השתלטות הטליבאן על אפגניסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתקפות הטליבאן (2021)
Afghan government forces in Jowzjan Province during 2021 Taliban offensive.png
חלק ממלחמת אפגניסטן
תאריכי המאבק 1 במאי 202116 באוגוסט 2021 (15 שבועות ו־3 ימים)
מקום אפגניסטן
תוצאה עליית הטליבאן לשלטון אפגניסטן
הצדדים במאבק
אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
טליבאןטליבאן טליבאן
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעדה
חקאני
דמויות בולטות
אשרף גאני אחמדזאי
עבדאללה עבדאללה
עבדול ראשיד דוסטום
ביסמילה חאן מוחמדי
אסמאעיל חאן
ג'ו ביידן
מארק מילי
קנת' מקנזי
הייבתוללה אח'ונדזאדה
עבד אל-ע'ני בראדר
סיראג'ודין הקאני
נפגעים
[דרוש מקור]

1,537 הרוגים
972 פצועים
677 שבויים
1,581 עריקים

[דרוש מקור]

9,819 הרוגים
5,472 פצועים
54 עצורים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השתלטות הטליבאן על אפגניסטן הייתה התוצאה של מסע הכיבושים של ארגון הטרור טליבאן, שהתרחש במקביל לנסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן.[1] ההשתלטות החלה במאי 2021 והושלמה עם נפילת קאבול באוגוסט, שלושה חודשים לאחר מכן.

בשלושת החודשים הראשונים התקדם הטליבאן משמעותית בהרחבת שליטתו באפגניסטן, והגדיל את מספר המחוזות שבשליטתו מ-73[2] ל-223.[3] ב-10 באוגוסט 2021, הטליבאן כבר שלט בכ-65% משטחה של אפגניסטן.[4] באותו היום העריכו גורמים אמריקאים כי בירת אפגניסטן, קאבול, עלולה ליפול לידי הטליבאן בתוך 30 עד 90 יום.[5] חרף הערכות אלה, כבר כעבור 5 ימים, ב-15 באוגוסט, נכנסו כוחות הטליבאן אליה[6] ותוך מספר שעות כבשו אותה. לאחר כניסתם לבירה, אשרף גאני אחמדזאי שעזב לטג'יקיסטן השכנה קודם לכן,[7] נאלץ לוותר על השליטה במדינה לטובת ממשלת מעבר זמנית בראשות הטליבאן.[8]

רקע ותחילת הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן (2021)

בספטמבר 2020 שוחררו למעלה מ-5,000 שבויים מידי הטליבאן, מתוכם 400 מואשמים אשר הואשמו או הורשעו בפשעים חמורים (כולל רצח),[9] על ידי ממשלת אפגניסטן במסגרת הסכם דוחא (אנ')[10] בין ארצות הברית לטאליבן. על פי המועצה לביטחון לאומי באפגניסטן, רבים מהאסירים המשוחררים חזרו לשדה הקרב וחיזקו את ידם של הטליבאן.[11]

לדברי המומחים, הטליבאן הצליח להעביר את כוחותיו בחופשיות ברחבי אפגניסטן לאחר הסכם דוחא כמעט ללא התערבות מצד כוחות הממשלה האפגנית.[12]

בחודש מאי, הטאליבן כבש 15 מחוזות אפגנים, כולל ג'אלרז, נירך ומיידאן וורדכ.[13] בין האתרים שנתפסו היה סכר דאחלא[13], הסכר השני בגודלו באפגניסטן. במהלך החודש נהרגו במהלך ההתנגשויות עם הטליבאן 405 חיילי א-נאס"ף (כוחות הביטחון הלאומי האפגני) ו-260 אזרחים, בעוד שמשרד ההגנה האפגני טען שנהרגו 2,146 לוחמי טליבאן.[14]

בסוף מאי, פורטוגל, סלובניה, ספרד ושוודיה משכו לחלוטין את כוחותיהם מאפגניסטן.[15]

בחודש יוני, הטאליבן החזיק ב-69 מחוזות מהממשלה האפגנית נכנס הערים קונדוז ופולי ח'ומרי. העיר מזאר-י שריף הייתה נצורה על ידי הטליבאן. בין האתרים שנתפסו בידי הטאליבן היה העיקרי של אפגניסטן מעבר הגבול עם טג'יקיסטן ומחוז סיידאבאד. מבחינת ציוד, הטליבאן תפס 700 משאיות ו-HMMWV של כוחות הביטחון האפגנים, כמו גם עשרות כלי רכב משוריינים ומערכות ארטילריה.

