הינו מוטורס
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה |
|
תקופת הפעילות | 1 במאי 1942 – הווה (82 שנים) |
חברת אם | טויוטה |
מיקום המטה | הינו, יפן |
ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
מוצרים עיקריים | משאית, אוטובוס |
www | |
הינו מוטורס (באנגלית Hino Motors, ביפנית 日野自動車株式会社) היא יצרנית יפנית של כלי רכב מסחריים (אוטובוסים ומשאיות[1]) ומנועי דיזל עבור משאיות ואוטובוסים.
חברת "הינו מוטורס" נחשבת ליצרנית מובילה של משאיות בינוניות באסיה.[2]
הינו מוטורס היא חברת בת של חברת המכוניות "טויוטה מוטור קורפורישיון" (Toyota Motor Corporation). חברת "הינו מוטורס" נסחרת בבורסה של טוקיו במדד ניקיי 225.[3]
מנהלת חברת "הינו מוטורס" ממוקמת בעיר "הינו" (日野市 Hino-shi) השייכת למטרופולין טוקיו.
בשנת 2012 העסיקה חברת "הינו מוטורס" 25,820 עובדים.
לחברת המכוניות טויוטה חלק של 50.1% במניות "הינו מוטורס" (נכון לשנת 2012).
בין השנים 2006–2016 בנתה חברת "הינו מוטורס" עבור חברת טויוטה את דגם הפאר (תצורת SUV) "Toyota FJ Cruiser".
ביפן, חברת "הינו מוטורס" זכתה בזיכיון כיבואנית בלעדית של משאיות חברת סקאניה השוודית, דגמי "Scania PRT-range".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הוקמה בשנת 1910. החברה הייתה קרויה "The Tokyo Gas & Electrical Industry Co. Ltd".
בשנת 1917 יצרה החברה את הרכב הראשון שלה, משאית מסוג "TGE A-Type".
בשנות ה-30 ייצרה החברה מטוסי בוכנה (מבין המטוסים שבנתה החברה: "Gasuden Koken").
בין השנים 1935–1945 ייצרה החברה טנקים מסוג "Type 95 So-Ki" ששירתו את הצבא היפני הקיסרי.
בשנת 1937 התמזגה חטיבת הרכב של "הינו" עם "תעשיית רכב ושות' בע"מ. בשנת 1941 שינתה החברה את שמה ל"דיזל מוטור תעשייה ושות' בע"מ", ומאוחר יותר ל"איזוזו מוטורס בע"מ". בשנת 1942 נולד השם "הינו", (Hino Motors, Ltd).
במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרה החברה משוריין מוביל מסוג "1 Ho-Ki" עבור צבא הקיסר היפני. לאחר מלחמת העולם השנייה התמקדה החברה בבניית משאיות, אוטובוסים ומנועי דיזל. בשנת 1950 בנתה החברה מנוע דיזל, 7 ליטר, מסוג "1 Ho-Ki."
בשנת 1953 נכנסה החברה לשוק הרכב הפרטי, לאחר שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת רנו הצרפתית. החברה החלה לייצר את ההינו-רנו 4CV.דגם ה-"הינו-רנו 4CV" היה מבוסס על הדגם הצרפתי קטר שבו של חברת רנו,.[4]
בשנת 1961 החלה חברת "הינו" לייצר את דגמי הקונטסה 900, עם מנוע אחורי 893 סמ"ק, ואת הטנדר הינו בריסקה. בשנת 1964 החלה לייצר את הקונטסה 1300, בגרסאות סדאן וקופה. לאחר שהצטרפה לקבוצת טויוטה בשנת 1967 הפסיקה לייצר רכב פרטי, והתמקדה בייצור משאיות ואוטובוסים.
