מרכז שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֶרְכַּז שַׁפִּירָא הוא יישוב קהילתי דתי לאומי בשפלה, בתחום מועצה אזורית שפיר, סמוך לכביש 3 בין צומת ראם-מסמיה לאשקלון.

מרכז שפירא
צילום אוויר של מרכז שפירא
צילום אוויר של מרכז שפירא
מחוז הדרום
מועצה אזורית שפיר
גובה ממוצע[1] ‎50 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 2,210 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.3% בשנה עד סוף 2018

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה במקום חווה חקלאית בשם דגנים[2] על ידי חיילים משוחררים מהצבא הבריטי ומצבא ארצות הברית, בשל לחץ המוסדות המיישבים למסד אותה כמושב או כקיבוץ, החליטו המתיישבים לנטוש את המקום[3].

בשנת 1958 חולקה החווה בין ארבעת יישובי המועצה האזורית שפיר, כאשר חלק ממנה יוחד בידי ראש המועצה משה מושקוביץ כמרכז חינוך אזורי בשם מרכז אזורי שפיר, בו גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון, הישיבה התיכונית ובית הספר המקצועי-הטכנולוגי. עשר המשפחות הראשונות עברו למקום בראשית שנות ה-60.

שם המקום שונה למרכז שפירא בעקבות פרשת הרימון בכנסת (1957), בה נפצע השר משה שפירא באורח קשה[4]. רק בשנת 1970, לאחר ויכוחים ארוכים בוועדת השמות הממשלתית, שונה שם היישוב באופן רשמי לשמו הנוכחי.

בשנת 1995 היישוב הורחב, ומנה כ- 425 יחידות דיור כולל השכונה החדשה "אחוזת אתרוג" אותה תכנן האדריכל גדעון פובזנר. הרחובות בשכונה מסודרים לפי סדר שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר.

בשנת 2016 רשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות להרחבה נוספת של היישוב שתוסיף לו 201 יחידות דיור, חלקן במסגרת מחיר למשתכן[5].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח החיים המאפיין את היישוב הוא דתי-לאומי. כאשר ביישוב ישנה גם אוכלוסייה חרדית-לאומית.

היישוב משמש, במידה רבה, כיישוב המרכזי של המועצה ובו מרוכזים משרדי המועצה האזורית שפיר, מרפאת שירותי בריאות כללית, סניף בנק דואר ישראל, מרכז מסחרי, משרדי מחוז יהודה של תנועת הנוער בני עקיבא, הספרייה המרכזית האזורית[6], אולם אירועים קהילתי ומוסדות חינוך.

ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא וכן סניף של תנועת עוז לגילאים הצעירים יותר.

רב היישוב הוא הרב חיים דרוקמן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במרכז שפירא 2,443 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.9%

בין אנשי היישוב המוכרים אפשר למנות את רב היישוב חיים דרוקמן; הרב אברהם כהן ראש מוסדות "אך טוב וחסד"; הרב יצחק נריה ראש ישיבת תורה בציון; הזמר ציון גולן; ראש המל"ל מאיר בן שבת והחוקרים חגי משגב וגבי ברזילי. גם ראש המועצה האזורית שפיר, אדיר נעמן מתגורר ביישוב.

שירותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת ביישוב

ביישוב שישה בתי כנסת:

  • "אוהל יצחק" - בית כנסת אשכנזי, בשכונה הוותיקה.
  • "אשמורת אברהם" - בית כנסת אשכנזי, רב הקהילה הוא הרב יצחק נריה שמשמש גם כראש ישיבת תורה בציון.
  • "ירושלמי" - בנוסח ירושלים ובני עדות המזרח, רב הקהילה הוא הרב אברהם כהן, ראש מוסדות "אך טוב וחסד".
  • "ספרדי" - בנוסח מרוקאי ויוצאי צפון אפריקה, רב בית הכנסת הוא הרב יאיר יפרח ר"מ בישיבת ההסדר-גבוהה אור עציון.
  • "אחוזת שלום" - בנוסח תמני.
  • "בית כנסת חב"ד" - אותו ייסד הרב רפאל גולדמיץ, שליח חב"ד ביישוב[7], המייחד אותו הוא מניין שחרית מאוחר לנוער בשבתות וחגי ישראל ופעילויות חסידיות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מהווה מרכז חינוכי לתושבי האזור ולמתגוררים בחלק הצפוני של המועצה האזורית שפיר (משואות יצחק, מרכז שפירא, עין צורים, שפיר וזרחיה).

רשימת מוסדות החינוך:

אתרי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם של מטוס מוסקיטו באנדרטה לזכר הטייס דן שטהל שהתרסק עם מטוסו בשטח של מרכז שפירא ב-15 באפריל 1956

אתרים בעלי עניין הנמצאים באזור מרכז שפירא:

  • אנדרטת הטייס דן שטהל - מבריכת שפיר יוצא שביל מסומן ומגיע לאחר 620 מטר לאנדרטה לטייס דן שטהל. הוא הטיס מטוס מוסקיטו ובמהלך טיסה לקראת הכנות למטס יום העצמאות התרסק מטוסו בשטח חוות דגנים ב-15 באפריל 1956. ב-2011 נחנכה אנדרטה לזכרו במקום ההתרסקות על גדות נחל לכיש בין ישיבת אור עציון ובית הספר שפיר. באנדרטה יש פרטים על הטייס וההתרסקות וכן דגם של מטוס מוסקיטו.
  • משלט עיבדיס - הקרב על עיבדיס נחשב לאחד הקרבות הקשים והמרים במלחמת העצמאות. בעיבדיס נעצר, במחיר כבד, הצבא המצרי בדהירתו לדרום הארץ ותל אביב. כיום יש במקום אתר זיכרון.
  • גבעת התאנים - ממוקם כקילומטר וחצי צפונית מזרחית למשלט עיבדיס. בוסתן פסטורלי שהיה קודם לקרבות במלחמת העצמאות. המקום הוא פינת חמד עם עבר היסטורי. בעבר היו שרידים של תעלות קשר ועמדות מתקופת תש"ח. בגבעה כיום, יש עצי תאנה, שיקמה, סברס (צבר), חרוב, זית וגפן.
  • מצפור בקעת שפיר - גבעה נמוכה עליה מרפסת עם נקודת תצפית מרהיבה. מוקפת 30,000 דונם של חקלאות. ניתן להבחין מנקודת התצפית על המרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון לאשדוד ולאשקלון הנושקות לים התיכון. התצפית ממוקמת כ-600 מטרים מקצה המושב שפיר ששוכן בצידי כביש 3, מהכביש המקשר בין המושבים שפיר לזרחיה פונים מערבה ונוסעים 1.6 ק"מ בדרך עפר[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]