עוצבת ברעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבה 300
תג עוצבת ברעם
פרטים
כינוי עוצבת ברעם
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג חטיבה מרחבית
בסיס האם שומרה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה דצמבר 1974
מקים היחידה אל"ם בנימין בן אליעזר ('פואד')
פיקוד
יחידת אם עוצבת הגלילעוצבת הגליל  עוצבת הגליל
דרגת המפקד אלוף משנה  אלוף משנה
מצודת טגארט בשומרה, סביבה ממוקמת מפקדת העוצבה

עוצבת ברעם (חטיבה 300) היא חטיבה מרחבית בעוצבת הגליל אשר אחראית על הביטחון השוטף בגזרה המערבית של הגבול בין ישראל ללבנון, בגזרה שבין ראש הנקרה למלכיה

מאז הקמתה, ועד להקמת עוצבת הגליל, מפקדת החטיבה ישבה בבירנית. מאז הקמת עוצבת הגליל, שמפקדתה התיישבה בבירנית, מפקדת החטיבה עברה ליישוב שומרה הסמוך, שם היא יושבת בבסיס סביב מצודה בריטית שהייתה חלק מגדר הצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים היה מחוז מירון אחראי על פעילות הביטחון השוטף בגבול לבנון ממורדות החרמון ועד ראש הנקרה. עם התגברות פעילות המחבלים לאחר המלחמה, חולקה גזרת גבול הלבנון לשתי גזרות חטיבתיות: מחוז מירון שהיה אחראי על הגזרה המזרחית הפך לחטיבה מרחבית 769 ואילו בגזרה שממושב אביבים ועד לראש הנקרה הוקם ביוני 1974 חטמ"ר בירנית. בראשו הועמד אל"ם אליעזר רם, שהיה סמח"ט גולני בסוף מלחמת יום הכיפורים.

קציני מטה החטמ"ר שירתו קודם לכן כקציני מטה מפקדת חטיבת החרמונים שהוקמה בנובמבר 1973 ופורקה ביוני 1974. במאי 1974 התמנה אל"ם בנימין בן אליעזר ('פואד') לפקד על יחידה 300, יחידת המיעוטים. היחידה שכללה את גדוד חרב ואת פלוגת הסיור 244 הייתה אחראית על הבט"ש בגזרת החוף בין חיפה לראש הנקרה. מפקדת היחידה הייתה ממוקמת במחנה 'שרגא'. בדצמבר 1974 הוחלט במטכ"ל להקים את חטמ"ר 300 על ידי איחוד חטמ"ר בירנית עם יחידה 300.

מלאכת ההקמה הוטלה על כתפיו של אל"ם בן אליעזר וסגנו גדליה בן דור. בשנים 1975 - 1976 הוקמה החטיבה על בסיס גדוד 300, פלס"ר 244 ושלושה גדודי מילואים על טהרת הלוחמים הדרוזים, יוצאי היחידות הסדירות של החטיבה. בגזרת החטיבה שירתו גם גדודי מילואים אחרים, ויחידות ארטילריה. עד מבצע ליטני עסקה החטיבה בבניית יחידותיה, בבלימת פעילות המחבלים שניסו לחדור מלבנון, בהקמת גדר ההתראה האלקטרונית, בקשירת הקשרים עם הנוצרים בדרום לבנון ובסיוע באימונם. סייע למח"ט בהקמת גדודי המילואים הדרוזים, סא"ל סעיד עבד-אלחק, שהיה הקצין הדרוזי הראשון שהועלה לדרגת אל"ם.

קצינים דרוזים רבים ששירתו באותה תקופה בחטיבה 300 כמפקדי גדוד חרב ויחידה 300 הועלו מאוחר יותר לדרגות בכירות ושירתו בצה"ל בתפקידים שונים כמו: תא"ל האיל סלאח, אל"ם גדעון עבאס, אל"ם גדעון מזייד, האלוף יוסף מישלב. אל"ם בן אליעזר פעל להקטין את מעורבות נכבדי העדה בענייני היחידה. מחליפו, אל"ם גדעון המאירי, שירת קודם לכן כסמח"ט 300. הוא פיקד על היחידה בשנים 1976–1977. גולת הכותרת של פעילותה בתקופה זו היה "מבצע ליטני" ב-1978, שבו לראשונה בתולדותיה השתתפה היחידה באופן פעיל במבצע מלחמתי רחב של צה"ל ולאחר לחימה לכיבוש דרום לבנון הייתה במשך חמישה חודשים האחראית לגזרה שמדרום לעיר צור.

