חיים זונדל מכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים זונדל מכבי
חיים זונדל מכבי.png
לידה 1856
תרט"ז
קוברין, ליטא
פטירה 1916 (בגיל 60 בערך)
א' בניסן ה'תרע"ו
לונדון
כינוי המגיד מקמניץ
מקום קבורה וסטמינסטר
מדינה ליטא, אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לונדון
מקום פעילות קמניץ, לונדון
תקופת הפעילות ? – 1916 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק דרשן
תלמידיו הרב צבי הירש אורליאנסקי
חיבוריו אמרי חיים
בת זוג חנה בלומה לבית בלכר
אב שמחה
צאצאים חיים מקובי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים זונדל מַכָּבּׅי (ה'תרט"ז, 1856, קובריןא' בניסן ה'תרע"ו, 1916, לונדון) היה דרשן ומטיף ציוני מטעם חובבי ציון, נודע בכינוי "המגיד מקמניץ".[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים זונדל נולד לשמחה בשנת 1856 בעיר קוברין, ובגיל שתים עשרה עבר לבריסק, למד שם בישיבה המקומית והתקרב לרבנים ולמשכילים המקומיים. בהגיעו לגיל שש עשרה נשא לאשה את חיה בלומה בתו של רבי מרדכי בלכר, יהודי בעל השפעה בפרוז'ני, הודות למעמדו של חמיו התקרב לחצר הפריץ המקומי ולמד שפות זרות וספרים חיצוניים. רצונו של חמיו היה שילמד רבנות וישמש כרב באחת העיירות, אך מכיוון שמכבי לא חפץ בכך נפרדו דרכיהם. מכבי עזב את בית חותנו ועבר לאחד הכפרים ושימש בו כמלמד תינוקות, בכפר התגלגל לידיו ספרו של רבי יהונתן אייבשיץ יערות דבש וממנו נמשך לדרשנות.

כמגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרשתו הראשונה של רבי חיים הייתה בעיר פרוז'ני. האגדה מספרת שהדרשה התגלגלה כך: חמיו שהתנגד לרעיון הדרשה אסר עליו לדרוש, ועל כן תלה רבי חיים מודעות בבית הכנסת וכתב שידרוש בשבת מגיד מפורסם, בהגיע שבת ולא היה דרשן דרש במקומו, ומאז התפרסם כדרשן.

לאחר תקופה התקבל למשרת מגיד בקמניץ. על אף ששימש בתפקיד רק שנתיים דבק בו הכינוי "המגיד מקמניץ".

בהיותו בן עשרים וחמש יצא בשליחות חובבי ציון לעבור בערי רוסיה בתור "מטיף לאומי", לפרסם את הרעיון הציוני בקרב העם.

מכבי הקים אגודות של חובבי ציון בנייסוויז', באיוויינייץ, בבוריסוב, בטולוצ'ין, בוילקומיר,[2] בראסיין, ובבריסק,[3]

בהגיעו לנובהרדוק אסר עליו רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין לדרוש בשל היותו מתנגד לחובבי ציון, לאחר שהקהל איים שישברו את בתי הכנסת בעיר חזר בו בעל הערוך השולחן מאיסורו.

מכבי נודע בסגנונו העוקצני והמשתלח בשל כך עבר רדיפה מצד השלטונות, מצד מתנגדי הציונות, ומצד הציונים החילונים, ועל כן החליט לעבור להתגורר באנגליה[4] ואף קיבל את המלצת הרב שמואל מוהליבר.

דרשותיו נמשכו לעיתים כשש שעות ומעלה.[5]

בשנת 1890 עבר לאנגליה,[6] הרב נפתלי הרמן אדלר סידר לו משרת מגיד בבית כנסת אורח צדקה ובבית כנסת נצח ישראל, לאחר תקופה התפרסם כמגיד ומסר דרשות רבות מטעם ארגונים רבים, בהיותו באנגליה התבטא בחריפות נגד תיאודור הרצל וראה בו ממשיך של שבתי צבי.[7]

מכבי נהג באורח חיים צמחוני כהשקפת חיים, ואף לא נעל נעלי עור בשל כך.

