חזקת שור המועד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד

חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות. חזקה זו אומרת כי כאשר מציאות מסוימת חזרה על עצמה מספר פעמים, השתנה המצב (ה'סטטוס') הקודם, ויש להעמיד את החזקה על המצב החדש, שאומר - למשל בשור המועד - כי מטבעו ודרכו של אותו שור לנגוח בעלי חיים אחרים או אנשים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שור מועד הוא מושג תלמודי המתאר שור שהוחזק בחזקת נגחן. שור מוגדר כמועד אם הוא נגח שלוש פעמים. מלבד תשלום הנזק בעל השור חייב מלכתחילה לשמור על השור כדי שלא יזיק. יש תנאים הסוברים שעל ידי שמירה מתאימה נפטרים מתשלום הנזק.

המקור בתורה הוא על פי המובא במקרא בפרשת משפטים: "אוֹ נוֹדַע, כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, בְּעָלָיו--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ" (ספר שמות, פרק כ"א, ל"ו). לפי פרשנות אביי, אילו היה כתוב רק "תמול" (כמו "אתמול"), היינו אומרים כי הכוונה היא לנגיחה אחת, ועל ידה הוא מוחזק למועד. כאשר כתוב "מתמול", הוסיפה התורה פעם נוספת, ובמילה "שלשום" - פעם שלישית, ורק אחרי שלוש פעמים הוא נחשב למועד. לפי פרשנות רבא, האות מ' במילה "מתמול" אינה מיותרת, ולכן הפעם השלישית נלמדת מהמילים "ולא ישמרנו"[1].

בכך נחשב השור לשור מועד, ובניגוד לשור תם, שאם הזיק משלם חצי נזק בלבד ובתנאי שלא יעלה על ערך השור המזיק, שור מועד משלם נזק שלם אף אם שוויו פחות משווי הנזק. אם המזיק בוחר לשלם בקרקעות עליו לשלם מן המובחרות שבקרקעותיו ("קרקע עידית").

השאלה היא, האם חזקה זו תקפה גם בדינים או באיסורים אחרים.

למעשה, חז"ל קבעו כי דבר החוזר על עצמו מעל פעמיים (לשיטת רבי יהודה הנשיא), או מעל שלוש פעמים (לשיטת רבן שמעון בן גמליאל), אין כאן יד המקרה ואם מדובר באירוע רע, יש למנוע אותו.

רב יוסף, שנשאל על ידי רב יוסף בריה דרבא מה היא ההלכה למעשה, קבע כי בנישואים (אשה קטלנית) ומלקות (ראו להלן) ההלכה כרבי יהודה הנשיא, ובברית מילה ובהלכות שור מועד, ההלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שרק שלוש פעמים מייצרות חזקה[2].

לפי כללים אלו נקבעו ההלכות הבאות, לפיהן לפעמים החזקה נקבעת בשתי פעמים, ולפעמים בשלוש.

חזקות הנקבעות בשלוש פעמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שור המועד: שור, שהזיק בעל חיים או גרם לכל נזק אחר, נחשב לשור תם שמוחזק שאינו מזיק, ולכן בעליו משלמים רק חצי מהנזק בלבד. לעומת זאת, שור שנגח בעל חיים או אדם אחר, במשך שלוש פעמים, יוצא מחזקת שור רגיל ("תם") שמוחזק שאינו מזיק סתם כך, ונחשב מעתה לשור מועד, ומשכך, חלה אחריות מלאה על בעליו שישמרנו היטב, והוא חייב לשלם תשלומי "נזק שלם" (תשלומים מלאים) על נזקיו. - בכך פסק רב יוסף כרבן שמעון בן גמליאל, שחזקה היא בשלוש פעמים, וזאת על פי הכלל כי שאין להוציא מחזקת ממון בדבר שאינו ברור במאת האחוזים, שכן המוציא מחבירו עליו הראיה, ולכן יש להחמיר ולפסוק כרבן שמעון שחזקת שור המועד היא בשלוש פעמים[3].

לפי מה שמסר רבי יוחנן, הרי שלפי שיטת רבי ישמעאל, מקורה של חזקת שלוש שנים הגורמת לחזקת קרקעות, גם הוא נלמד מדין זה, ולכן לפי שיטת רבי ישמעאל, העיקרון הוא לא בזמן החזקה - שלוש שנים, אלא דווקא במספר הפעמים שהמחזיק בקרקע אכל את פירותיה, וקרקע המעלית תבואה שלוש פעמים בשנה, ניתן להחזיק בה בשנה אחת[4].