עם פתיחת חילות נוספים בפני בני עדות המיעוטים הוחלט בינואר 1982 כי העוצבה לא תהיה מורכבת יותר רק מחיילי מיעוטים, אלא תהיה יחידת חי"ר רגילה. לפי החלטה זו, החיילים הדרוזים החלו משרתים ביחידות צה"ל השונות כמעט ללא הגבלות.

מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה בפיקודו של אל"ם אבי תלם, לחמה תחת פיקוד אוגדה 91 בגזרה המערבית בלבנון. החטיבה השתתפה בכיבוש צור וצידון ומחנות הפליטים שבפאתי הערים.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)

בבוקר ה־12 ביולי, סמוך לשעה 09:00 בבוקר, תקף החזבאללה בפצצות מרגמה ורקטות את יישובי הצפון. בתקיפה נפצעו 11 חיילים ואזרחים ישראלים, חלקם במצב קשה. בשעה 09:05, חולייה של חזבאללה פרצה את גדר המערכת באזור זרעית בגזרת החטיבה, חדרה לשטח ישראל ותקפה בטילי נ"ט ובנשק קל שני כלי רכב צבאיים מסוג האמר שהיו בסיור על קו הגבול, הרגה שלושה חיילי צה"ל שהיו בהם, וחטפה שני חיילי מילואים - אהוד גולדווסר ואלדד רגב. החולייה נסוגה לשטח לבנון עם שני החטופים. טנק צה"לי שנכנס ללבנון במטרה לאתר את החטופים, עלה על מטען גחון וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בניסיון לחלץ את הגופות מהטנק, נהרג חייל נוסף מירי צלפים.[1]

בשל האירוע פרצה מלחמת לבנון השנייה. כוחות החטיבה השתתפו בלחימה, ובשבוע השני ניהלה החטיבה בפיקודו של חן ליבני את קרב מארון א-ראס.

תג החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב התג משקף את האזור הגאוגרפי שנמצא בתחום האחריות של החטיבה (גבול ההר והים). באוקטובר 2015, כאשר נסגר "גדוד חרב", התווסף לתג סמל הגדוד שתי חרבות עם מגן דוד, על מנת לשמר ולהוקיר מורשת הגדוד.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית מפקדי העוצבה מיום הקמתה, עד 2014

בין מפקדי החטיבה נמנים :

שם תקופת כהונה הערות
בנימין בן אליעזר 1974 - 1976 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים ושר הביטחון
גדעון המאירי 1976 - 1977  
ישעיהו ארז 1977 - 1979 מח"ט במבצע ליטני
אברהם חידו 1979 - 1980
אבי תלם 1980 - 1982 מח"ט במבצע שלום הגליל
עופר בן צבי 1982 - 1984
גבי אופיר[1] 1984 - 1985 לימים מפקד פיקוד העורף
זאב זכרין[2] 1985 - 1986 לימים מפקד היק"ל
מתי הררי 1986 - 1988 לימים ראש מנהל הסגל
אודי שלוי 1988 - 1989 לימים מפקד אוגמ"ר 80
שוקי שחרור 1989 - 1991
יחיאל גוזל 1991 - 1993
אילן הררי 1993 - 1995 לימים קצין חינוך ראשי ומבקר צה"ל
ציון גזית 1995 - 1996
נמרוד רן[3] 1996 - 1998 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
אלון פרידמן[4] 1998 - 2000 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
דרור רופא[5] 2000 - 2002
תמיר ידעי[6] 2002 - 2004 לימים מפקד פיקוד העורף
חן ליבני[7] 2004 - 2006 המח"ט במלחמת לבנון השנייה 
אופק בוכריס[8] 2006 - 2008 לשעבר מפקד אוגדת הבשן
רונן מרלי[9] 2008 - 2010 לשעבר קצין אג"ם פיקוד הדרום
רפי מילוא 2012 - 2010 מעוטר שני צל"שי אלוף. לימים מפקד עוצבת הגליל
ציון רצון 2012 - 2014 לימים מפקד חטיבת כפיר
אלון מדנס 2014 - 2016 מעוטר צל"ש אלוף. לימים קצין אג"ם פיקוד המרכז
אליעד מאור (מואטי) יוני 2016 - המפקד הנוכחי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תש"ן-1990, ע"מ 93 - 101.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 261–271.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Merkava3dKasag001.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.