לדלג לתוכן

חוסה מריה באקרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה מריה באקרו
José Mari Bakero
לידה 11 בפברואר 1963 (בן 62)
גויזואטה שבספרד
שם מלא חוסה מריה באקרו אסקודרו
שם לידה José Maria Bakero Escudero עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.75 מטר
עמדה קשר התקפי
ילדים Jon Bakero עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980–1988
1988–1996
1996
ריאל סוסיאדד
ברצלונה
וראקרוס
223 (67)
260 (72)
17 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1987–1994 ספרד 29 (7)
קבוצות כמאמן
2005
2006
2009–2010
2010–2012
2013
2015
2023–
מאלגה ב'
ריאל סוסיאדד
פולוניה ורשה
לך פוזנן
חואן אוריק
דפורטיבו לה גואירה (מנהל טכני)
סלביה סופיה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

חוסה מריה "מארי" באקרו אסקודרוספרדית: José María "Mari" Baquero Escudero; נולד ב-11 בפברואר 1963 בגואיזואטה, נווארה) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בשנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה ה-20, וכיום מאמן כדורגל המאמן את קבוצת סלביה סופיה.

באקרו שיחק בעיקר עבור ריאל סוסיאדד וברצלונה, והחל את הקריירה שלו כחלוץ, אך כיוון שלא הרבה להבקיע הוסט לעמדת הקשר ההתקפי, והפגין מיומנות בהנהגת הקבוצה ויכולות מסירה והבקעת שערים.

באקרו ערך את הופעת הבכורה שלו בריאל סוסיאדד ב-6 בספטמבר 1980 בגיל 17, כאשר עלה כמחליף בהפסדה של סוסיאדד 2–3 מול ולנסיה. הוא סיים את עונתו הראשונה בקבוצה עם 27 הופעות, אך ללא שערים. הוא שיחק פעמיים בלבד במשך עונת 1981/1982, אך היה שותף לשתי זכיות רצופות של סוסיאדד באליפות ליגת העל הספרדית, כאשר חבריו לקבוצה כללו את לואיס ארקונדה, חסוס מריה זאמורה וחסוס סטארוסטגווי.

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד ב-14 באוקטובר 1987 במשחק במסגרת מוקדמות יורו 1988 מול נבחרת אוסטריה. הוא החליף את חברו בברצלונה לעתיד, פרנסיסקו קרסקו, בניצחון הביתי 0–2. מאוחר יותר באקרו ייצג את ספרד בטורניר יורו 1988, ואף שיחק בשני טורנירים של גביע העולם: מונדיאל 1990 ומונדיאל 1994.

בשנת 1988 באקרו חתם בברצלונה, והתאחד עם מספר שחקנים בסקים או כאלו ששיחקו בקבוצתו הקודמת, ובהם צ'יקי בגיריסטיין, ויון אנדוני גויקוצ'אה. באקרו היה חלק מקבוצה מוצלחת של ברצלונה, שכונתה "קבוצת החלומות" בשל התארים הרבים בהם זכתה והיכולת הגבוהה שהפגינה. בין 1988 ל-1997, באקרו שיחק בסך הכול ב-329 משחקים עבור ברצלונה, והיה חלק חשוב בארבע האליפויות הרצופות של ברצלונה בין עונות 1990/1991 ו-1993/1994. הוא אף שיחק בגמר גביע אירופה לאלופות 1992, שבו ניצחה ברצלונה את סמפדוריה וזכתה בטורניר לראשונה בתולדותיה. גם בגמר ליגת האלופות 1994, בו הובסה ברצלונה 0–4 על ידי מילאן, פתח באקרו בהרכב.

באקרו מיעט לשחק בעונת 1996/1997, והבקיע במשחקו האחרון בברצלונה ב-18 בנובמבר 1996 באצטדיון הביתי מול ריאל ואיאדוליד. באמצע העונה עבר לשחק בקבוצה המקסיקנית דפורטיבו וראקרוס, ובסוף העונה פרש ממשחק.

לאחר שפרש בשנת 1997, באקרו פנה לעסוק באימון, תחילה כעוזר מאמן בברצלונה, תחת לורנס סרה פרר ולואי ואן חאל. הוא אף שימש יועץ לספורט בממשלת קטלוניה.

בינואר 2005 החל באקרו לעבוד כמאמן קבוצת המילואים של מועדון הכדורגל מאלגה, וסייע לה להימנע מירידה מליגת המשנה הספרדית. באוגוסט 2005 באקרו מונה למנהל הספורטיבי של ריאל סוסיאדד, ומאוחר יותר קודם למשרת המאמן לקראת סיום עונת 2005/2006. הוא פוטר מהמועדון לאחר שבעה משחקים בעונה שלאחר מכן, עונת 2006/2007.

באוקטובר 2007 הצטרף באקרו לרונאלד קומאן (חברו כשחקן בברצלונה) במערכת האימון של ולנסיה, ועזב את המועדון באפריל 2008.

ריאל סוסיאדד
ברצלונה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסה מריה באקרו בוויקישיתוף