חדוה בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדוה בר (ינואר 2017)

חדוה בר היא כלכלנית ישראלית המכהנת כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר נולדה בשנת 1968 לאם ניצולת השואה, גיטה אופלגר (לימים טובה בר-טוב), שורדת מחנה ריכוז בטרנסניסטריה (קריירה דה פיאטרה), רומניה, שעלתה לישראל עם אמה, סבה וסבתה ב-1950; ואב, יעקב בחבוט (לימים בר-טוב) שנולד בחיפה, כבן למשפחה ספרדית שורשית (ס"ט), בעלת 11 ילדים, פרופסור לפיזיקה גרעינית וממייסדי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אחיה, יאיר בר-טוב מומחה מערכות מידע וסייבר שהיה בתפקידי ניהול בכירים בשוק ההי-טק ובמשרד ראש הממשלה.

בר גדלה ביישוב עומר, והיא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדע המדינה, תואר שני בהצטיינות בכלכלה עם התמחות במאקרו כלכלה ובמסחר בינלאומי ותואר דוקטור בכלכלה בנושא "שוק הכספים וממשל תאגידי", כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

החלה את עבודתה בבנק ישראל ככלכלנית ביחידת המחקר בחטיבת הפיקוח על הבנקים. בר שימשה ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק, ובמשך שלוש שנים שימשה נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון.

ב-2008 מונתה לסגנית ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי וכמנהלת הסיכונים של החטיבה. ב-2010 מונתה למנהלת הסיכונים הראשית (CRO), ראש החטיבה לניהול סיכונים וסמנכ"לית בנק לאומי.

המפקחת על הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2015 נכנסה לתפקידה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל[1]. במסגרת הסכם ניגוד עניינים נקבע עם כניסתה לתפקיד כי לא תטפל בענייני בנק לאומי למשך שנה וחצי[2]. בתקופתה כמפקחת על הבנקים קידם בנק ישראל רפורמות בתחום התחרות בבנקאות ובתחום התשלומים, אשר חלקם בוצעו יחד עם משרד האוצר במסגרת ועדת שטרום; וקודמו יוזמות רבות להטמעת חדשנות והגברת היעילות של המערכת הבנקאית. בעקבות יוזמות שהובילה ביצעו הבנקים מהלכי התייעלות משמעותיים שהובילו לצמצום אלפי משרות במערכת הבנקאית וצממום משמעותי בהוצאות נדלן, בין היתר באמצעות ייעול הפריסה הסניפית שלהם;ובמקביל המערכת הבנקאית הפכה לדיגיטלית יותר, כאשר אחוז הפעולות הבנקאיות שמבוצע בדיגיטל עלה משנה לשנה- מ 45 אחוזים ב 2016 ל 60 אחוזים ב 2018.

ב-16 ביוני 2016 הודיעה כי הגופים המוסדיים הגדולים יוכלו להגדיל את אחזקתם בבנקים ובהמשך איפשר הפיקוח בהובלתה לבנקים להגדיל את חלוקת הדיבידנדים, בעקבות הגעה ליעדי ההון הרגולטורים הגבוהים יותר שנדרשו.

חלק מהיוזמות שקידם הפיקוח על הבנקים בתחום התחרות היו הורדת חסמים לכניסת בנקים חדשים - כגון ביטול הדרישה שלכל בנק תהיה מערכת טכנולוגית עצמאית ומתן אפשרות לשתף תשתיות IT; הורדת חסמים לכניסת סולקים חדשים – ובראשם הורדת דרישת ההון והקלת תהליך הרישוי; הוצאות הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא "בנקאות בתקשורת", שמאפשרת להקים בנק דיגיטלי וגם לבצע את כל הפעולות הבנקאיות מרחוק; והוראה למערכת הבנקאית שדרשה התייעלות משמעותית, שניתנה לצד הקלות בתחומי ההון כדי לאפשר את ההתייעלות[3]. בעקבות ההוראה הודיעו כל הבנקים על תוכנית התייעלות שצפויה להוביל לצמצום של כ- 12 אחוזים מכוח האדם במערכת הבנקאית עד לשנת 2020.בנוסף תמכה בר בהפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים והפיקוח בהובלתה ליווה את תהליך ההפרדה, תוך שהעניק לחברות הגנות ינוקא, במטרה לאפשר להן להתחזק ולהפוך לגופים פיננסיים מתחרים משמעותיים.

בר תושבת מבשרת ציון, נשואה לרן ואם לשלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]