יעקובה כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקובה כהן בדמשק (1949)
יעקובה כהן במדי הנג'אדה
יעקובה כהן (מימין) ושלום טרי במחלקה הערבית של הפלמ"ח, אלונים, 1943

יעקוּבָּה כהן (24 ביוני 1924 - 13 באוקטובר 2003) היה מאנשי המחלקה הערבית בפלמ"ח. לאחר הקמת המדינה שירת בשב"כ, באמ"ן ובמוסד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בירושלים בשם יעקב כהן למשפחה ברוכת ילדים ממוצא פרסי בשכונת נחלת ציון ומגיל צעיר היה בשכנות עם ערבים משכונת שייח' באדר ולמד את שפתם ומנהגיהם.

בשנת 1942 בהיותו בן שבע עשרה גויס לפלמ"ח ותוך זמן קצר צורף למחלקה הערבית. בשנת 1943 התקבל כחבר בקיבוץ אלונים. את כנוי החיבה שלו "יעקובה" קבל בפלמ"ח ואולם לאחר שהגיע לאלונים הגיע לשם עוד חבר בשם דומה וכדי להבדיל ביניהם ולהקל על תורני הדואר והמכבסה בקיבוץ אימץ יעקובה את כנוי החיבה שלו כשמו הרשמי. הוא השתתף בפיצוץ גשר דמיה בליל הגשרים והרג ערבי שהתקיף אותו בשברייה. הוא השתתף גם בפעולה בבית שאן בה סורס ערבי שאנס חברת קיבוץ יהודיה.[1]

הוא נשלח בתחפושת של סבל חורני לעבוד עם הסבלים הערביים בנמל חיפה. במהלך עבודתו (ובסיועו של מסתערב נוסף שאול כרמלי) נודע לו כי במוסך בעיר התחתית הערבים מכינים מכונית תופת במסווה של אמבולנס כדי להחדירה לשכונות היהודיות. אנשי "היחידה המיוחדת בחיפה דני אגמון ויוחאי בן נון הכינו מכונית תופת אותה הצליח יעקובה להחדיר בקור רוח למוסך, להצמידה לאמבולנס, להפעיל את חומר הנפץ ולהמלט במכונית מילוט. הפיצוץ האדיר גרם להרוגים ופצועים רבים.

לפני הפלישה הסורית במלחמת העצמאות נשלח יעקובה על ידי יגאל אלון לקוניטרה ודמשק והביא משם ידיעות חשובות על הצבא הסורי המתכונן לפלישה.

לקראת סוף המלחמה הונחת בחוף לבנון ביחד עם אמצעי לחימה והקים שם תא ריגול. מפעולותיו יש לציין הכנת התוכנית להתנקש בחייו של ראש ממשלת לבנון ריאד א-סולח שהיה קיצוני ביותר ביחסו למדינת ישראל[2]. כן השתתף בפעולה לפיצוץ ספינת הטיולים של היטלר, "איגריס" בנמל ביירות.

במסווה של נהג מונית פליט פלסטיני נשלח יעקובה לדמשק להקים שם מחדש את תחנת הקשר שננטשה. במהלך שהותו בדמשק פעל להבריח יהודים בחשאי מסוריה. רוב פעולותיו עדיין חסויות אך מאיר עמית אמר עליו כי: "אפשר לאמר מבלי להפריז כי עלייתם של יהודי סוריה בשנות החמישים התגשמה לא מעט בזכות יעקובה".

ב-1959, לאחר שהמצרים עצרו בתעלת סואץ את אוניית המשא אינגה טופט הוחלט להטביע ספינה בתעלה. לשם כך נשלח יעקובה למצרים. לפני כן עבר בבית החולים תל השומר ניתוח פלסטי בפנים. הוא הביא משם מל"ם (מודיעין לפני מבצע) שזיכה אותו לטפיחת שכם של ראש אמ"ן חיים הרצוג. לאחר מעבר יחידה 188 מאגף המודיעין למוסד המשיך לפעול עבור הארגון.

יעקובה פעל בזהויות שונות בסוריה, ירדן, איראן, עיראק, מצרים ובשטחים.

ב-1965 נשלח לאיראן עם משפחתו, הוא פעל בשיתוף עם האיראנים במסווה של קצין צבא איראן והפעיל סוכנים בעיראק. בשנת 1967 חזרה המשפחה לישראל בעקבות נפילת אחיו וגיסו במלחמת ששת הימים. ב-1968 עבר לשב"כ והיה ראש יחידת החוקרים בשומרון.

בשנת 1983 נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.

הוא שלט בשפות עברית, ערבית, ספרדית ופרסית ושליטה חלקית באנגלית ואיטלקית.

בלוויתו אמר ראש השב"כ דאז אבי דיכטר כי "יעקובה כבר שכח את מה שאנחנו עדיין לא למדנו". חיים גורי אמר עליו כי "יעקובה היה מגדולי הגיבורים שלנו. אדם שרוב חייו חי בגוב אריות".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרסנוך יא מוחמד באתר זמרשת
  2. ^ התוכנית בוטלה וא-סולח נרצח לאחר זמן קצר על ידי מתנגדיו