חבקוק כהן

חבקוק כהן

לידה	20 ביולי 1927 אלהג'ר, צפון תימן
נהרג	26 בדצמבר 1951 (בגיל 24) חצבה, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין הצבאי ראשון לציון
תאריך עלייה	1929
מדינה	ישראל
כינוי	חווה'לה
בת זוג	מירה מזרחי
השתייכות	פלמ"ח צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1945–1951 (כ־6 שנים)

חבקוק כהן עראקי (20 ביולי 1927 – 26 בדצמבר 1951) היה איש המחלקה הערבית בפלמ"ח, מסתערב, מרגל וקצין מודיעין. היה בין מניחי התשתית לפעילות קהילת המודיעין הישראלית בארצות ערב.

ביוגרפיה

חבקוק כהן נולד בעיירה אלהג'ר בצפון תימן להוריו יוסף (הכהן) וחמאמה-יונה. אמו נפטרה בעודו תינוק וחבקוק עלה לארץ ישראל עם אביו ואחיו הגדולים ב-1929, כשהוא בן שנתיים. המשפחה התיישבה במושבה ראשון לציון, ולאחר שחלה ונפטר גם אביו, גידלו אותו בפועל אחיו ואחותו הבוגרים, שלום ושרה. חבקוק החל את לימודיו בתלמוד תורה, ולאחר מכן עבר לבית הספר חביב. הוא יצא לעבודה בגיל צעיר לסייע בפרנסת המשפחה.

ב-1941 עזב את משפחתו ועבר לתל אביב, שם הצטרף לתנועת הנוער העובד שסיפקה לו מגורים וכלכלה. משם נשלח להכשרה בקיבוץ בית השיטה, ובהמשך לקיבוץ אלונים. באלונים הכיר את יעקובה כהן, שזיהה בו מועמד מתאים להצטרף למחלקה הערבית של הפלמ"ח.

בפלמ"ח

ב-1945 התגייס לפלמ"ח, הוכשר כמסתערב וכאלחוטן וצורף למחלקה הערבית (מחלקת "השחר") שעסקה בפעולות איסוף מודיעין ומבצעי סיכול בין ערביי ארץ ישראל. באותה תקופה זכה בין חבריו לכינוי חווה'לה, שהמשיך ללוותו. בסיס המחלקה היא אז בקיבוץ עין החורש. ההכשרה כמסתערב כללה לימודי ערבית מדוברת בלהג הפלסטיני בצד לימודי אסלאם וקוראן, אורחות חיי הערבים, היסטוריה ופוליטיקה פלסטינית, וכל יתר הנדרש לפעילות תחת מסווה בעומק החברה הערבית, תחת הנחייתו של המדריך המקצועי של המחלקה הערבית שמעון סומך ("סמעאן").

ב-1947 הוצב חבקוק בזהות ערבית בדויה בשם 'איברהים' בין פועלי הנמל החורנים בנמל חיפה, במטרה לבסס את זהותו הערבית ולאסוף ידיעות על ההתארגנות הערבית לקראת יציאת הבריטים עם סיום המנדט. הוא הצטרף גם למועדון ספורט ערבי בעיר התחתית, ובזכות היותו ספורטאי מוכשר הפך עד מהרה למדריך ספורט מוערך במועדון וזכה ליוקרה ולמעמד בין חבריו הערבים. בעקבות הצלחתו, הוחדרו לנמל חיפה מספר מסתערבים נוספים כשחבקוק מסייע להם לבסס את סיפור הכיסוי שלהם ולרכוש חברים במקום.

ב-14 באפריל 1948 הוחדר חבקוק לחיפה הערבית במטרה לדווח על הלכי הרוח והנעשה בקרב ערביי העיר בימי השיא של הקרב על חיפה. הוא העביר דיווחים למפקדיו עד 22 באפריל 1948, עת החלה הבריחה הגדולה של ערביי חיפה, וחבקוק הצליח למלט עצמו לצד היהודי.

בביירות

במטה המחלקה הערבית הוחלט לשגר את חבקוק כהן ויצחק שושן (אבו סחיק) ללבנון, ולצורך כך הם "נעצרו" בידי ההגנה בסוף אפריל 1948 והוכנסו למתקן מעצר בו הוחזקו לוחמים ופעילי כנופיות ערבים. חבקוק כבר היה דמות מוכרת בין צעיריה הערביים של חיפה, ושהותו במעצר יחד עם יצחק שושן נועדה לחזק את סיפור הכיסוי של שניהם. לאחר שנחקרו (חוקריהם לא ידעו שמדובר באנשי פלמ"ח) ושוחררו, הצטרפו בהוראת מפקדיהם לקבוצת נמלטים ערבים שיצאה בתחילת מאי באוטובוס מחיפה לביירות, כחלק מזרם הפליטים שעשה דרכו ללבנון.