הרכבות בישראל (1963-1968)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל הרכיבה חברת הינו באמצעות קייזר-אילין תעשיות כ-8,000 כלי רכב מסוג : קונטסה 900, קונטסה 1300 וטנדרים הינו בריסקה (החל משנת 1963[5]). מי שעמד מאחורי ההסכם היה התעשיין אפרים אילין.[6]
הרכבת דגם "קונטסה 900" בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכבת הדגם "קונטסה 900" בחיפה החלה בפברואר 1964 ועד סוף דצמבר הורכבו 1,302 יחידות, לכולן המתינו לקוחות. זו הייתה הצלחה מיידית: בסיכום השנתי של מסירות הרכב החדש ניצבה הקונטסה – מכונית אלמונית של יצרן יפני לא מוכר – במקום השלישי, אחרי החיפושית ומעט אחרי הפיאט 600. הקונטסה 900 עברה במכירות את האוסטין 1100 את הווקסהול ויוה ואת ה-פיאט 850 שהיו פופולרים בתקופה. דגם הקופה, "900 ספרינט" לא הגיע לישראל.[7][8][9]
בסיס ההרכבה של הקונטסה 900 היה הקטר שבו,[10] של רנו. משקלה העצמי של הקונטסה 900 היה 715 ק"ג. המנוע האחורי בנפח 893 סמ"ק הפיק 26 כ"ס, שהספיקו להגעה למהירות שיא של 110 קמ"ש. הגיר עם תמסורת של שלושה הילוכים היה בהגה,[11] מרבית החלקים הגיעו מיפן, למעט מצבר, מקרן (רדיאטור), צמיגים, פגושים, שמשות וצבע שהיו תוצרת כחול לבן,[12] בסיס הגלגלים היה 2,150 מ"מ, אורך הרכב 3,795 מ"מ, רוחבו 1,475 מ"מ וגובהו 1.415 מ"מ.
הקונטסה 900 הורכבה בכמות של 2,292 יחידות. מחיר היחידה באוקטובר שנת 1963 היה כ־9350 ל"י (תוספת לרדיו 250 ל"י).
הרכבת דגם "קונטסה 1300" בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכבת דגם ה"קונטסה 1300" בחיפה החלה במאי 1965.[13] בתחילת 1965 החלו להגיע לישראל הקיטים הראשונים להרכבה, אבל תחילת ההרכבה נדחתה בגלל עיכוב באספקת חלקים מקומיים. עד מרץ 1968 הורכבו 4,310 יחידות. העיצוב היה של המעצב האיטלקי ג'ובני מיקולטי. הקונטסה הוצעה בשתי גרסאות: ממסרה של 3 הילוכים (מוט הגיר היה בהגה), וממסרה של 4 הילוכים. לגרסת 4 ההילוכים ניתן השם: "דה-לוקס", שהיה יקר בכ-500 ל"י מגרסה הפשוטה. מחיר הרכב לגרסת 3 ההילוכים היה במאי 1965 10,500 ל"י. בגלל המיתון ששרר במשק הופחת המחיר במאי 1967 מ-11,000 ל"י לגרסת הדה-לוקס, ל-9,915 ל"י. תוספת של רדיו מסוג תדיראן עלתה כ-250 ל"י.[14]
מרבית החלקים הגיעו מיפן, למעט מצבר, מקרן (רדיאטור), צמיגים, פגושים, שמשות וצבע שהיו תוצרת כחול לבן,[15] המנוע היה מנוע אחורי, 1251 סמ"ק, 40 כ"ס, ב-5,500 סל"ד, (גרסה נוספת - 54 כ"ס), מנוע 5 מיסבים ראשים, המהירות העליונה הגיעה ל-130 קמ"ש. בסיס הגלגלים היה 2,280 מ"מ, אורך הרכב 4,150 מ"מ, רוחב 1,530 מ"מ וגובה 1.398 מ"מ. משקל הרכב 888 ק"ג, בגרסת 3 ההילוכים, ו-940 ק"ג בגרסת 4 ההילוכים.
בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היינו משווקת משאיות ב-קנדה משנות השבעים של המאה העשרים, במאי 2006 הקימה מפעל הרכבה בקנדה, עם כושר ייצור של 2,400 משאיות בשנה.
קולומביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקולומביה מרכיבה חברת "הינו" באמצעות חברת הבת "Hino Motors Manufacturing Colombia (HMMC)" משאיות בינוניות וכבדות מאוקטובר 2007.
עד מאי 2014 הרכיבה החברה 20,000 משאיות בקולומביה.
מקסיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקסיקו, "הינו" בשותפות של 80:20 עם חברת המסחר היפנית מיטסואי (Mitsui) שנפתחה בשנת 2009, ועם כושר ייצור של 1,200 משאיות סדרת "Hino 500" בשנה.
אירלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת "הינו" משווקת משאיות באירלנד מאז שנת 1968 באמצעות חברת "J Harris on the Naas/Nangor Roads".
פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפקיסטן הוקמה חברת "Hinopak Motors" בשנת 1985. החברה הוקמה על ידי "הינו מוטורס", "Toyota Tsusho Corporation", " Al-Futtaim Group " ו-"PACO". הקונצרן מייצר ומשווק משאיות דיזל ואוטובוסים בפקיסטן. "Hinopak מוטורס" רכשה נתח שוק של 70%, מה שהופך אותו ליצרן הגדול ביותר במשאית בינונית כבדה תעשיית האוטובוס בפקיסטן.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות הברית, בוויליאמסטאון (Williamstown) שבווירג'יניה, הקימה "הינו מוטורס" מפעל לבניית משאיות (מסוג Hino 600) בשטח של 18,000 מ"ר[16].
דגמי משאיות המיוצרות בארצות הברית:
- 145 - סוג 4 (משאית בינונית)
- 165 - סוג 4 (משאית בינונית)
- 185 - סוג 5 (משאית בינונית)
- 238 - סוג 6 (משאית בינונית)
- 258 - סוג 6 (משאית בינונית)
- 268 - סוג 6 (משאית בינונית)
- 338 - סוג 7 (משאית כבדה)
- 358 - סוג 7 (משאית כבדה)
מדגמי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסי בוכנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gasuden KR-1
- Gasuden KR-2
- Gasuden Model 1
- Gasuden Model 2
- Gasuden Model 3
- Gasuden Koken
- Gasuden TR-1
- Gasuden TR-2
מכוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הינו-רנו 4CV
- הינו Commerce (מסחרית)
- קונטסה 900
- קונטסה 900 ספרינט (מכונית ספורט, 2 דלתות)[17]
- קונטסה 1300[18]
- קונטסה 1300 קופה (2 דלתות)
- קונטסה 1300 ספרינט (מכונית ספורט, 2 דלתות)[19]
- הינו בריסקה (בריסקה 900, בריסקה 1300) (טנדר)
אוטובוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Poncho" (אוטובוס קל) (הינו פונקו)
- "Liesse & Liesse II" (אוטובוס קל) (הינו Liesse)
- "Blue Ribbon & Blue Ribbon II" (אוטובוס עירוני)
- "Rainbow & Rainbow II" (אוטובוס בינוני)
- "הינו Melpha" (אוטובוס בינוני)
- "S'elega" (אוטובוס מהודר)
מרכבי אוטובוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (Front-engine chassis (FB, FC, XZU (לדגמי אוטובוסים קלים)
- Front-engine chassis (AK, FF, FG) (לדגמי אוטובוס כבדים)
- Mid-engine chassis (BG, BX, BT, CG, CM (לדגמי אוטובוס כבדים)
- Rear-engine chassis (RC, RF, RG, RM, RK, RU, RV, RN, HT) (לדגמי אוטובוס כבדים)
- Front-engine Type C school bus chassis (Hino 338) (לדגם אוטובוס להסעת תלמידים)
משאיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הינו סדרה TH (בין השנים 1950–1968)
