זבולון סימן-טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זבולון סימן-טוב
زابلون سیمینتوف
זבולון סימן-טוב, 2005
זבולון סימן-טוב, 2005
לידה 1959 (בן 65 בערך)
אפגניסטן (1930–1973)אפגניסטן (1930–1973) הראת, אפגניסטן
מדינה אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארצות הברית
ידוע בשל היהודי האחרון באפגניסטן
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זבולון סימן-טובדארי: زابلون سیمینتوف; נולד ב-1959) הוא סוחר שטיחים יהודי, שהתגורר בקאבול. הוא היה מאחרוני היהודים שחיו באפגניסטן. סימן טוב התפרסם כשהוצג בכלי התקשורת כיהודי האחרון שחי שם. בספטמבר 2021 החליט לעזוב את אפגניסטן.[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן-טוב נולד בעיר הראת במערב אפגניסטן, סמוך לגבול עם איראן, שבה התקיימה במשך שנים קהילה יהודית ענפה. סימן-טוב הגיע לקאבול כילד כשהוריו ברחו בשנות ה-50 מהעיר הראת, לאחר שהאפגנים בעיר החלו לרדוף את בני עירם היהודים בעקבות הקמת מדינת ישראל.

בשנות השבעים עזבו רוב בני הקהילה היהודית את קאבול, והתפזרו בעולם. אחרי הפלישה הסובייטית בדצמבר 1979 עזבו המשפחות היהודיות האחרונות את קאבול, ונותרו בה רק יהודים בודדים. ביניהם, זבולון סימן-טוב, שהיה מוכר שטיחים, ויצחק לוי, שהיה מעין רופא אליל. שניהם הכריזו על עצמם כגבאי בית הכנסת היחיד שנותר בקאבול, עברו להתגורר במתחם הריק של בית הכנסת ושמרו עליו. לעיתים התקבצו שם אזרחים זרים או חיילים יהודים המוצבים במדינה, וכך המשיך בית הכנסת להיות פעיל מעת לעת.[3]

לפרנסתו פתח סימן-טוב חנות שטיחים סמוך לביתו, אולם הוא נאלץ לסגור אותה בשנת 2001, לאחר הפלישה האמריקאית לאפגניסטן. צורכי הדת שלו נשלחו אליו מדי חג על ידי ארגון יהודי מניו יורק.[4] בשר כשר, לצרכיו האישיים ולפרנסתו, שחט סימן-טוב בעצמו, לאחר שקיבל אישור מיוחד מרב בסמרקנד שבאוזבקיסטן הסמוכה.[5]

בשלב מסוים עלה סימן-טוב עם משפחתו לישראל וגר בחולון כמה שנים. הוא הסתכסך עם אשתו, סירב לתת לה גט ולשלם מזונות, ברח מישראל וחזר לקאבול להתגורר במתחם בית הכנסת, כאשר משפחתו גרה עד היום בחולון. גם יצחק לוי עלה לישראל, הותיר את משפחתו בבאר שבע, וחזר לקאבול.

הסכסוך על ספר התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן-טוב טען שמשפחתו הביאה את ספר התורה העתיק של בית הכנסת, ולכן גם טען לבעלותו עליו. גם יצחק לוי טען מנגד לבעלות על ספר התורה הנדיר והיקר. עקב כך, שררו בין סימן-טוב ללוי יחסי עוינות. המחלוקת התגלגלה להאשמות הדדיות בפני הרשויות, ובסופה נכלאו סימן-טוב ולוי על ידי הטליבאן. בתקופת מעצרם נבזז בית הכנסת וספר התורה העתיק נגנב. הם שוחררו ממעצרם ללא פתרון לשאלה מי גנב את הספר.

בשנת 2005 מת לוי[6] וסימן-טוב נותר לבדו במתחם בית הכנסת.

עזיבתו את אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן-טוב סירב בעיקשות לעזוב את ארצו על אף שמשפחתו הקרובה מתגוררת בישראל, עד שב-5 באפריל 2021, בעקבות השתלטות הטליבאן על אפגניסטן, החליט לבסוף לעזוב והודיע כי בכוונתו לעלות לישראל תוך מספר חודשים.[7][8] באוגוסט 2021 הודיע כי החליט להישאר במדינה, בטענה שהוא הרגיש שעליו להישאר כדי להגן על בית הכנסת האחרון שנותר במדינה מפני הטליבאן.[9] לעומת זאת, לפי אחת הטענות, סימן טוב בחר שלא לעלות לישראל משום שהוא מסרב לתת גט לאשתו, החיה בישראל.[10]

בספטמבר 2021 עזב לבסוף את אפגניסטן לארצות הברית, אחרי שחש שהסכנה לחייו גברה. בכך הסתיימה, ככל הידוע, הנוכחות היהודית באפגניסטן.[11][1][2] בערב יום הכיפורים ה'תשפ"ב חתם על הגט לאשתו, אחרי שנים רבות שסירב לעשות זאת.

מחזה וסרט על סיפורם של סימן-טוב ולוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורם של לוי וסימן-טוב נתן השראה למחזה מאת המחזאי האמריקאי ג'וש גרינפלד, The Last Two Jews of Kabul.[12] מלבד המחזה צולם גם סרט בלגי באורך מלא, בשם Cabale à Kaboul ובנוסף נכתב על סימן-טוב בספר A Political and Economic History of the Jews of Afghanistan.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נטע בר, היהודי האחרון עזב את אפגניסטן, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2021
  2. ^ 1 2 רועי קייס ויואב זהבי, כשבוע אחרי עזיבת האמריקנים: חולץ היהודי האחרון באפגניסטאן, באתר כאן, ‏7 בספטמבר 2021
  3. ^ שני יהודים נותרו בקאבול. שלום לא היה ביניהם, באתר ynet, 8 בספטמבר 2021
  4. ^ ליל הסדר בקאבול, המצות מניו-יורק, באתר ynet, 21 במרץ 2007
  5. ^ צום לא קל ליהודי האחרון באפגניסטן, באתר nrg מעריב, 22 בספטמבר 2007
  6. ^ דיאנה בחור-ניר, אחד משני היהודים באפגניסטן נפטר, וייקבר בארץ, באתר ynet, 24 בינואר 2005
  7. ^ דן לביא, היהודי האחרון באפגניסטן עוזב את המדינה, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2021
  8. ^ Gabe Friedman, The last known Jew in Afghanistan is leaving, JTA, ‏במרץ 2021
  9. ^ דין שמואל אלמס, היהודי האחרון באפגניסטן: "למרות המצב, החלטתי להישאר בקאבול", באתר ישראל היום, 18 באוגוסט 2021
  10. ^ צביקה קליין, ‏היהודי האחרון באפגניסטן: סרבן גט, לא סרבן עלייה, בעיתון מקור ראשון, 18 באוגוסט 2021
  11. ^ היהודי האחרון עזב את אפגניסטן: "יחגוג את סוכות עם המשפחה בניו יורק", באתר ynet, 7 בספטמבר 2021
  12. ^ The Last Two Jews of Kabul, www.lamama.org