חיל האוויר האפגני הופל על ידי הטאליבן, ונהרגו שלושה טייסי מיל מי-17. ב-16 ביוני הוציאו לוחמי הטליבאן להורג 22 כוחות פיקוד של הצבא האפגני שנכנעו בעיר דובלט עבאד. במהלך חודש יולי נהרגו 703 כוחות הביטחון הלאומי האפגני ו-208 אזרחים במהלך העימותים עם הטליבאן, בעוד שמשרד ההגנה האפגני טען ל-1,535 לוחמי טליבאן שנהרגו.[14] ב-19 ביוני הוחלף ראש המטה, שר הביטחון ושר הפנים של הצבא הלאומי האפגני בנשיא אשרף גאני אחמדזאי. עד סוף חודש יוני, כל כוחות הצבא של מדינות זרות עזבו את אפגניסטן למעט בריטניה, טורקיה, וארצות הברית.

המשך הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני, מחוז שינווארי ומחוז גורבאנד נפלו בידי הטאליבן, לאחר שלפחות 50 חיילים אפגניים נכנעו ונשבו. באותו יום גם המחוזות רוסטאק, שורטפה וארגיסטן נפלו.

בחודש יולי, הטאליבן אחז ב-64 מחוזות, ונכנס לעיר השנייה והשלישית בגודלה במדינה, קנדהאר והראת בהתאמה. במהלך החודש נהרגו 335 כוחות הביטחון הלאומי האפגני ו-189 אזרחים במהלך העימותים עם הטליבאן, בעוד שמשרד ההגנה האפגני טען ל-3,159 לוחמי טליבאן. כ-1,500 חיילים אפגנים נטשו לטג'יקיסטן, כך דווח על פי שליח מארגון האמנה לביטחון משותף שלה[16] כלי תקשורת איראניים דיווחו כי כ-300 חיילים ואזרחים אפגניים חצו את הגבול ונכנסו לאיראן על מנת להימלט מהטליבאן.

ב-1–2 באוגוסט נפלו אזורי סאפיאן, קאלה-א-קוהנה וקאריז בפאתי לשקר גאה לידי הטליבאן. עימותים בין הטליבאן לכוחות הממשלה התקיימו גם בפרוורי העיר, כאשר חיל האוויר האפגני וחיל האוויר של ארצות הברית תקפו עמדות של הטליבאן. ב-3 באוגוסט נהרגו 40 אזרחים ויותר מ-100 נפצעו בלחימה.[14] המורדים החלו לתקוף גם את נמל התעופה בעיר. בינתיים, הממשלה שלחה תגבורת כדי למנוע מהעיר ליפול למורדים. החל מ-5 באוגוסט נהרגו 115 אנשי כוחות הביטחון הלאומיים האפגניים ו-58 אזרחים במהלך העימותים עם הטליבאן, בעוד שמשרד ההגנה האפגני טען כי הרגו 3,197 לוחמי טליבאן מתחילת החודש.[14]

ב-12 באוגוסט כבשו הטליבאן את העיר ע'זני, מה שהפך אותה לבירת המחוז העשירית שנפלה תוך שבוע. מושל מחוז ע'זני נעצר עד מהרה. באותו היום הציע השלטון המרכזי הצעה של "חלוקת סמכויות" במקום הפסקת אש, הטליבאן דחה הצעה זו וקבע כי הוא רוצה להקים אמירות איסלאמית חדשה. באותו היום בשעת לילה מאוחרת נפלה חראט, העיר השלישית בגודלה באפגניסטן ובירת המחוז. בשלב זה, שלטו הטליבאן ב-11 מתוך 34 בירות המחוזות באפגניסטן. הטליבאן פתחו גם הם בתקיפה על קאלה א-נאו, וכבשו את העיר.

