טיוטה:המטבח היהודי הליטאי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
המטבח היהודי הליטאי מורכב בעיקרו מסוגי מאכלי תערובות, רוב ככל המאכלים הליטאים היהודיים מבוססים על תרכובות שונות.
צפליניאיי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צפליניאיי מורכב ממאכלי תפוח האדמה המשתלב במנות רבות. מנה מפורסמת שנחשבת כמאכל הלאומי היא – צפליניאיי (Cepeliniai) על שום צורתו הדומה לצפלין. המאכל מורכב מתערובת של תפוחי אדמה טריים מגוררים יחד עם פירה היוצרים יחדיו בסיס בצקי אשר ממולא בבשר. ובא יחד עם קינוח פירות.
צימעס מאכל יהודי ליטאי טיפוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה].Jpg)
בניגוד לתפיסה שהתקבעה במטבח המהגרים הישראלי, צימעס הוא לא בהכרח תבשיל גזר. הליטאים, למשל, נהגו להכין צימעס של תפוחי אדמה ופירות יבשים. צימעס הוא המקבילה היהודית לקונפי: ירקות המתבשלים בישול איטי עם שפע שומן, בדרך כלל שומן אווז. המנהג בליטא היה שאת האווזים שחטו בסוף חודש כסלו בחג החנוכה (בחודשי טבת ושבט לא שחטו אווזים כפי צוואת רבי יהודה החסיד לא לשחוט אווזים בטבת ובשבט כי יש בכך סכנה), ובחודש אדר גם לא שחטו מחמת העיסוק בלימוד בעניני פורים, אז הכשירו את המטבח לפסח והכינו את מלאי שומן האווז שישמש לחג. במשך החורף השתמשו בשומן אווז, בחמאה צמחית ובשמנים צמחיים כמו שמן פרגים באזורים הצפוניים, ושמן חמניות ותירס באזורים הדרומיים. בפסח לא השתמשו בהם כלל בגלל איסור קטניות - מה שהפך את שומן האווז לשומן הכמעט יחיד שהיה בשימוש בפסח[1]. מאכל הצימעס עם הבשר נעשה ומוכן במיוחד אצל קהילות יהדות אשכנז לכבוד סעודות שבת קודש סעודת הלילה וסעודת היום וכן סעודה שלישית וסעודה רביעית מלווה מלכה.
ביגוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביגוס (בפולנית: Bigos) הוא נזיד אופייני למטבח הפולני ולמטבח הליטאי המקובל על רבים כמאכל הלאומי של ליטא ופולין.
ביגוס הוא נזיד מתובל של כרוב, כרוב כבוש ובשר. אין מתכון מקובל יחיד להכנת מאכל זה שכן המתכון משתנה מאוד בין אזור לאזור ואף בין משפחה למשפחה. המרכיבים הטיפוסיים כוללים: כרוב לבן טרי וכבוש (בפולנית: kapusta kiszona), נתחים שונים של בשר ונקניקים, לעיתים קרובות עגבניות שלמות או רסק עגבניות, דבש ופטריות. בעיקר מבוסס על בשר בקר, בשר עגל, קילבסה (kielbasa - סוג של נקניק פולני), ומכיוון שביגוס נחשב כנזיד ציידים, בשר צבי או בשר ציד אחר, גם שיירי בשר מוצאים את דרכם לסיר. נוהגים לתבל את הנזיד בפלפל שחור, בקימל, בעלי דפנה, במיורן, בפימנטו (סוג של פלפל), בשזיפים מיובשים או מעושנים, ביין אדום ובמרכיבים נוספים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבתה של רונית ורד, (הארץ 17.10.2011)
| מטבחים בעולם | ||
|---|---|---|
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| אירופה | אוסטריה • איסלנד • אירלנד • איטליה • אסטוניה • בלארוס • בולגריה • בלגיה • בריטניה (אנגליה • סקוטלנד) • גרמניה • הונגריה • הולנד • יוון • לוקסמבורג • ספרד • סקנדינביה (דנמרק • נורווגיה • שוודיה) • פולין • פורטוגל • צ'כיה • צרפת • רומניה • רוסיה • שווייץ | |
| אמריקה | ארצות הברית • ארגנטינה • ברזיל • האיטי • ונצואלה • מקסיקו • פרו | |
| אסיה | אינדונזיה • גאורגיה • הודו • וייטנאם • טורקיה • יפן • קוריאה • ירדן • ישראל • לבנון • מונגוליה • סוריה • סין • סינגפור • עיראק • פרס • קזחסטן • קטר • תאילנד • תימן | |
| אפריקה | אריתראה • אתיופיה • דרום אפריקה • לוב • מדגסקר • מצרים • מרוקו • תוניסיה • גאנה | |
| שונות | המטבח היהודי • מטבחי אמריקה הלטינית • המטבח המזרח-תיכוני • המטבח הים-תיכוני • המטבח האסייתי • המטבח ביוון העתיקה • מטבח ימי הביניים | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר
פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