מכבי נפטר בשנת תרע"ו ונקבר בבית קברות בוסטמינסטר,[8] לזכרו הוקמה ספריה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.[9]

חיים זונדל מכבי (2).png

בנו הוא רבי אפרים מאיר מחבר ספר קול אפרים על קהלת, נכדו הוא פרופסור חיים מקובי.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ. מנסקי קיבץ מדרשותיו מכתבי יד ומשמועות והדפיסם בספר בשם "אמרי חיים", (תל אביב תרפ"ט), בסוף הספר נדפסו אגרות אליו מחובבי ציון.
  • אלתר דרויאנוב הדפיס בספרו "כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל" מספר מכתבים ממנו.[10]
  • תורת חיים, בתוך ספר זכרון תולדות האש תרי"ז-תרל"ז, ירושלים תשס"ו (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
  • מספר שמועות ממנו הובאו בספרי רבני דורו, כך בספרו של הרב גדליה סילברסטון קרבן תודה (עמ' 115), בספרו של הרב שלום מהרם בית שלום (עמ' לו), בספרו של הרב אהרון היימן תולדות תנאים ואמוראים (חלק ג עמ' 1232),[11] בספרו של הרב צבי הירש פרבר שיח צבי (עמ' נב),[12] ועוד.
  • הרב יוסף שפוצ'ניק הדפיס ממאמריו במאסף ראשי אלפי ישראל, בכרך א, בכרך ב, בכרך ג, בכרך ד, ובכרך ה, באתר HebrewBooks.

בכתב ידו נשארו מכתמים דרשות.

במספר מכתבים חתם בשם "חז"ו בש"ם" המהווים ראשי תיבות של שמו שם אביו ומשפחתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיתוני התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים ראובן רבינוביץ, 'המטיפים לציון: ... הרב חיים זונדיל מכבי (המגיד מקמניץ) (תרט"ו-תרע"ו); ..., בתוך: יצחק רפאל, ש. ז. שרגאי (עורכים), הציונות הדתית: עיונים, מאמרים, רשימות, תעודות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז, כרך א, עמ' 478–480.[14]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשפת היידיש: "דער קאמיניצער מגיד"
  2. ^ בני העיר רצו למנותו כמגיד רשמי ונתנו לו כתב מינוי עם חתימת שש מאות מבני העיר אך מבני העיר היו שהתנגדו למינוי בטענה ששהוא אפיקורוס זאת בשל היותו ציוני, מכיוון שלא רצה להיכנס למחלוקת, עזב את העיר, ראו ש.ז. סוחר, מעשים בכל יום: וילקומיר, המליץ, 6 בפברואר 1885.
  3. ^ עבודתו שם לא צלחה בעקבות ציוני ישראלי מחלל שבת ופורק עול אשר העלה את חמתם של שומרי המצות בעיר.
  4. ^ קלוזנר כתב שהיגר לאנגליה לאחר שלא קיבל את משרת המגיד בווילנא, במשרה זכה בנו של רבי יצחק אלחנן ספקטור שזכה לתמיכת שמואל יוסף פין
  5. ^ הרב צבי הירש אורליאנסקי, דרשות מהרצה"א, חלק א עמ' 15
  6. ^ רק בשנת תרנ"ה קיבל אזרחות אנגלית
  7. ^ על פועלו באנגליה ראו, אלחנן אורן, חיבת ציון בבריטניה, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, תשל"ד, עמ' 59-69.
  8. ^ נפטרים, העברי, 7 באפריל 1916
  9. ^ "The Jewish Vegetarian", גיליון מס' 35, אפריל 1975
  10. ^ ראו במהדורת שולמית לסקוב, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ד-תשנ"ג, חלק ו עמ' 142 ועמ' 188 מכתבים ממנו אל מנחם אוסישקין ובחלק ז עמ' 121 לאוגדת חובבי ציון ברוסיה
  11. ^ ”ושמעתי מפי ידידי הרב החכם גאון הדרשנים הר"ר חיים זונדל מכבי נ"י דבר נאה ומתקבל...”
  12. ^ ”ידידי הרב המאור הגדול גאון הדרשנים ר' חיים זונדל ב"ר שמחה מכבי זצ"ל שנלבע ר"ח ניסן תרע"ז, אשר כשמו כן היה, ומשחר נעוריו עד שקיעתו הביע בשפתו הנמלצה והמקסימה במקהלות רבבות בנ"י תהלת ה' ועוזו ובכשרונו הגאוני הזרים רוח חיים לתורה ויראת שמים ולמרות מועקות חייו מצא בזה עוז ואומץ חיותו וקיומו ועתה נדום השמש [...] אכן עתה מי ומי אשר ימלא מקומו יהי זכרו ברוך”
  13. ^ תגובה לדבריו ראו, איש יהודי ספרא, תשובה קצרה, הצפירה, 27 ביוני 1889 ותגובה לתגובה, אברהם זינגר (אבי"י), עזרת סופרים: למשיב שלא כהלכה, המליץ, 4 ביולי 1889.
  14. ^ התפרסם גם בהצופה, ראו, חיים ראובן רבינוביץ, המגיד מקמניץ חמישים שנה לפטירתו, הצופה, 10 ביוני 1966, ובספרו של רבינוביץ, דיוקנאות של דרשנים, רצז-שג, הוצאת ראובן מס ירושלים תשכ"ז.