ב-15 באוגוסט נכנסו הטליבאן ללא התנגדות לג'לאלאבאד, בירת מחוז ננגרהאר. הייתה זו עיר הבירה הפרובינציאלית שנפלה, וכיבושה הותיר את קאבול כעיר הגדולה האחרונה שעדיין בשליטת ממשלת אפגניסטן. זמן קצר לאחר מכן נפלה בידי הטליבאן גם העיר ח'וסת, צ'אריקאר, פארון ובמאן.

נפילת קאבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפילת קאבול (2021)
לוחמי טליבאן בקאבול, 17 באוגוסט 2021

ב-15 באוגוסט, על אף הצהרת הטליבאן כי "אין לו כוונה לקחת את הבירה האפגנית בכוח", כוחותיו נכנסו בפאתי קאבול ממספר כיוונים, כולל מחוז קלקאן, מחוז קראבאג ומחוז פגמן.[17] מסוקי בואינג CH-47 וסיקורסקי UH-60 בלקהוק החלו לנחות בשגרירות האמריקאית בקאבול על מנת לבצע פינויים של נפגעים ושל מסמכים מסווגים.[18] המקומיים דיווחו כי לוחמי הטליבאן מתקדמים לאזורים העירוניים למרות ההצהרות הרשמיות של מנהיגיהם.[19] לאחר מספר עימותים, המורדים לכדו את בית הסוהר פול-צ'ארחי (אנ'), בית הסוהר הגדול באפגניסטן, ושחררו את כל האסירים, ביניהם אנשי המדינה האסלאמית ואל-קאעדה, על פי הדיווחים.[20]

בהודעת משרד הפנים האפגני נמסר כי נשיא אפגניסטן גאני וסגנו החליטו לוותר על השלטון וכי תקום ממשלה זמנית בראשות הטליבאן במהלך העברת השלטון;[21][8] הנשיא לשעבר חאמיד כרזאי היה חלק מצוות המשא ומתן.[22] מאוחר יותר באותו היום ארמון הנשיאות של קאבול, הארג, פונה מכל יושביו. בינתיים הגיע סגן מנהיג הטאליבן עבד אל-ע'ני בראדר לשדה התעופה בקאבול כדי להכין את השתלטות הממשלה.[23] בערך בשעה 20:30 שעון מקומי עלו דיווחים על כך ששגרירות ארצות הברית בוערת באש. השגרירות פרסמה הצהרה חמורה לאזרחי ארצות הברית באזור להסתתר. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן הודיע כי השגרירות תועבר לנמל התעופה של קאבול.[24] מדינות נוספות הודיעו על כוונתם לפנות את השגרירויות שלהם, דוגמת ספרד, גרמניה, בריטניה והולנד.[25]

ב-15 באוגוסט דווח כי גאני וסגנו עזבו לטג'יקיסטן.[7][26] עזיבתו של גאני את אפגניסטן ספגה ביקורת מצד תושבים אפגנים רבים וגם מחוץ למדינה.[27][28] ניקיטה אישצ'נקו, דובר השגרירות הרוסית בקאבול, טען כי גאני נמלט מאפגניסטן עם ארבע מכוניות ומסוקים מלאים בכסף.[29] מאוחר יותר מסר הנשיא גאני הודעה מאיחוד האמירויות הערביות, לשם נמלט, ובה אמר כי הוא עזב על פי עצת עוזריו בממשלה כדי להימנע ממקרה של לינץ' (הנשיא האפגני מוחמד נג'יבוללה (אנ') נתלה בפומבי בצל ההשתלטות הקודמת של הטליבאן בשנת 1996).[30] הוא הכחיש את הדיווחים לפיהם לקח איתו סכומים גדולים של כסף, וציין כי עבר דרך המכס בהגיעו לאיחוד האמירויות.[31]

חיילים אמריקאים עם אזרחים אפגנים בעת פינוי נמל התעופה הבינלאומי חאמיד כרזאי ב-17 באוגוסט, לאחר השתלטות הטליבאן על קאבול.

