ורנר הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: רכילאי, בעיות ניסוח קשות, אינו מבחין בין עיקר לטפל, מבלבל זמנים ועניינים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ורנר הרצוג
Werner Herzog
תמונה של הרצוג
לידה 5 בספטמבר 1942 (בן 77)
מינכן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Werner Herzog Stipetić עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, מפיק קולנוע, תסריטאי, שחקן, עורך סרטים, שחקן קולנוע, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Lena Herzog עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2012, 2012)
  • פרס גילדת הבמאים האמריקנית
  • Bayerischer Poetentaler (2000)
  • פרס ראוריס (1979)
  • European Lifetime Achievement Award (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.wernerherzog.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ורנר הרצוגגרמנית: Werner Herzog; נולד ב-5 בספטמבר 1942) הוא מפיק, תסריטאי, שחקן ובמאי קולנוע ואופרה גרמני. יחד עם ריינר ורנר פסבינדר, מרגרטה פון טרוטה, פולקר שלונדורף, הנס יורגן סיברברג, וים ונדרס ואחרים, ורנר נחשב לחלק מתנועת הקולנוע הגרמני החדש. לעיתים קרובות, סרטיו מציגים גיבורים שאפתניים עם חלומות בלתי אפשריים, אנשים עם כישרונות ייחודיים בתחומים אזוטריים, או אנשים שמוצאים את עצמם בקונפליקט עם הטבע. הסתירות והמגבלות של החברה המערבית הן נושא חוזר בסרטיו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ורנר הרצוג סטיפטיק (Werner Herzog Stipetić) במינכן שבגרמניה למשפחה נוצרית כשאמו אוסטרית ממוצא קרואטי, ואביו גרמני. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו, מאימת הפצצות בנות הברית על מינכן, לכפר טשרנג שבאלפים הבוואריים. בגיל 12 חזר עם משפחתו למינכן. הרצוג טען שערך באנציקלופדיה על עשיית סרטים ומצלמת ה-35 מ"מ שגנב מבית הספר לקולנוע הספיקו לו כדי להתחיל להתעניין בתחום. בפרשנות על "אגירה, זעם האל", הוא מצהיר, "אני לא רואה בזה גניבה, זה היה צורך, הייתה לי איזו זכות טבעית למצלמה". הוא למד באוניברסיטת מינכן על אף שקיבל מלגת פולברייט לאוניברסיטת דוקסני בפיטסבורג שבפנסילבניה.

בראשית שנות ה-60 עבד כרתך במפעל ברזל כדי לממן את סרטיו הראשונים.

הרצוג היה נשוי שלוש פעמים ויש לו שלושה ילדים. מ-1999 הוא נשוי ללנה, והשניים חיים בלוס אנג'לס.

בינואר 2006 התהפך השחקן חואקין פיניקס במכוניתו בכביש שמעל שדרות סאנסט. הרצוג, שגר בקרבת מקום, עזר לו להיחלץ ממנה. כעבור כמה ימים, במהלך ראיון של ה-BBC, נורה הרצוג מרובה אוויר, על ידי אדם בלתי ידוע. הרצוג המשיך את הראיון ואף הראה הפצע למצלמה, התנהג כאילו שום דבר יוצא דופן קרה והעיר "זה לא כדור משמעותי".

הרצוג הוא גם חבר בחבר המושבעים ב"סטודיו הדיגיטלי" Filmaka, פלטפורמה לקולנוענים צעירים המקלה עליהם להציג את עבודותיהם לאנשי מקצוע בענף.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם קולנוענים אחרים, הרצוג הוביל את פריחתו של הגל החדש בקולנוע המערב גרמני. הסרטים שנוצרו כחלק מתנועה זו היו בהושפעו מתנועת הגל החדש הצרפתי והופקו ברובם בתקציב נמוך. מלבד שחקני קולנוע מקצועיים, הרצוג ידוע בליהוק תושבי המקום בו הוא מצלם.

הוא וסרטיו זכו והיו מועמדים לפרסים רבים. הפרס המשמעותי הראשון בו זכה היה דוב כסף עבור "סימנים של חיים" סרטו מ-1968. ב-1975 "החידה של קספר האוזר" זכה בפרס השופטים המיוחד (הידוע גם בשם "כסף פאלם") בפסטיבל קאן. ב-1979 הסרט Nosferatu Vampyre היה מועמד גם כן לדוב הזהב. הרצוג זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר עבור Fitzcarraldo ב-1982 בפסטיבל קאן. סרטים נוספים בבימויו שהיו מועמדים לפרס דקל הזהב הם "וויצק" ו-"מקום בו חולמות הנמלים הירוקות".

סרטיו היו מועמדים לפרסים גם בפסטיבלים חשובים אחרים ברחבי העולם. "אגירה, זעם האל" היה מועמד לפרס סזאר ב-1976. "דיטר הקטן חייב לעוף" היה מועמד לפרס אמי ב-1997.[דרוש מקור] "החבר הכי טוב שלי" היה מועמד לפרס האקדמיה האירופית לקולנוע ב-1999, ו-Scream of Stone ו-The Wild Blue Yonder היו מועמדים לפרסים בפסטיבל הסרטים של ונציה. בשנת 1987 הוא ואחיו למחצה לאקי סטיפטיק זכו בבוואריה בפרס ההפקה הטובה ביותר עבור הפקת הסרט "קוברה ורדה". בשנת 2002 זכה בפרס "הדרקון של הדרקונים" פרס כבוד במהלך פסטיבל הסרטים בקרקוב.

הרצוג זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-49 של סן פרנסיסקו בפרס כבוד על בימוי. ארבעה סרטים שלו הוקרנו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי. גריזלי מן, בבימויו של הרצוג, זכה בפרס אלפרד סלואן בפסטיבל סאנדנס ב-2005. "מפגשים בקצה העולם" זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אדינבורו ב-2008.

הרצוג הבטיח פעם לאכול הנעל שלו אם ארול מוריס ישלים את פרויקט "בתי הקברות לחיות מחמד" שעליו מוריס עבד, במטרה לעודד את מוריס להשלים את הסרט. בשנת 1978 כאשר הסרט "שערי שמים" של מוריס הציג בבכורה, הרצוג בישל ואכל בפומבי את הנעל שלו, אירוע שתועד והופיע מאוחר יותר בסרט הקצר של לס בלנק, "ורנר הרצוג אוכל את הנעל שלו". הרצוג אמר שהוא מקווה שהאירוע יעודד יוצרים שמתקשים להשלים את הפרויקטים עליהם הם עובדים.

ב-2009 שניים מסרטיו היו מועמדים בתחרות בפסטיבל ונציה. הרצוג היה הנשיא של חבר המושבעים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ב-2010.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

     

פיצ'רים[עריכת קוד מקור | עריכה]

     

דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

     

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Herakles (1962)
  • The Unprecedented Defence of the Fortress Deutschkreuz (1966)
  • Last Words (1967)
  • Precautions Against Fanatics (1969)
  • No One Will Play With Me (1976)
  • Lessons of Darkness (1992)
  • La bohème (2009)
     

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורנר הרצוג בוויקישיתוף