ז'ורז' ברסנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ורז' ברסנס

ז'ורז' שארל ברסנסצרפתית: Georges-Charles Brassens)‏ (22 באוקטובר 1921 - 29 באוקטובר 1981), משורר, מלחין וזמר שאנסון צרפתי. נחשב לאחד המשוררים הפופולריים ביותר בצרפת, בזכות סגנון שיריו הפשוט והישיר אך יחד עם זאת אלגנטי ומגוון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברסנס נולד בשנת 1921 בעיר סט (Sète) שבדרום צרפת לז'אן-לואי ברסנס ולאלבירה, בת למשפחת דאגרוזה האיטלקית. הסבים מצד האם, מיקלה דאגרוזה ומריה דולצ'ה היו מן היישוב מארסיקו נואובו מחבל בזיליקטה. ברסנס התחיל את הקריירה בשנות ה-40. שיריו מתפרשים על קשת של נושאים. מידידות ואהבה ועד מוות וזנות. בשיריו מובעת ביקורת חברתית נוקבת וברבים מהם מוצבת מראה מול החברה, גם אם אינם כוללים מילות תוכחה מפורשות. בשירים אחרים מציב ברסנס מול הקהל את עובדות החיים המשמעותיות ביותר, כגון מוות ובגידה, וקובע שעל אף שאירועים מסוימים הם חשובים ביותר לפרט, הרי שעל החברה בכללותה ואף על הסביבה הקרובה הם אינם מותירים רושם.

בשיריו הרבה ברסנס להדגיש את האדישות של החברה כלפי סבל ואי צדק והתייחס רבות לסטנדרטים הכפולים הנהוגים בה. הוא הופיע מחוץ לצרפת אך לעתים נדירות וזכורה במיוחד הופעתו בלונדון בשנת 1973.

סגנון שירתו בפני קהל מאופיין בהופעה נקייה של זמר עם גיטרה, כאשר הדגש העיקרי ניתן למילים. לחניו מונוטוניים (חד-גווניים), מעין דיקלום, ומובילים את המאזין לשורה התחתונה של המסר מבלי שהלחן מסגיר את העובדה שהשורה התחתונה מתקרבת. צורת הלחנה זו תורמת להבנת תחושת האפסיות של הסבל מול שגרת העולם.

ברסנס נפטר ב-29 באוקטובר 1981 מסיבוכים של סרטן המעי הגס.

ברסנס פופולרי עד היום בצרפת ובאירופה ותקליטים עם ביצועים משיריו יוצאים בכל תקופה על ידי אמנים צעירים. בין המבצעים: קרלה ברוני ומקסים לפורסטיה בצרפתית ושל פאקו איבנז בספרדית.

ברסנס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים משיריו של ברסנס תורגמו לשפה העברית בעיקר על ידי יוסי בנאי אך גם על ידי נעמי שמר. בשנת 1969 ובשנת 1974 הקליט יוסי בנאי שני תקליטים משיריו של ברסנס בעברית ובשנות התשעים חזר בנאי והקליט שוב חלק מאותם שירים בעיבוד חדש.

בשנת 1958 הפזמונאי הישראלי דן אלמגור השתמש בלחן של השיר "אשתו של הקטור" (la femme d'Hector) מאותה שנה, וחיבר מילים שונות בעברית עבור להקת הנח"ל - השיר "ויויו גם". השיר הצרפתי המקורי תורגם מאוחר יותר לעברית הן על ידי יוסי בנאי ("אשתו של בנץ"), והן על ידי דן אלמגור עצמו ("אשתו של מר ז'וזו").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Luis-Jean Calvet, Georges Brassens, petite Bibliothèque Payot, 1991
  • ראובן וימר (מתרגם), ז'ורז' ברסאנס שר בעברית, הוצאת דורון ספרים, 2011