מאוחר יותר ב-15 באוגוסט, מטוס סופר טוקאנו (אנ') של חיל האוויר האפגני ומיג-29 של חיל האוויר האוזבקי התנגשו זה בזה באוויר, ושניהם התרסקו במחוז סורקסונדאריו שבאוזבקיסטן. הטייסים שהיו בשני המטוסים נפלטו מהם ונחתו עם מצנחים.[32] מוקדם יותר באותו היום, אוזבקיסטן מסרה כי היא עיכבה 84 חיילים אפגנים שחצו את הגבול בחיפוש אחר סיוע רפואי בעודם נמלטים ממתקפות הטליבאן.[33]

ב-16 באוגוסט, דובר הטליבאן מוחמד נאים סיפר בריאיון לאל-ג'זירה כי תמה המלחמה באפגניסטן. הוא הוסיף כי הטליבאן השיגו את מטרתם; הם לא יאפשרו שימוש בשטחה של אפגניסטן נגד אף אחד, וגם לא רוצים לפגוע בעוד מישהו.[34] באותו היום, משרד התובע הכללי באוזבקיסטן הודיע כי בסך הכול 22 מטוסים ו-24 מסוקים שהובילו 585 אנשי צבא אפגניים הגיעו לאוזבקיסטן. בנוסף, 158 חיילים אפגנים חצו את הגבול לאוזבקיסטן ברגל.

הפנטגון אישר כי ראש פיקוד מרכז של ארצות הברית, הגנרל קנת' פ. מקנזי ג'וניור, פגש את מנהיגי הטליבאן בקטר. אנשי הטליבאן הסכימו לתנאים שהציב מקנזי בנוגע להימלטות מהגרים דרך שדה התעופה בקאבול.[35][36]

לאחר ההשתלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ב-16 באוגוסט, דובר הטליבאן, מוחמד נאיים, אמר בראיון לאל-ג'זירה כי "המלחמה נגמרה באפגניסטן". הוא גם הוסיף ואמר כי "הטליבאן השיג את מבוקשו והם לא יאפשרו לשימוש בנשק בשטח אפגניסטן כנגד אף אחד והם לא רוצים לפגוע באף אחד".[37]

עם נפילת קאבול דווח על תורים ארוכים מחוץ לשדות התעופה ושגרירויות זרות, כאשר תושבים ממתינים בתקווה שיוכלו להשיג ויזות או טיסות מחוץ למדינה.[38][39]

אלפי אפגנים הצטופפו בשדה התעופה בקאבול, כולל טיפוס על קירות הגבול.[40] כמה אזרחים נהרגו בהריסות וכוחות ארצות הברית שירו ​​באוויר יריות אזהרה כדי לפזר אנשים המנסים לעלות בכוח על מטוסים.[41] צילומי וידאו הראו מאות אנשים רצים לצד מטוס צבאי אמריקאי שהחל לנוע בשדה התעופה הבינלאומי בקאבול. ניתן היה לראות כמה אנשים נתלים מתחת לכנף של מטוס C-17A. אחרים רצו לצדו כשהם מנופפים וצועקים. על פי הדיווחים, לפחות שלושה אנשים נראו נופלים מהמטוס מיד לאחר המראתו לאחר שנתלו על כנפיו. בסופו של דבר אושרו שבעה הרוגים - כולל שני חמושים שנורו על ידי כוחות ארצות הברית.[42][43][44] כך דווח ממשרד ההגנה האמריקאי. מיעוט התושבים במדינה חגג את השתלטות הטליבאן.[45]

בהצהרת 15 המדינות החברות קראה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות להפסקת אש מיידית באפגניסטן ולהקמת ממשלה חדשה, שתכלול גם נשים.[46]

