חן ליבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חן לבני)
חן ליבני
לידה ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חן ליבני (נולד ב-25 בינואר 1967) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. שימש מפקד מחוז ירושלים בפיקוד העורף, מפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י ומפקד עוצבת ברעם.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבני התגייס לצה"ל, ושובץ בגדוד 932 בחטיבת הנח"ל. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[1]. בסיום הקורס שב לגדוד 932 ומונה למפקד מחלקה. לאחר מכן שימש סגן מפקד פלוגה בגדוד 932. בהמשך מונה למפקד פלוגת החוד בגדוד 50. לאחר מכן הקים ופיקד על פלנ"ט נח"ל בין השנים 19911993. בהמשך שימש מפקד מחזור אימון מתקדם בבא"ח נח"ל. לאחר מכן מונה למפקד פלס"ר נח"ל בין השנים 19951997, והוביל אותה בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון[2] ובכלל זה במבצע ענבי זעם[3].

בשנת 2000 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 932, והוביל את הגדוד בין היתר במבצע חומת מגן, שם איבד את הקשר שלו רועי טל ז"ל כאשר ניסה לחלץ לוחם פצוע ונהרג. את תפקידו סיים בשנת 2002. לאחר מכן שימש כסגן מפקד חטיבת הנח"ל. בשנת 2004 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת ברעם[4]. בשלהי כהונתו התרחש בגזרתו חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה[5]. במהלך המלחמה הוביל את כוחות החטיבה בלחימה[6] בשורה של קרבות בקרבת הגבול, ובהם, קרב מארון א-ראס[7]. בתום המלחמה קיבל הרמטכ"ל, דני חלוץ, את המלצת דו"ח ועדת אלמוג כי ליבני לא יוכל לשמש בעתיד בתפקיד פיקודי[8]. לאחר מכן שימש כנספח זרוע היבשה בארצות הברית. בהמשך שימש כמפקד המרכז לאימונים טקטיים (מא"ט) במל"י[9] בין השנים 20082010.

לאחר מכן מונה למפקד מחוז ירושלים בפיקוד העורף בין השנים 2010–2013. בתקופת שירותו כמפקד מחוז ירושלים תקף מילולית ופיזית חייל שלו. בשנת 2013 מונה לראש צוות כו"כ (כשירות וכוננות) במשרד מבקר מערכת הביטחון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 120-119
  2. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שישי: סיירת נח"ל, באתר ynet, 23 בינואר 2008.
  3. ^ גל פרל פינקל, חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה, באתר זמן ישראל, 28 באפריל 2020.
  4. ^ אמיר בוחבוט ורויטרס, "ממשלת לבנון אחראית לירי הקטיושות", באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2004
  5. ^ אמיר אורן, הסדן היבשתי והפטיש האווירי, באתר הארץ, 19 ביולי 2006
  6. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 329
  7. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 165-164
  8. ^ ניר חסון, עמוס הראל, האלוף במיל' אלמוג: אחריות בצבא מתחילה מהעומד בראש, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
  9. ^ עמית קורח ואיתמר שגב, הדרבי, ביטאון ביבשה, גיליון 11, ספטמבר 2009