בטבע הגוף (אשה שהפילה; ווסת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בנושא גירושים נקבע כי אישה שהפילה את ולדה, וחזרה והפילה שלוש פעמים, חזקה עליה שהיא מפילה את ולדותיה[5], ועל בעלה לגרש אותה ולשלם לה את כתובתה[6] (האישה רשאית להינשא לאחר, שכן חכמים תלו את ההפלות בבעל ולא באישה[7]). בכך נפסקת ההלכה כרשב"ג שחזקה היא בשלוש פעמים, וגם כאשר שתי אחיות הוחזקו במחלה מסוימת, אין להימנע מלישא את השלישית, שכן בחזקת משפחה, שהיא חזקה קלה יותר, יש להחמיר רק על פי חזקה שהוחזקה על פי שלוש פעמים[8].

למרות שכך פסקו רוב הראשונים[9] - שחזקה זו היא בשלוש פעמים, בשולחן ערוך[10] נפסק שכבר בשתי אחיות ישנה חזקת איסור, דבר שהוא לכאורה נגד דעת רוב הראשונים. ויש שחילקו בין "משפחת נכפין" ו"משפחת מצורעין" - מחלה שאובחנה בקרב המשפחה המורחבת (הכוללת גם בני דודים וכדומה), לבין מחלה שאובחנה בקרב אחיות מאותה משפחה עצמה, שבה החזקה היא כבר בשתי פעמים[11].

לפי שיטה אחרת, של הנימוקי יוסף, אפילו רבי יהודה הנשיא עצמו מודה בחזקה כזו, שהיא רק בשלוש פעמים, שהרי מדובר רק בחזקת משפחה, ואין מדובר בסכנת פיקוח נפש אלא בסכנת חולי שהיא חמורה פחות[12]. אך יש אומרים שגם כאן ההלכה שחזקה היא כבר בשתי פעמים[13].

חזקת שור המועד תקפה גם בדיני נידה, בקביעת הווסת. הווסת הוא זמן קבוע כלשהו, הנקבע לפי ימים או שעות וכדומה, בו מגיע הדם באופן קבוע בכל חודש. הווסת צריך להתחיל בכל חודש באותו תאריך (בלוח העברי) או בהפרש קבוע של ימים, או מלווה בהרגשה גופנית קבועה. בנושא זה נקבע, כי אשה שנקבעה כנידה ביום קבוע, במשך שלוש פעמים, שלכולן מכנה משותף, למשל יום בחודש, נקבע יום זה כיום הווסת, ואסור לקיים יחסים אתה באותו יום (ולילה קודם - או להפך). בכך נקבעה ההלכה כרבן שמעון, שכן הכלל אומר כי ספק איסור של חכמים - יש להקל בו ולא להחמיר[14].

חזקת מומחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם חזקת מומחה נקבעת על פי שלוש פעמים. כך למשל נפסק בהלכות שבת כי קמיע שהוחזק שלוש פעמים כמרפא, או לחלופין שמי שכתב את הקמיע הוחזק כמומחה בשלוש פעמים, מותר לטלטל אותו בשבת כי הוא נחשב ל"תכשיט". וכן, כאשר קונים תפילין מסופר, יש לבדוק שלושה בתים של תפילין ואם הן כשרות הוחזקו התפילין ככשרות. גם זו תלויה במחלוקת בין רבי יהודה הנשיא ואביו, האם די בשתי פעמים או שלוש[15]

חזקות הנקבעות בשתי פעמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת זאת, במספר חזקות, פסק רב יוסף כרבי יהודה הנשיא.

חזקת רשע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהן היא חזקת מלקות: אדם שעבר על מצוות לא תעשה שעונשן כרת התחייב מלקות ולקה שתי פעמים, אם עבר אותה עבירה פעם שלישית, אין מענישים אותו עוד במלקות, אלא מכיוון שכבר לקה פעמיים הוחזק אדם זה כרשע שמוחזק לעבור עבירות שעונשן מלקות, ולכן בית הדין מקרבים אותו למיתה - שהתחייב בה ממילא - כעונש הכרת, הם מכניסים אותו ל"כיפה" (חדר סגור), מאכילים אותו "לחם צר ומים לחץ" (מאכלים כדי חייו), ולאחר שבני מעיו התכווצו מחמת האכילה המועטת, הם מאכילים אותו שעורים, ומכיוון שבני מעיו מכווצים הם לא מסוגלים לסבול מאכל גס זה, וכרסו מתבקעת[16].

בכך נפסקת ההלכה כרבי יהודה הנשיא, שחזקה היא בשתי פעמים[17]. הסיבה לכך שרב יוסף מקל במחלוקת זו ופוסק שדי בשתי פעמים כרבי יהודה הנשיא היא מכיוון שמדובר באדם שהתחייב ממילא במיתת כרת, ולכן יש להקל במיתתו[18]. יש המפרשים, שלמעשה מדובר כאן בחומרה, שכן יש להחמיר בקיום המצווה לבער את הרשעים מעם ישראל ולייסר אותם[19].