לאחר נפילת קאבול ובריחת הנשיא ע'ני מהארץ, עבר סגן הנשיא אמרוללה סאלח לעמק פנג'שיר, שם הכריז על עצמו כנשיא אפגניסטן והודיע ​​על הקמת חזית אנטי-טליבאן (או התנגדות פנג'שיר) יחד עם אחמד מסעוד (בנו של אחמד שאה מסעוד) ושר הביטחון ביסמילה חאן מוחמדי.[47][48][49] חלק מחברי החזית היו חברי הברית הצפונית בעבר. הם וחברים לשעבר בממשל של גאני ניהלו משא ומתן עם הטליבאן.[50][51] המגעים נכשלו ובספטמבר 2021 היו קרבות בין לוחמי הטליבאן וכוחות החזית, המכונה "החזית ההתנגדות הלאומית של אפגניסטן".[52] ב-6 בספטמבר טען דובר הטאליבן כי פנג'שיר נכבשה.[53] מתנגדיו הכחישו.[54]

ב-18 באוגוסט, לפחות 3 אנשים נרצחו ורבים אחרים נהרגו עקב מחאה כנגד שינוי דגל אפגניסטן בדגל הטליבאן.[55] אירוע דומה היה במחאה אחרת נגד הטליבאן.[56] עדויות לאלימות ודיכוי מצד אנשי הטליבאן התפרסמו.[57][58][59]

נערכו ברחבי העולם, מוושינגטון ועד ז'נבה, הפגנות תמיכה באפגנים. בהפגנות קראו המפגינים "להציל את אפגניסטן" ודורשים מהממשלות לסייע לאפגנים שרוצים להימלט משלטון הטליבאן.[60]

התורמים מהמערב שסיפקו כ-75% מהכספים ששימשו לפעילות מוסדות אפגניסטן קטעו את הסיוע שלהם. גם ממשל ביידן החליט להקפיא את הכספים של הממשלה האפגנית.[49] נאמר ש"סיוע לאפגניסטן לא יזרום דרך הממשלה האפגנית, אלא דרך סוכנויות עצמאיות".[58]

מרגע השלמת ההשתלטות, נמל התעופה חאמיד כרזאי הפך לנקודת הפינוי היחידה מהמדינה, ועשרות אלפי אנשים הגיעו אליה. ב-26 באוגוסט, ארגון הטרור דאעש הוציא לפועל פיגוע בשער המזרחי של שדה התעופה, שגרם לעשרות הרוגים ולמאות פצועים.

נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן הושלמה ב-31 באוגוסט 2021.

פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

לאחר נפילת קאבול והרפובליקה האיסלאמית אירע זינוק בכמות הפליטים שנמלטו מהטליבאן. כמה ממשלות הודיעו על תוכניות בימים שלאחר הנפילה לקלוט כמות מסוימת של פליטים.[61] יותר מ-300,000 אזרחים אפגנים שעבדו עבור ארצות הברית נמצאים בסיכון של נקמה מצד הטליבאן.[62] תועדו אפגנים שעברו את הגבולות של המדינה עם איראן ופקיסטן.[63]

ב-17 באוגוסט הכריזה ממשלת בריטניה כי תקים תוכנית יישוב מחדש לעד 20,000 פליטים אפגנים, ותתעדף נשים, ילדים ומיעוטים.[64] ב-19 באוגוסט הכריזה ממשלת פינלנד כי היא מתכננת להכפיל את מכסת הפליטים שלה כדי לקבל יותר פליטים מאפגניסטן.[65] הפיליפינים הביעו גם הם את רצונם לקבל פליטים מאפגניסטן.[66] נשיא הפרלמנט האירופי דוד ססולי קרא למדינות האיחוד האירופי לקחת את חלקן ההוגן של פליטים, וקבע כי האיחוד האירופי יצטרך להראות שהיא דואגת לכבד אתיקה.[67] ממשלת ספרד יצרה מחנה פליטים זמני בבסיס חיל האוויר הספרדי. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שוחח עם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס על מנת לאפשר את השימוש של בבסיסים צבאיים למיגון פליטים ובפרט מיעוטים.[68]

