגה וענבל אורפז, מהפכת ה"פינטק": סטארט אפים פיננסיים מאיימים על הבנקים, באתר דהמרקר, 8 באוגוסט 2013 (מתורגם מהאקונומיסט)
  9. ^ צבי זרחיה, "טוב לקרנות - מסוכן לעמיתים": ועדת הכספים דורשת לבטל המלצה של ועדת שטרום, באתר דהמרקר, 6 בינואר 2016
  10. ^ רעות שפיגלמן, הסטודנטים: לבטל את הדרישה להון עצמי מינימלי מאגודות האשראי, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2016
  11. ^ חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, באתר הכנסת