רמון קלדרה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 בינואר 1959 (בן 65) וילה-רודונה שבספרד | |||
| שם מלא | רמון מריה קלדרה אי ריי | |||
| גובה | 1.77 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
רמון מריה קלדרה אי ריי (בקטלאנית: Ramón María Calderé i Rey, נולד בווילה-רודונה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ומאמן כדורגל בהווה. כשחקן, ששיחק במגוון עמדות הקישור, גדל קלדרה במחלקת הנוער של ברצלונה והוא שיחק בקבוצה הבוגרת של המועדון במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20. מאוחר יותר שיחק במדי ריאל בטיס וסנט אנדראו. במקביל, ייצג קלדרה את נבחרת ספרד במונדיאל 1986 וביורו 1988. לאחר שפרש ממשחק החל לעסוק בקריירת אימון, ממלא מספר רב של תפקידים בקבוצות מהליגות הנמוכות בספרד.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלדרה נולד וגדל בווילה-רודונה, כפר קטן בקרבת טרגונה שבקטלוניה. בצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה. ב-1977 קודם לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק, ששיחקה באותן שנים בליגה השלישית. בעונת 1979/1980 הושאל לאלקלה, קבוצה קטנה ששיחקה בליגה הרביעית, והוא עזר לה לעלות לליגה השלישית. בקיץ 1980, בניסיון לעזור לו לצבור ניסיון בליגה הראשונה, הושאל לריאל ואיאדוליד, אך הוא לא השתלב בקבוצה וערך 3 הופעות בודדות כמחליף, ולכן חזר בינואר 1981 לברצלונה ב', והוא מיד הושאל לאלקלה ליתר העונה. במהלך עונת 1981/1982 סיים עם ברצלונה ב' במקום הראשון בביתה בליגה השלישית ובזכות כך היא העפילה לליגה השנייה. בעונת 1982/1983, בה הבקיע 3 שערי ליגה ב-19 הופעות, עזר לברצלונה ב' להגיע למקום ה-11 בליגה. בעונת 1983/1984 היה בורג משמעותי בקבוצה, הוא הופיע ב-32 משחקים, הבקיע 7 שערים, וברצלונה ב' סיימה במקום ה-7.
בתום העונה זכה קלדרה להזדמנויות ראשונות בקבוצה הבוגרת של המועדון, במסגרת גביע הליגה, שנערך בקיץ 1984. את הופעת הבכורה ערך ב-19 במאי, עת נכנס כמחליף בניצחון 0–3 על ריאל סוסיאדד. בהמשך פתח בהרכב במשחקים ברבע הגמר מול מיורקה ובחצי הגמר אתלטיקו מדריד. במשחק מול אתלטיקו מדריד אף הבקיע שער בכורה במדי הקבוצה, אך הוא הורחק בכרטיס אדום במחצית השנייה, קבוצתו הפסידה 1–2 ולא עלתה לגמר. קלדרה קודם באופן רשמי לברצלונה בתחילת עונת 1984/1985, אז החל לאמן את הקבוצה טרי ונבלס האנגלי. במשחקו הראשון במדי ברצלונה בליגה הספרדית, בקלאסיקו מול ריאל מדריד ב-2 בספטמבר, גם הבקיע שער ליגה ראשון בקריירה ועזר לקבוצתו להביס את יריבתה 0–3 באצטדיונה הביתי. במהלך העונה פתח בסך הכול ב-15 משחקי ליגה, נכנס כמחליף ב-7 נוספים והבקיע 3 שערים. הוא לקח חלק בזכייתה של ברצלונה באליפות ספרד לראשונה מזה 11 שנים. בנוסף, הבקיע קלדרה שער בגביע מחזיקות הגביע נגד מץ, אך היא הדיחה את ברצלונה בתוצאה המצטברת 5–6.
בעונת 1985/1986 היה קלדרה שותף עם הגעתה של ברצלונה לגמר גביע אירופה. בחצי הגמר פגשה ברצלונה את גטבורג, ולאחר שהפסידה 0–3 במשחק הראשון, פתח קלדרה בהרכב בגומלין, עזר לברצלונה למחוק את הפיגור בעזרת ניצחון 0–3 ולהביא את המשחק לדו-קרב בעיטות עונשין. קלדרה הבקיע את בעיטתו, ברצלונה ניצחה 4–5 ועלתה לגמר. בגמר, בו הפסידה ברצלונה לסטיאווה בוקרשט בדו-קרב בעיטות עונשין נוסף, לא שותף כלל. בליגה, בה הגיעה ברצלונה למקום ה-2 מאחורי ריאל מדריד, פתח ב-26 משחקים והבקיע 6 שערים, כולל שער בקלאסיקו בו ניצחה ברצלונה את ריאל מדריד 0–2 ב-9 בנובמבר 1985. בתום העונה זכתה ברצלונה בגביע הליגה, אך קלדרה לא לקח חלק בטורניר שכן הוא היה עם הנבחרת הספרדית באותה עת.