עם זאת, כמה ממשלות החלו להצביע על יחס עוין כלפי פליטים.[69][70][71] במסיבת עיתונאים הצהיר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי צרפת צריכה לצפות ולהגן על עצמה מפני גל מהגרים. ממשלת אוסטריה הודיעה כי לא תשהה את הגירושים לאפגניסטן,[72] בניגוד למספר מדינות אחרות באיחוד האירופי.[73]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, החלה נסיגת ארה"ב מאפגניסטן, 24 הרוגים בפיגוע, באתר ynet
    סוכנויות הידיעות, בצל נסיגת ארה"ב: 55 הרוגים בפיגוע ליד בית ספר באפגניסטן, באתר ynet
    סוכנויות הידיעות, אפגניסטן: חתונה הופגזה, ילדים נהרגו, באתר ynet
  2. ^ Mollica, Talal Ansari, Max Rust and Andrew (13 באוגוסט 2021). "How the Taliban Takeover of Afghanistan’s Provincial Capitals Is Unfolding". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  3. ^ Tim Lister CNN, Taliban threaten to seize first provincial capital as fighting intensifies across Afghanistan, CNN
  4. ^ Taliban controls 65% of Afghanistan as rapid advance continues: E.U. official - National | Globalnews.ca, Global News (באנגלית)
  5. ^ סוכנויות הידיעות, הטליבאן כובש את צפון אפגניסטן, ארה"ב: קאבול עלולה ליפול תוך 90 יום, באתר ynet
  6. ^ אחרי שכבש את קאבול: מה שצריך לדעת על הטליבאן, N12, ‏15 באוגובט 2021
    נטע בר, אפגניסטן: הטאליבן נמצא בפרברי הבירה קאבול, באתר ישראל היום
  7. ^ 1 2 עזיבת נשיא אפגניסטן לטג'יקיסטן השכנה:
    נשיא אפגניסטן עזב את המדינה. הטליבאן: "מחכים להעברת השלטון", ynet, 15 באוגוסט 2021
    נטע ברדין, שמואל אלמס וערן איצקוביץ, דיווח: הנשיא נמלט מהמדינה; הטליבאן מכתר את קאבול, באתר ישראל היום, 15 באוגוסט 2021
    נשיא אפגניסטן נמלט מהמדינה, טליבאן השתלט על ארמון הנשיאות בקאבול - וואלה! חדשות, וואלה!, 2021-08-15
  8. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, הטליבאן נכנס לקאבול: "בדרכו לארמון, להיערך להעברת השלטון", באתר ynet
  9. ^ Mashal, Mujib; Faizi, Fatima (9 באוגוסט 2020). "Afghanistan to Release Last Taliban Prisoners, Removing Final Hurdle to Talks". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  10. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב והטליבאן חתמו על הסכם היסטורי, באתר ynet, 29 בפברואר 2020
  11. ^ As the Taliban closes in, Afghan forces scramble to defend prisons holding thousands of militants, Washington Post, ‏31 ביולי 2021 (באנגלית)
  12. ^ US Admits Afghanistan 'Not Going in the Right Direction' | Voice of America - English, www.voanews.com (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Taliban captures key Afghan dam as fighting rages, www.aljazeera.com (באנגלית)
  14. ^ 1 2 3 4 Faizi, Fatima; Abed, Fahim; Rahim, Najim (6 במאי 2021). "Afghan War Casualty Report: May 2021". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  15. ^ "Sweden completes full troop withdrawal from Afghanistan". www.army-technology.com (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-10 July 2021. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2021.  "Spain withdraws all its troops from Afghanistan". Mehr News Agency (באנגלית). 16 במאי 2021. אורכב מ-המקור ב-14 July 2021. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2021.  "STA: Slovenian soldiers already pulled out of Afghanistan". english.sta.si. אורכב מ-המקור ב-26 May 2021. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2021.  "Portugal announces troop withdrawal from Afghanistan". Kazakhstan News (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-14 July 2021. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2021. 
  16. ^ Some 1,500 Afghan soldiers crossed into Tajikistan over past 2 weeks - Tajik rep to CSTO, interfax.com
  17. ^ "Taliban enter Kabul from all sides". www.aljazeera.com (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  18. ^ "Taliban Fighters Enter Kabul As Helicopters Land At U.S. Embassy". NPR.org (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  19. ^ Mistlin, Alex; Sullivan, Helen; Harding, Luke; Harding, Luke; Borger, Julian; Mason, Rowena (15 באוגוסט 2021). "Afghanistan: Kabul to shift power to 'transitional administration' after Taliban enter city – live updates". The Guardian. ISSN 0261-3077. אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  20. ^ Ankel, Sophia (15 באוגוסט 2021). "Video shows thousands of prisoners, reportedly including Islamic State and al Qaeda fighters, freed from Kabul jail by the Taliban". Business Insider. אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. 
