חורבת אל קוט
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל תקופה ההלניסטית התקופה החשמונאית התקופה הרומית התקופה הביזנטית |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | חורבה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | שפלת יהודה |
| קואורדינטות | 32°06′20″N 35°24′28″E / 32.105555555556°N 35.407777777778°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   חורבת אל קוט | |
  | |
חורבת אל קוט הינו אתר ארכאולוגי המכיל בעיקר שרידים של יישוב יהודי שהיה קיים במקום מתקופת סוף בית שני ועד מרד בר כוכבא. באתר נתגלו עדויות ליישוב החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת.[1]
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]חורבת אל קוט ממוקמת על שלוחה בגובה 658 מטר מעל גובה פני הים, צפונית למעלה לבונה וכק"מ דרומית לכפר הערבי לובאן א-שרקיה. השלוחה חולשת על הדרך העתיקה "מעלה לבונה" ומשקיפה על עמק לבונה.[1]
היסטורית סקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאי סקר את האתר לראשונה בשנות השישים, כאשר כעבור חמש עשרה שנה ישראל פינקלשטיין חזר וסקר את האתר. סקר נוסף בוצע בשנות התשעים על ידי קמ"ט ארכאולוגיה, ב – 2005 בוצע סקר על ידי איתן קליין וב – 2014 בוצע סקר יסודי של האתר והמכלולים התת-קרקעיים שלו על ידי ד"ר דביר רביב.[1]
היסטוריית האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיקום האסטרטגי של האתר, ליד דרך ראשית והעובדה שהוא משקיף על עמק לבונה, שהוא עמק חקלאי פורה. הובילו להתיישבות במקום כבר בתקופת הברזל I, התיישבות שנמשכה באופן רציף עד לתחילת התקופה המוסלמית. קביעה זו נסמכת על פי הממצא הקרמי שנתגלה בסקרים השונים. נראה שבתקופה ההלניסטית הוקם באתר כפר חשמונאי מבוצר, כאשר היישוב במקום הגיע לשיאו במהלך תקופת בית שני. זאת על אף העובדה שהממצאים הבולטים ביותר באתר הם מהתקופה הביזנטית. היישוב היהודי נחרב לאחר מרד בר כוכבא ולאחר מכן היה במקום יישוב נוצרי, כפי שניתן להסיק משרידי המנזר או כנסייה שנתגלו בראש האתר.[1]
ממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסקרים שבוצעו באתר חשפו שרידים המתפרשים על פני כ – 20 דונם. השרידים שנתגלו לאורך התקופות כוללים שרידי קירות, בורות מים, כלי חרס, מערות, 3 מקוואות טהרה, מערות קבורה עם כוכים ושברי גלוסקמאות, מחצבות, מתקנים חקלאיים ומערכת מסתור. כמו כן נתגלו בראש האתר שרידי כנסייה או מנזר מבוצר.
מקוואות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר נתגלו שלוש מקוואות, האחת רחוקה יחסית מהיישוב ושימשה אולי בהקשר למתקנים החקלאיים ולמערות הקבורה שנמצאו בסמיכות אליה. שתי מקוואות נתגלו בקרבת היישוב ושימשו את התושבים עצמם.[1]
מערכת המסתור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת המסתור שנתגלתה בחורבת אל קוט, היא מתקופת בר כוכבא וזאת על אף שהיא אינה כוללת מחילות מסתור, כפי שניתן למצוא במערכות המסתור בשפלת יהודה ואף בשומרון. הממצאים הקרמיים שנתגלו בתוך המערכת עזרו בתיארוכה. המערכת מורכת מפתח לחלל תת-קרקעי בצורת פעמון ובו נחצבו שני פתחים לחללים נוספים.[1]
מאגרי המים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרון הדרומי של האתר נתגלו שני מאגרי מים גדולים במיוחד. האחד באורך של שבעה מטרים, ברוחב של 6.5 מטרים והתקרה בגובה של 2.5 מטר. לא רחוק ממנו נמצא המאגר השני שמבנהו אינו אחיד. שני המאגרים מזכירים מאוד את מאגרי המים הגדולים של המבצרים החשמונאיים בשומרון.[1]
מערות הקבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערות הקבורה של האתר בחורבת אל קוט, נתגלו בצד הדרומי והדרום מזרחי של האתר. תועדו בערך 18 מערות הקבורה שנחצבו בסלע, כאשר רובן הן מערות כוכים שבאחת מהן נתגלו גם שברי גלוסקמה. חלק ממערות הקבורה התמוטטו או נהרסו כך שלא ניתן לקבוע את סוגן.[1]