בעונת 1986/1987 הפך לתקופה מסוימת לשחקן מחליף, שעולה לשחק במחצית השנייה. במשחק מול אתלטיקו מדריד ב-17 בדצמבר 1986 נכנס כמחליף, כשקבוצתו בפיגור 0–1, וכעבור 10 דקות הבקיע שער שוויון. לאחר מכן שב לפתוח בהרכב. הוא פתח בשני משחקי רבע גמר גביע אופ"א מול דאנדי יונייטד ואף הבקיע שער בגומלין, אך ברצלונה הודחה מהטורניר בשל הפסדים בשני המפגשים מולה. ברצלונה סיימה בליגה פעם נוספת במקום ה-2, לכך תרם קלדרה 4 שערים ב-33 הופעות. לאחר מספר הפסדים בתחילת העונה הבאה פוטר ונבלס והוחלף על ידי לואיס אראגונס. קלדרה שיחק לסירוגין כשחקן הרכב ומחליף. ברצלונה הגיעה פעם נוספת לרבע גמר גביע אופ"א, שם הודחה על ידי באייר לברקוזן, ובליגה, בה התקשתה לאורך כל השנה, הגיעה למקום ה-6 בלבד. קלדרה ערך 28 הופעות בליגה במהלך העונה והבקיע פעמיים. למרות חוסר ההצלחה בליגה, הצליחה ברצלונה לזכות בגביע הספרדי, הודות לניצחון 0–1 במשחק הגמר מול ריאל סוסיאדד, בו נכנס קלדרה כמחליף בדקה ה-56.
שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1988 החליט קלדרה לעזוב את ברצלונה והוא הצטרף לריאל בטיס. הוא הפך לשחקן הרכב בקבוצה באופן מידי, ובמהלך עונת 1988/1989 פתח ב-29 משחקי ליגה והבקיע שער אחד. בטיס סיימה במקום ה-18 ולכן השתתפה בפלייאוף על מקום בליגה הראשונה מול טנריפה. קלדרה לא הצליח למנוע את תבוסתה של קבוצתו 0–4 במשחק הראשון, וניצחון 0–1 בגומלין לא עזר לבטיס, שירדה לליגה השנייה. קלדרה נשאר בבטיס בעונת 1989/1990, עוזר לה לעלות חזרה לליגה הראשונה מהמקום השני, כשהוא מופיע ב-18 משחקים מבלי להבקיע שער. ב-1990 עבר לסנט אנדראו, קבוצה קטנה בקטלוניה ששיחקה באותן שנים בליגה השלישית. הוא שיחק שם 3 שנים, ובשתי הזדמנויות הגיע עמה לפלייאוף ההעפלה לליגה השנייה, אך קבוצתו לא הצליחה להשלים את המשימה. ב-1993 פרש ממשחק, בגיל 34.
קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלדרה החל לייצג את מדינתו במדי נבחרת ספרד הצעירה, והוא ערך את הופעת הבכורה במוקדמות יורו 1986, בניצחון 0–2 על סקוטלנד ב-13 בנובמבר 1984. הוא פתח במשחק ידידות נוסף ב-1985, וב-15 באוקטובר 1986 פתח במשחק הראשון של גמר הטורניר, והבקיע את שערה היחיד של נבחרתו בהפסד 1–2 לאיטליה. בגומלין, ללא קלדרה בהרכבה, ניצחה ספרד 1–2, גברה על יריבתה בדו-קרב בעיטות עונשין וזכתה בתואר.
את הופעת הבכורה במדי נבחרת ספרד הבוגרת ערך קלדרה במוקדמות מונדיאל 1986, בהפסד 0–3 לוויילס ב-30 באפריל 1985, כשנכנס כמחליף במחצית השנייה. במשחק הראשון בו פתח בהרכב, ב-18 בדצמבר מול בולגריה, גם הבקיע שער בכורה בנבחרת ועזר לנבחרתו לנצח 0–2. נבחרתו הצליחה להעפיל לטורניר הגמר שנערך במקסיקו. קלדרה נכנס כמחליף במשחק השני של שלב הבתים, נגד צפון אירלנד, בו ניצחה ספרד 1–2. מכיוון שסבל במהלך הטורניר משלשול מטיילים, הוא נטל אנטיביוטיקה שניתנה לו על ידי רופאי הנבחרת. לאחר המשחק מול צפון אירלנד הוא זומן לבדיקת סמים, שתוצאתה הייתה חיובית. אף על פי כן, קלדרה לא הוענש, שכן הצוות הרפואי של הנבחרת הצליחה להוכיח שלא נעשה שימוש בחומרים אסורים, אלא נעשה ניסיון לעזור לו להימנע מהתייבשות.[1] במשחק הבא, מול אלג'יריה, פתח בהרכב ואף הבקיע צמד. ספרד עברה את שלב הבתים והעפילה לרבע הגמר, בו פגשה את בלגיה. קלדרה פתח בהרכב ונבחרתו הודחה לאחר הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין.