  21. ^ "Afghan president to abdicate after Taliban entered Kabul: Sources". Al Arabiya English (באנגלית). 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  22. ^ "Ghani, Political Leaders Agree to Form Team for Negotiations". TOLO News. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-14 August 2021. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  23. ^ "The Taliban’s terrifying triumph in Afghanistan". The Economist. 15 באוגוסט 2021. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  24. ^ Mistlin, Joanna Walters (now); Alex; Murray, Jessica; Sullivan (earlier), Helen (15 באוגוסט 2021). "Taliban claim they will soon declare ‘Islamic Emirate of Afghanistan’ after President Ghani flees – live". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  25. ^ "Here are the countries evacuating their embassies in Kabul as the Taliban takes over". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  26. ^ Batchelor, Tom (15 באוגוסט 2021). "Afghan president Ashraf Ghani flees capital Kabul for Tajikistan as Taliban enter city". The Independent. אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2021. 
  27. ^ Latifi, Ali M. (15 באוגוסט 2021). "'Unpatriotic': Afghans slam President Ghani's swift departure". www.aljazeera.com (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-15 August 2021. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  28. ^ "God will hold him accountable: Afghans slam Ashraf Ghani's sudden departure". Deccan Herald (באנגלית). 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 August 2021. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  29. ^ Krishnankutty, Pia (16 באוגוסט 2021). "President Ashraf Ghani fled Afghanistan with four cars, helicopter full of cash, Russia claims". ThePrint. אורכב מ-המקור ב-17 August 2021. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  30. ^ Gall, Carlotta (18 באוגוסט 2021). "Ashraf Ghani says he fled Afghanistan to avoid being lynched.". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2021. 
  31. ^ "Exiled Ghani says he left Kabul to prevent bloodshed, did not take money". Reuters. 19 באוגוסט 2021. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2021. 
  32. ^ "Границу с Узбекистаном пересекли 22 военных самолёта и 24 вертолёта Афганистана". Gazete Uzbekistan. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 August 2021. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  33. ^ "Afghan military jet shot down by Uzbek air defences". Reuters. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 August 2021. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  34. ^ "Taliban Declares "War Is Over" As It Takes Control Of Presidential Palace". NDTV.com. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 August 2021. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  35. ^ "US reaches deal with Taliban on evacuations: report". The Hill. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 August 2021. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  36. ^ "US reaches deal with Taliban over evacuations from Kabul airport, report says". The Independent. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 August 2021. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  37. ^ Taliban Declares "War Is Over" As It Takes Control Of Presidential Palace, NDTV.com
  38. ^ Taliban seize power amid chaos in Afghanistan, POLITICO (באנגלית)
  39. ^ N12, היום שאחרי בקאבול | מנהיג הטאליבאן: "המבחן האמיתי מתחיל", באתר N12, ‏16 באוגוסט 2021
  40. ^ In Pictures: Kabul the day after the Taliban takeover, www.aljazeera.com (באנגלית)
