חיים צבי אנוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המייסד והמנהל הראשון של כפר בתיה

חיים צבי אנוך (כ"ז בניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטדט, גרמניה - כ"ד בטבת ה'תשל"ז ינואר 1977, תל אביב) היה מחנך והוגה דעות בתחום החינוך, נחשב אחד ממייסדי ומעצבי החינוך הדתי לאומי בכלל ובמסגרת עליית הנוער הדתי בפרט.

אנוך לימד בגרמניה בבית ספר של הקהילה החרדית. בשנת 1932 עבר לציריך בשווייץ, ובשנת 1934 עלה לישראל. תחילה לימד בבית ספר "מוריה" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לירושלים לבית-המדרש למורים "מזרחי". היום מכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ.

כפר בתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר בתיה

כאשר לימד בסמינר למדריכים של עליית הנוער הדתי הגיע למסקנה שרק במסגרת של חבורת נערים בכפר נוער ניתן להבטיח חינוך טוטלי למסורת ישראל. בכפר נוער ניתן לשלב חינוך אופי ואישי וגם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותי. וכך סמוך להכרזה על הקמת המדינה, בקיץ תש"ח, קיבל על עצמו את הקמתו והנהלתו של כפר הילדים של ארגון נשות המזרחי באמריקה, כפר בתיה (ע"ש בתיה גוטספלד). אנוך נהג לציין כי עליו "לבצע, לקיים, להגשים במעשה את מה שאני דורש להלכה זה שנים."

אנוך ניסה ליישם בכפר הנוער את הגישה הנאו-אורתודוקסית של מורו הרב פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל אשר ביקשה בדיעבד, ובהמשך לכתחילה, לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית.

הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהייתה בהן עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על טקסים, נימוסים, אסתטיקה של בית הכנסת ורכישת השכלה כללית, דהיינו "תרבות המערב". ולכן הוא נהג ללמד יחד גם את ספר הכוזרי ואת מחזהו הקלסי של פרידריך שילר "וילהלם טל" לצלילי הסימפוניה החמישית של בטהובן - שילוב שאינו מקובל היום בחינוך הממלכתי דתי.

דרכו בהוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנוך הציג דרך בהוראה, הקרויה כיום "פיתוח גנטי של תוכן השיעור", שלפיה יש לעורר בתלמיד את הסקרנות לדעת. לאחר שהמורה מציג את הנושא, הוא פונה לתלמידים ומעורר אותם לשאול שאלות. המשכו של השיעור, מורכב לכאורה, מתשובות לשאלות התלמידים.

  • בלימוד מקצוע הגאוגרפיה, בו התמחה, הוא דגל בהצגת מפה במטרה לעורר שאלות עליה מהתלמידים. נקודות מהשאלות נרשמו על הלוח ושימשו בסיס לשיעור של המורה. התלמידים הקשיבו שכן סברו כי המורה עונה לשאלות ואילו המורה, לאחר הכנה מראש, העביר את נושא השיעור במלואו.
  • בלימוד נושאי תפילה, הנחתו היא כי התלמיד אינו יכול לקלוט בשיעור אחד את מהותה של תפילה מסוימת. ולכן היה ממליץ למורים לבחור מתוך פרקי התפילה, פסוק או קטע, וסביבו לערוך את השיעור. ואכן, הוא היה מראה למורים כיצד ניתן למלא בתוכן בעל עניין, שיעור שלם, על פסוק מסידור התפילה, לדוגמה: "ואנחנו לא נדע מה-נעשה כי עליך עינינו" - מכללת ליפשיץ, פרופ' יוסף וולק, לזכרו של ר' חיים צבי אנוך ז"ל
  • בלימוד התנ"ך הייתה לו המלצה כי במקרים מסוימים, יש לתת לכתוב "לדבר". כך במקרה של הוראת מגילת רות לכיתה ד'. והוא מסביר: "תוכן הסיפור ניתן להיתפס בנקל על ידי הגילאים הצעירים: האירועים המתוארים הם "פשוטים" כלומר ללא "סביכות" במצבים ובדמויות הפועלות בהם".

ב"שיעורים לדוגמה" הוא היה מוביל את התלמידים, ואת הסטודנטים להוראה, כאילו הם גילו את חומר ההוראה והוא הגיש אותו בתור תשובה. השיטה זכתה לתהודה מיוחדת.

הוא אימץ את העיקרון שהחינוך בכלל והדתי בפרט, לא תמיד יתבצע רק כתוצאה מרצונו של התלמיד ולאור המוטיבציה שלו. קיים גם יסוד של הנהגת התלמידים לדרך חיים מיוחדת - גם דתית - ללא מתן הסבר מראש. וכך ר' חיים צבי אנוך כתב במאמרו על "חינוך יהודי דתי": "מהותו של החינוך הדתי" הוא "עשיית נפשות", ותפקידה של הגננת כבר בגיל הרך, להכניס את אותם תינוקות של בית רבן "תחת כנפי השכינה", בשילוב שתי הדרכים גם יחד: "לשמה" ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה".

בבית הספר לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנוך לימד בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בשנות ה-70, עד לשנת תשל"ה.

ספרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה התקבלה מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.

  • חדר המלאכה, בית הספר "תחכמוני", תל אביב, 1924
  • ספר עמוס - מערכי שיעור לבית הספר, הוצאת אמנות, תל אביב, תרצ"ב - 1931
  • כתיבת הארץ: ספרי עזר לעבודה ולחזרה - קדמת אסיה - צפון אפריקה - דרום אירופה - אסיה אפריקה - אמריקה אוסטרליה אנטארקטיקה = אירופה. הוצאת אמנות, 1933
  • כתיבת ארץ ישראל: ספר למוד למתחילים, הוצאת אומנות, 1946
  • אטלס לתלמידים בישראל, עיריית תל אביב, 1958
  • ספר דברים בבית הספר - בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים, תרבות וחינוך -תל אביב, 1967.
  • כתיבת ארץ-ישראל- ספר למוד למתחילים, הוצאת מסדה תל אביב, 1953
  • קרא וכתוב : מקראה ללומדי הבט ושמע שלב א,1969
  • כתיבת הארץ - ספרי-עזר לעבודה ולחזרה
  • מגילת רות, תרבות וחינוך - הוצאת ספרים, 1963.
  • פרקי תהילים : מערכי שיעורים לכתה ה,הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1961
  • מגילת אסתר : חוברת הדרכה למורים, הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963
  • פרקי שמואל ב' : מערכי שיעורים לכיתה ה, הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנוך, חיים צבי, עיונים בחינוך ובהוראה, התקין והביא לדפוס: שלמה שמידט, הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"א 352 ע’
  • זלקין, אברהם, "תורת ההוראה של מורה המורים: עיון בדרכו של ח"צ אנוך בהוראה", נתיבות 15 תשל"ט