חבקוק כהן (משמאל) עם יצחק שושן בעת השליחות בביירות, עם המונית שהפעילו ככיסוי

בביירות חברו השניים לגמליאל כהן, איש המחלקה הערבית שכבר שהה בעיר, ובהמשך הצטרפו אליהם מסתערבים נוספים שהגיעו ללבנון בדרכים שונות, ביניהם יעקובה כהן, שמעון חורש ושאול כרמלי. בביירות הפעילו קבוצת המסתערבים, בכסות של פליטים פלסטינים, תא ריגול שלאורך שנתיים אסף ידיעות על המתרחש בלבנון ובקרב אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים בה. כסיפור כיסוי הם רכשו והפעילו קיוסק בעיר, ובהמשך גם מונית. חבקוק כהן שימש בין היתר כאלחוטן החוליה, ושידר בקוד מורס את הידיעות שאספו.

בנובמבר 1948 העבירו יצחק שושן וחבקוק כהן מידע אודות היאכטה של היטלר ("איגריס") אשר נרכשה על ידי סוחר לבנוני, הובאה לביירות והיו אמורים להכשירה כספינת מלחמה. על בסיס מידע זה הונחת בחוף ביירות איש המחלקה הערבית אליהו ריקה, אשר הוכשר כצוללן וצויד במוקשים אותם הצמיד ליאכטה במטרה להטביע אותה ("מבצע דוד").

ביחידה להפעלת סוכנים

ב-1950 חזר חבקוק לישראל, עבר קורס קצינים והצטרף לשירות קבע בחיל המודיעין, כקת"ם ב"מודיעין 10" (לימים יחידה 504) שעסקה בהפעלת סוכנים ומודיעים בארצות ערב. הוא קיבל דרגת סגן, וביוני 1951 נשא לאישה את מירה מזרחי, חברתו מימי הפלמ"ח. הם קבעו את ביתם בראשון לציון.

ב-26 בדצמבר 1951 יצא חבקוק, מלווה בשניים מחייליו, לפגישה עם סוכן ירדני שהפעיל באזור עין חוסוב (חצבה) שבערבה. מארב של בדואים, שפעלו בשליחות המודיעין הירדני, פתח באש על משתתפי המפגש. בחילופי היריות נורו למוות חבקוק, אחד החיילים שליווהו למפגש והסוכן הירדני.

חבקוק כהן נקבר בבית העלמין הצבאי שבתוך בית הקברות הישן בראשון לציון. הוא היה הראשון מבין מפעילי הסוכנים בקהילת המודיעין שנפל בעת מפגש עם סוכן. בעקבות מותו יצאו חבריו מיחידת מודיעין 10 לפעולת תגמול במטרה להיפרע מאנשי חוליית המתנקשים, ובאמצעות הפעלה של סוכנים הצליחו ב-1953 להגיע להגיע אליהם ולחסלם בכפר א-צאפי שמעברו המזרחי של ים המלח, בשטח ירדן. הירדנים הגיבו לפעולת התגמול בהפגזה של מפעל המלח בסדום, ובעקבות התקרית הועבר הקצין שהורה על פעולת התגמול מתפקידו.

לקריאה נוספת

• מתי פרידמן, מסתערבים – אגדה ישראלית (Spies of No Country), מאנגלית: אמיר צוקרמן, חבל מודיעין: כנרת, זמורה, דביר מוציאים לאור בע"מ, תש"ף 2020, 255 עמודים
• רפי סיטון ויצחק שושן, אנשי הסוד והסתר, (הוצאת "עידנים" - ידיעות אחרונות, 1990).
• צביקה דרור, המסתערבים של הפלמ"ח, מאת (סדרת "לוחמים" ע"ש יגאל אלון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, הוצאת הקבוץ המאוחד, 1986).
• גמליאל כהן, סיפורה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ג 2002

קישורים חיצוניים

• חבקוק כהן, באתר הפלמ"ח
• קורות החיים של חבקוק כהן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• ריקי רט, ‏פאודה 1948: סיפורה של "מחלקת השחר" יוצא לאור, בעיתון מקור ראשון, 7 באפריל 2020
• יוסף לוי, ‏כל כלב ביג'י יומו, מבט מל"מ 60, יוני 2011, עמ' 30