  41. ^ "Afghanistan: US takes control of Kabul airport to evacuate staff". BBC News (באנגלית). 16 באוגוסט 2021. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  42. ^ Kabul airport: footage appears to show Afghans falling from plane after takeoff, the Guardian, ‏16 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  43. ^ At least five killed at Kabul airport - witnesses, Reuters, ‏16 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  44. ^ Analysis: Defiant Biden is face of chaotic Afghan evacuation, AP NEWS, ‏16 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  45. ^ Sullivan (now, Helen; Walters, earlier); Joanna; Mistlin, Alex; Murray, and Jessica (15 באוגוסט 2021). "Afghani president Ashraf Ghani flees country as capital falls to insurgents – as it happened". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  46. ^ ביידן: שלם עם הנסיגה, האפגנים לא רצו להילחם, ynet, ‏16 באוגוסט 2021
  47. ^ "An anti-Taliban front forming in Panjshir? Ex top spy Saleh, son of 'Lion of Panjshir' meet at citadel". The Week (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  48. ^ "Afghan Vice President Saleh Declares Himself Caretaker President; Reaches Out To Leaders for Support". News18 (באנגלית). 17 באוגוסט 2021. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2021. 
  49. ^ 1 2 "ההתנגדות החלה": מעוז החופש האחרון באפגניסטן, www.ynet.co.il, ‏2021-08-19
  50. ^ האויבים לשעבר באפגניסטן מנסים להקים ממשלה משותפת, www.israelhayom.co.il
  51. ^ עדכון מצ'אט הכתבים של N12, N12, ‏22 באוגוסט 2021
  52. ^ הטליבאן יכריז על הקמת ממשלה, קרבות במעוז ההתנגדות האחרון, ynet, ‏2021-09-02
  53. ^ כיס ההתנגדות האחרון נפל: טליבאן כבש את חבל פנג'שיר - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-09-06
  54. ^ N12 - אפגניסטן: הטאליבאן הכריז על הקמת ממשלה זמנית, N12, ‏2021-09-07
  55. ^ Zaheena Rasheed,Tamila Varshalomidze, Deadly protests reported in Jalalabad over Afghan flag, www.aljazeera.com (באנגלית)
  56. ^ הבריחה מקאבול נמשכת: 18 אלף אפגנים פונו, אלפים עדיין בשדה התעופה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-08-20
  57. ^ "הטליבאן לא השתנה": דיווחים על זוועות מרחבי אפגניסטן, www.ynet.co.il, ‏2021-08-21
  58. ^ 1 2 N12 - ארה"ב הודיעה על סיום הנסיגה מאפגניסטן, N12, ‏2021-08-30
  59. ^ טליבאן הצליף בנשים שהפגינו נגד ממשלתו החדשה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-09-08
  60. ^ אפגניות נגד הטליבאן: "לא נשתוק, הזמנים השתנו", www.ynet.co.il, ‏2021-08-18
  61. ^ Finnish Immigration Service prepares for Afghan refugees, sees repeat of 2015 as unlikely, Yle Uutiset (באנגלית)
  62. ^ Jordan, Miriam (16 באוגוסט 2021). "Thousands Who Helped the U.S. in Afghanistan Are Trapped. What Happens Next?". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2021. 
  63. ^ צועדים במדבר, עם תינוקות: כך נראית "יציאת אפגניסטן", www.ynet.co.il, ‏2021-09-01
  64. ^ UK to take 20,000 Afghan refugees over five years under resettlement plan, the Guardian, ‏17 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  65. ^ Interior Ministry proposes doubling Finland's refugee quota, Yle Uutiset (באנגלית)
  66. ^ Philippines willing to accept refugees from Afghanistan, Rappler (באנגלית)
  67. ^ Afghan refugees should be shared ‘equally,’ says EU Parliament president, POLITICO, ‏18 באוגוסט 2021 (בAmerican English)
  68. ^ Readout of President Joe Biden’s Call with President Pedro Sánchez of Spain, The White House, ‏21 באוגוסט 2021 (בAmerican English)
  69. ^ Swiss won't accept large groups of Afghan refugees directly, nationalpost (בCanadian English)
  70. ^ Uzbekistan not keen to admit Afghan refugees fleeing Taliban, thestar.com, ‏2021-08-18 (באנגלית)
  71. ^ Mansur Mirovalev, Afghanistan’s Central Asian neighbours panic, reject refugees, www.aljazeera.com (באנגלית)
  72. ^ Austria calls for 'deportation centres' to host Afghans near Afghanistan, Reuters, ‏2021-08-16 (באנגלית)
  73. ^ אוסטריה סוגרת שערים, יוון בנתה חומה: אירופה חוששת ממשבר פליטים מאפגניסטן - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-08-22