קלדרה המשיך לשחק עם הנבחרת במהלך מוקדמות יורו 1988. הוא הבקיע במשחק ידידות מול הולנד ב-21 בינואר 1987. ב-29 באפריל הבקיע שער בהפסד 1–3 לרומניה במסגרת המוקדמות. ספרד ניצחה ביתר 5 משחקי שלב המוקדמות והעפילה לטורניר הגמר, כשקלדרה לוקח חלק פעיל בכך. את שערו האחרון במדי הנבחרת הבקיע במשחק ידידות מול צרפת ב-23 במרץ 1988, והמשחק האחרון בו שותף היה משחק הכנה ליורו מול שוודיה. קלדרה זומן לסגל הנבחרת לטורניר, אך לא שיחק באף משחק, וספרד הודחה כבר בשלב הבתים של הטורניר. כך תמה דרכו בנבחרת ספרד. בסך הכול רשם 18 הופעות במדי הנבחרת, בהן הבקיע 7 פעמים.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שפרש ממשחק החל קלדרה לעסוק בקריירת אימון, בעיקר בקבוצות קטנות ברחבי קטלוניה. תחילה שימש עוזר מאמן בקבוצות סנטוביה, אאורופה וז'ופיטר. תפקיד המאמן הראשי הראשון שלקח היה בעונת 1997/1998, בפרמיה שמהליגה הרביעית. בתום העונה עבר לקורנליה, שם עבד במשך שתי עונות. עם גווה זכה באליפות בית 5 של הליגה הרביעית בעונת 2000/2001, אך היא לא הצליחה להעפיל לליגה השלישית דרך הפלייאוף. לאחר פרקי אימון קצרים בקסטלדפלס ובדלוני, החל לאמן את בדלונה ב-2002. בסוף עונתו השנייה שם הצליח לעזור לה לעלות לליגה השלישית, ולאחר שסיימה במקום ה-9 בעונת 2004/2005, עזב את הקבוצה.
בעונת 2005/2006 אימן את סאוטה, קבוצה נוספת מהליגה השלישית, אך הוא פוטר לפני סוף העונה, במרץ 2006. בעונת 2006/2007 שב לפרמיה מהליגה הרביעית, אך כעבור עונה החל לאמן את ראוס, שם אימן במשך שתי עונות. בתחילת עונת 2009/2010 הצטרף לטרואל מהליגה הרביעית, לה עזר לשוב לליגה השלישית לאחר היעדרות של 20 שנים. בסוף עונת 2010/2011, בה הגיעה הקבוצה למקום ה-12, עזב אותה והצטרף לפלנסיה, קבוצה ששיחקה גם היא בליגה השלישית, אך היא ירדה בסוף העונה לליגה הרביעית. ב-2012 החל לאמן את בורגוס, אותה הדריך להעפלה מהליגה הרביעית לשלישית, והוא עזב אותה בסוף עונת 2013/2014. בעונת 2014/2015 אימן את קאסטיון ועזר לה להעפיל לליגה השלישית, אך הוא לא המשיך לעבוד שם בעונה הבאה.
לאחר שנה של הפסקה, שב קלדרה לאמן, הפעם באולוט שמהליגה הרביעית. גם לה עזר להעפיל לליגה השלישית מבלי להמשיך לעונה הבאה. הוא התמנה לעוזרו של טינטין מארקס בסינט-טרוידן שמבלגיה, אך מארקס עזב את תפקידו כעבור 53 ימים, ועמו גם קלדרה. בהמשך התמנה למאמנה של סלמנטינו שמהליגה הרביעית בספרד, אולם הוא פוטר בפברואר לאחר כמה תוצאות לא מוצלחות, חרף העובדה שהקבוצה הייתה במקום גבוה בטבלה. בקיץ 2018 מונה למאמן בדלונה שמהליגה השלישית.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ספרד (1): 1984/1985
- גביע הליגה (1): 1986
- הגביע הספרדי (1): 1987/1988
כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
גווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הבית בליגה הרביעית (1): 2000/2001
טרואל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הבית בליגה הרביעית (1): 2009/2010
קאסטיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הבית בליגה הרביעית (1): 2014/2015
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל המאמן באתר BDFutbol
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ¿Sabías cuál fue la “lesión” más temida en los mundiales de México?, Borja Barba, Diarios de Fútbol, 9.5.2007
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1986 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 תומאס • 3 קמאצ'ו • 4 מאקדה • 5 ויקטור • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 גויקוצ'יאה • 9 בוטרגניו • 10 קרסקו • 11 חוליו אלברטו • 12 סטיין • 13 אורוטי • 14 גאייגו • 15 צ'נדו • 16 רינקון • 17 פרנסיסקו • 18 קלדרה • 19 סלינאס • 20 אלוי • 21 מיצ'ל • 22 אבלנדו • מאמן: מוניוס |
| |
| נבחרת ספרד – יורו 1988 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 תומאס • 3 קמאצ'ו • 4 אנדרינואה • 5 ויקטור • 6 קלדרה • 7 סלינאס • 8 סאנצ'יס • 9 בוטרגניו • 10 אלוי • 11 גורדיו • 12 דייגו • 13 בויו • 14 גאייגו • 15 אוסביו • 16 באקרו • 17 בגיריסטיין • 18 סולר • 19 ואסקס • 20 מיצ'ל • מאמן: מוניוס |
| |