במקרי פיקוח נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כך גם בנושא נישואים נקבע כי אישה שנישאת לבעל אחד ומת, וכך גם לשני, לא תינשא עוד, שכן חזקה עליה שיש בה דבר הגורם לבעליה למות, והיא נקראת אישה קטלנית. בנושא זה, שהוא פיקוח נפש וספק נישואין עם עקרה או אשה קטלנית שנישואיה סכנה, החמירו חז"ל כרבי יהודה הנשיא שחזקה היא כבר בשתי פעמים[20].

גם בנושא ברית מילה נקבע כי אישה שבנה הראשון מת מחמת מילה, וכך גם בנה השני, לא תמול עוד את בניה, שכן חזקה שבניה חלשים ומתים מחמת מילה[21]. גם כאן החמירו שכבר בשתי פעמים נפסקה ההלכה כרבי יהודה הנשיא, שכן מדובר בחשש פיקוח נפש ולכן מחמירים כבר בשתי פעמים, למרות שחזקה זו נחשבת לחזקה קלה יותר, שכן לא הוחזקה מציאות מסוימת באותו גוף עצמו, אלא בשלושה גופים מאותה משפחה, וחזקת משפחה היא חזקה קלה יותר. לעומת זאת, כאשר שתי אחיות הוחזקו במחלה מסוימת, אין להימנע מלשאת את השלישית, שכן בחזקת משפחה, שהיא חזקה קלה יותר, יש להחמיר רק על פי חזקה שהוחזקה על פי שלוש פעמים[22].

חקירות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקרו האחרונים, האם שלוש פעמים שהתרחשו בזה אחר זה מייצרים חזקה, או שמא חזקה היא דווקא כאשר שלוש הפעמים מתרחשים בפעם אחת[23]. עוד חקרו האחרונים, אם חזקה זו היא סימן, או סיבה. ותלו זאת במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בשור שנגח שלוש פעמים ביום אחד, לפי רבי מאיר נגיחותיו של השור הם בגדר הרגל, כלומר סיבה ליצירת טבע חדש, ולכן סובר רבי מאיר שגם באופן כזה נחשבת החזקה לחזקה; לעומת זאת רבי יהודה שפוסק שבמקרה אין החזקה נחשבת לחזקה, סבור שהחזקה היא בגדר סימן על טבעו של השור, ולכן כאשר היא ביום אחד וניתן לתלות את כולם בסיבה משותפת, אין החזקה נחשבת לחזקה[23].

במשפט הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ג, עמוד ב' ובתוספות שם מפרש שהם חולקים במשמעות הכתוב ולא בהלכה, וכתב שכן דעת רש"י למסקנה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'.
  3. ^ הרמב"ן, הריטב"א ורבי מנחם המאירי, יבמות ס"ד ע"ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ח, עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב'
  6. ^ רש"י במקום
  7. ^ הרא"ש במקום
  8. ^ הריטב"א ד"ה והוא.
  9. ^ רי"ף, הרמב"ם והרא"ש שהעתיקו את דעת רבא שכותב שההלכה היא שאסור לאדם להתחתן עם "משפחת נכפין" אם הוזחק בשלוש פעמים, וכן דעת הרשב"א והנימוקי יוסף בשם הריטב"א (ערוך לנר)
  10. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ג, סעיף ג'.
  11. ^ ערוך לנר בשם הברכי יוסף, שרה לחלק כן, וכתב שכדברי השולחן ערוך כתבו גם רבינו ירוחם והרמ"ה.
  12. ^ על פי חילוק שחילק המהרש"ל בים של שלמה מסכת יבמות בימן ל"ג.
  13. ^ כן כתב ב"ים של שלמה" לפי דרך אחת, אך בסיום דבריו כותב שבחידושי הרשב"א לא משמע כך.
  14. ^ המאירי שם
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף צ"ז, עמוד א'.
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב'.
  17. ^ פרשנות זו, שסוגיה זו היא כשיטת רבי יהודה הנשיא, היא שיטת הסוגיה במסכת יבמות סד ב, אך במסכת סנהדרין ניתנו פרשנויות נוספות למשנה זו (תוספות, יבמות סד, ב.)
  18. ^ המאירי שם
  19. ^ הריטב"א יבמות ס"ד ע"ב, ובדומה - ברמב"ן שם.
  20. ^ הרמב"ן, הריטב"א והמאירי יבמות סד, ב.
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'
  22. ^ הריטב"א ד"ה והוא.
  23. ^ 1 2 הרב קוק, מובא ב"אישים ושיטות" עמ' 234.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.