- פורד סדרה N (בין השנים 1980–1998)
- הינו Hino Profia (סדרה 700)
- הינו 600 - סדרה 600 מיוצרת משנת 2004 ועד היום
- הינו Dutro (סדרה 300)
- Ranger 2 FA, FB, FC
- הינו סדרה 500
- Ranger KL (משנת 1969)
- Ranger (דור שני משנת 1980)
- Ranger (דור שלישי משנת 1989) (הדגם קרוי: Rising Ranger וגם Cruising Ranger)
- Ranger (דור רביעי משנת 2002) (הדגם קרוי:Ranger Pro)
- 155 סוג 4
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
טנק מסוג "Type 95 So-Ki" שייצרה החברה בין השנים 1935–1945 לשרות הצבא היפני הקיסרי
-
טנק מסוג "Type 95 So-Ki" שייצרה החברה בין השנים 1935–1945 לשרות הצבא היפני הקיסרי
-
טנק מסוג "Type 95 So-Ki" שייצרה החברה בין השנים 1935–1945 לשרות הצבא היפני הקיסרי
-
הינו-רנו 4CV, שנת 1962
-
קונטסה 900, שנת 1961
-
קונטסה 1300 קופה
-
הינו בריסקה שנת 1966
-
אוטובוס הינו BH15
-
הינו RG
-
הינו פונקו - דור ראשון
-
הינו פונקו - דור ראשון
-
משאית "הינו 500"
-
הינו סדרת TH (בארגז מטען מכולה של חברת צים)
-
הינו TE
-
משאית צבאית "ROCA HINO"
-
הינו
-
הינו דגם TE120
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]טויוטה מוטור קורפוריישן | |||||
---|---|---|---|---|---|
מכוניות |
| ||||
קבוצת טויוטה: טויוטה • לקסוס • דייהטסו • הינו מוטורס • סאיון • סובארו (שותפות חלקית) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הינו מוטורס (באנגלית)
- הינו מוטורס, ברשת החברתית פייסבוק
- הינו מוטורס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הינו מוטורס, ברשת החברתית אינסטגרם
- הינו מוטורס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- הינו מוטורס (1:28), יו-טיוב
- קונטסה 1300 ספרינט (3:04 דקות), יו-טיוב
- חברת א. אילין, האם ימשך יצור הקונטסה? האם כדאי לרכשה היום?, מעריב, 10 בינואר 1967
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משאיות הינוhino-trucks
- ^ הינו מוטורס Hino Motors achieves top domestic medium and heavy-duty truck sales
- ^ מניית הינו מוטורס פורטל פיננסי, גלובס
- ^ הינו-רנו 4CV AJ - Hino 4CV
- ^ נחתם החוזה לייצור מכונית יפאנית בחיפה, דבר, 6 ביוני 1963
- ^ ראשי חברת הינו מבקרים במפעל בחיפה בפסי הייצור של הקונטסה 1300
- ^ הינו חוזרת: נזכרים בקונטסה, אוטו, אלי שאולי, 25.10.2010
- ^ קונטסה 900 ספרינט
- ^ קונטסה 900 ספרינט (יו-טיוב)
- ^ סרטון: קאטר-שבו 昭和36年式 日野ルノーついに始動
- ^ פרסומת העבר לקונטסה 900 - פורום טכני לרכב - פורום רכב - פורום
- ^ ניר בן זקן, אומרים שהיה פה שמח, באתר ynet, 22 באפריל 2015
- ^ ראשי חברת הינו מבקרים במפעל בחיפה בפסי הייצור של הקונטסה 1300 טקסטים הוצאה לאור
- ^ קונטסה 1300 - אספקה מיידית - במחיר הנמוך ביותר בארץ, אוסף עיריית תל אביב
- ^ ניר בן זקן, אומרים שהיה פה שמח, באתר ynet, 22 באפריל 2015
- ^ הינו מוטורס בארצות הבריתHino Motors Manufacturing U.S.A., Inc
- ^ קונטסה 900 ספרינט - מפרט automobile-catalog.com/car/1962/1081685/hino_contessa_900
- ^ דגמי קונטסה automobile-catalog.com/model/hino/contessa
- ^ קונטסה 1300 ספרינט carfolio.com/specifications/models/car/?car