עיראקית יהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיראקית יהודית
מדינות עיראק, ישראל, הודו, מינמאר, סינגפור, הונג קונג
כתב אלפבית עברי
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

שפות שמיות
שפות שמיות מרכזיות
שפות ערביות
עיראקית יהודית
לאום יהודים
קוד ISO 639-3 yhd עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיראקית יהודית היא קבוצה של ניבים של ערבית יהודית אשר דוברו בפי יהדות עיראק.

בתקופת הגאונים, בחלק מהמקומות היו קוראים לערבית-עירקית בשם "טייעית".[1]

מאפייני השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניבים היו שונים במקצת בין עיר לעיר ואזור לאזור, וכך למשל השפה בפי הקהילה הגדולה של יהודי בגדאד הייתה מעט שונה מהשפה בפי היהודים בקהילה הצפונית מוצול. הניבים היהודיים היו בשימוש יהודים בלבד והושפעו מהעברית והארמית. אף על פי שהניב לא היה רחוק בצורתו מהערבית שהייתה מדוברת בפי המוסלמים, מוסלמים רבים הבינו אותו בלקות או שלא הבינוהו כלל.

השפה התאפיינה בהיגוי מיוחד של מילים ערביות עממיות, למשל היה בה שימוש ניכר בעיצור פ אשר אינו קיים בשפה הערבית הרגילה. כמו כן נעשה בה שימוש במילים ייחודיות, מהמקורות היהודיים ומשפות אחרות. כמו כן התאפיינה השפה במליציות רבה, גם בצורת ההיגוי וגם באוצר מילים ייחודי, ושמשה בסיס לפולקלור העשיר של יהודי בגדאד.

הניב של העיראקית יהודית שדובר באזור בגדד נקרא ערבית יהודית בגדאדית.

תפוצת השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור השפה דוברה בקרב היהודים תושבי האזורים השונים בעיראק אך עם הגירתם של יהודי עיראק למדינות אחרות השפה נדדה עימם.

בישראל השפה הייתה בשימוש נרחב בקרב יהודים עולי עיראק, ועד היום ישנם ישראלים רבים, אפילו צברים שהוריהם עלו מעיראק, אשר נוהגים להשתמש בה.

כמו כן השפה הייתה בשימוש בקהילה הבגדדית בהודו ושאר הקהילות של יוצאי עיראק ברחבי המזרח הרחוק כגון ראנגון, סינגפור והונג קונג.

במהלך המאה ה-19 הוציאו דוברי השפה (בעיקר בהודו) מספר עיתונים בעיראקית יהודית שבהם ונמסרו דיווחים על המתרחש בקהילות היהודיות בעולם, בדגש על בגדד ושאר הקהילות שדוברות ערבית יהודית. כמו כן על גבי עיתונים אלה (ובעיקר בעיתונים שיצאו בכלכותה בעריכתו של רבי שלמה תווינא) פורסמה ספרות מקורית בעיראקית יהודית וכן ספרות שתורגמה מעברית לעיראקית היהודית .

בעיראקית יהודית נכתבו שירים רבים אשר מושרים ומושמעים עד היום על ידי יהודים יוצאי עיראק וצאצאיהם בדרך כלל באירועים מיוחדים (חתונה, בר מצווה וכו') לדוגמה:

  • על הוד
  • לת'ילומוני
  • וולי וולי
  • יחניננה יא יומא
  • עלמתני שלון

הסרט הישראלי "מפריח היונים" הוא הסרט היחיד הדובר עיראקית יהודית (בניב הבגדדי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אבישור, מילון לערבית היהודית החדשה הכתובה והמדוברת של יהודי עיראק: 1600-2000 (3 כרכים), תל אביב-יפו: פרסומי מרכז ארכאולוגי, תשס"ט 2008-תש"ע 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י"נ אפשטיין, "תשלום פירוש הגאונים לטהרות", בתוך: תרביץ טז,ב-ג (תש"ה) עמ' 71.