מרכז שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מֶרְכַּז שַׁפִּירָא הוא יישוב קהילתי דתי לאומי בשפלה, בתחום מועצה אזורית שפיר, סמוך לכביש 3 בין צומת ראם-מסמיה לאשקלון.

מרכז שפירא
צילום אוויר של מרכז שפירא
צילום אוויר של מרכז שפירא
מחוז הדרום
מועצה אזורית שפיר
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 2,154 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-1.1%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°41′46″N 34°42′24″E / 31.6961808315441°N 34.7065787461312°E / 31.6961808315441; 34.7065787461312

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה במקום חווה חקלאית בשם דגנים[2] על ידי חיילים משוחררים מהצבא הבריטי ומצבא ארצות הברית, בשל לחץ המוסדות המיישבים למסד אותה כמושב או כקיבוץ, החליטו המתיישבים לנטוש את המקום[3].

בשנת 1958 חולקה החווה בין ארבעת יישובי המועצה האזורית שפיר, כאשר חלק ממנה יוחד בידי ראש המועצה משה מושקוביץ כמרכז חינוך אזורי בשם מרכז אזורי שפיר, בו גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון, הישיבה התיכונית ובית הספר הטכנולוגי. עשר המשפחות הראשונות עברו למקום בראשית שנות ה-60.

שם המקום שונה למרכז שפירא בעקבות פרשת הרימון בכנסת (1957), בה נפצע השר משה שפירא באורח קשה[4]. רק בשנת 1970, לאחר ויכוחים ארוכים בוועדת השמות הממשלתית, שונה שם היישוב באופן רשמי לשמו הנוכחי.

שמות הרחובות בשכונה הוותיקה (ניתנו רק בשנת 2016): "עציון", "המייסדים", "רננים", "מגדים", "דגנים", ו"לבונה".

בשנת 1995 היישוב הורחב, ומנה כ- 425 יחידות דיור כולל השכונה החדשה "אחוזת אתרוג" אותה תכנן האדריכל גדעון פובזנר. הרחובות בשכונה מסודרים לפי סדר שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר. בשנת 2016 רשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות להרחבה נוספת של היישוב שתוסיף לו 201 יחידות דיור.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח החיים המאפיין את היישוב נע על הספקטרום הדתי, מדתי תורני - לדתי ליברלי. עם זאת חיי הקהילה הדתיים הם חלק אינטגרלי ממנו. בני היישוב דוגלים בחיי קהילה דתית עם אווירה המשלבת את מאפייני הכפר והבורגנות יחד.

היישוב מהווה מרכז אזורי וממוקמים בו משרדי המועצה האזורית שפיר, מרפאת שירותי בריאות כללית, סניף בנק דואר ישראל, מרכז מסחרי, משרדי מחוז יהודה של תנועת הנוער בני עקיבא, הספרייה המרכזית האזורית[5], אולם אירועים קהילתי ומוסדות חינוך.

רב היישוב הוא הרב חיים דרוקמן.

ביישוב פועל סניף בני עקיבא נפרד באופן חלקי: המבנה משותף, השבטים נפרדים ולכל שבט יש מדריכות לבנות ומדריכים לבנים, צוות ההדרכה בסניף פועל במשותף, ובשונה מהפעולות השבטיות הנפרדות, הפעילויות הסניפיות נערכות יחד לבנות ולבנים בישיבה נפרדת. בנוסף, ביישוב פועל סניף תנועת 'עוז' לשכבות א'-ג'. לבנים ולבנות בנפרד כמתכונת סניף בני עקיבא - מדריכים לבנים ומדריכות לבנות.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב שישה בתי כנסת:

  • "אוהל יצחק" - בית כנסת אשכנזי, בשכונה הוותיקה.
  • "אשמורת אברהם" - בית כנסת אשכנזי, רב הקהילה הוא הרב יצחק נרי'ה שמשמש גם כראש ישיבת תורה בציון.
  • "ירושלמי" - בנוסח ירושלים ובני עדות המזרח, רב הקהילה הוא הרב אברהם כהן, ראש מוסדות "אך טוב וחסד".
  • "ספרדי" - בנוסח מרוקאי ויוצאי צפון אפריקה, רב בית הכנסת הוא הרב יאיר יפרח ר"מ בישיבת ההסדר-גבוהה אור עציון.
  • "אחוזת שלום" - בנוסח תמני.
  • "בית כנסת חב"ד" - אותו ייסד הרב רפאל גולדמיץ, שליח חב"ד ביישוב[6], המייחד אותו הוא מניין שחרית מאוחר לנוער בשבתות וחגי ישראל ופעילויות חסידיות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מהווה מרכז חינוכי לתושבי האזור ולמתגוררים בחלק הצפוני של המועצה האזורית שפיר (משואות יצחק, מרכז שפירא, עין צורים, שפיר וזרחיה).

רשימת מוסדות החינוך:

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במרכז שפירא 2,154 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.1%.

ביישוב גרים כיום אנשים המוכרים לציבור הרחב, כמו: רב היישוב הרב חיים דרוקמן, הרב אברהם כהן ראש מוסדות "אך טוב וחסד", הרב יצחק נרי'ה ראש ישיבת תורה בציון וראש קרן אחד לאחד, הזמר ציון גולן ובכירים וידועים בשירות הביטחון והמדינה. גם ראש המועצה האזורית שפיר מר אשר אברג'ל מתגורר ביישוב.

אתרי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי עניין הנמצאים באזור מרכז שפירא:

דגם של מטוס מוסקיטו באנדרטה לזכר הטייס דן שטהל שהתרסק עם מטוסו בשטח של מרכז שפירא ב-15 באפריל 1956
  • אנדרטת הטייס דן שטהל - מבריכת שפיר יוצא שביל מסומן ומגיע לאחר 620 מטר לאנדרטה לטייס דן שטהל. הוא הטיס מטוס מוסקיטו ובמהלך טיסה לקראת הכנות למטס יום העצמאות התרסק מטוסו בשטח חוות דגנים ב-15 באפריל 1956. ב-2011 נחנכה אנדרטה לזכרו במקום ההתרסקות על גדות נחל לכיש בין ישיבת אור עציון ובית הספר שפיר. באנדרטה יש פרטים על הטייס וההתרסקות וכן דגם של מטוס מוסקיטו.
  • משלט עיבדיס - הקרב על עיבדיס נחשב לאחד הקרבות הקשים והמרים במלחמת העצמאות. בעיבדיס נעצר, במחיר כבד, הצבא המצרי בדהירתו לדרום הארץ ותל אביב. כיום יש במקום אתר זיכרון.
  • גבעת התאנים - ממוקם כקילומטר וחצי צפונית מזרחית למשלט עיבדיס. בוסתן פסטורלי שהיה קודם לקרבות במלחמת העצמאות. המקום הוא פינת חמד עם עבר היסטורי. בעבר היו שרידים של תעלות קשר ועמדות מתקופת תש"ח. בגבעה כיום, יש עצי תאנה, שיקמה, סברס (צבר), חרוב, זית וגפן.
  • מצפור בקעת שפיר - גבעה נמוכה עליה מרפסת עם נקודת תצפית מרהיבה. מוקפת 30,000 דונם של חקלאות. ניתן להבחין מנקודת התצפית על המרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון לאשדוד ולאשקלון הנושקות לים התיכון. התצפית ממוקמת כ-600 מטרים מקצה המושב שפיר ששוכן בצידי כביש 3, מהכביש המקשר בין המושבים שפיר לזרחיה פונים מערבה ונוסעים 1.6 ק"מ בדרך עפר[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]