טיוטה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/הבית היהודי/רחמים נסימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב רחמים נסימי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה אלול תשי"ד (גיל: 69)

הרב רחמים נסימי (נולד ב-1 בספטמבר 1957, אלול תשי"ד) הוא יו"ר רשת גרעינים תורניים ומוסדות חינוך "שעלי תורה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסימי נולד במעברה בשדרות להורים עולי איראן. הוא הילד השלישי מתוך שמונה. האם הייתה עקרת בית והאב עבד כשומר ואחר כך כירקן.

למד בבית הספר הממלכתי-דתי הרא"ה בשדרות ואחר כך במרום ציון. היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא. בצה"ל שירת בגרעין נח"ל שהלך לעין הנצי"ב, וכמפקד טנק בחיל השריון הישראלי. בעל תואר ראשון במינהל חינוכי וארץ ישראל מאוניברסיטת בר-אילן.

אחרי לימודיו חזר לשדרות והיה מנהל אגף החינוך ושיקום שכונות במשך ארבע שנים.

בגיל 28 למד בישיבת אור עציון ובישיבת ההסדר שעלבים וקיבל סמיכה לרבנות.

הקים את רשת הגרעינים התורניים "שעלי תורה". הגרעין הראשון של 'שעלי תורה' הוקם בבית שמש[1], הסמוכה לשעלבים הגרעין השני של הרשת, היה בשדרות וכיום הינו אחד הגרעינים הגדולים[2]. כיום ישנם עשרות גרעינים תורניים שהוקמו על ידה הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר בערי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומונים מאות משפחות ומתנדבים. המפעילים בין היתר גם מוסדות חינוך וחסד, כפרי סטודנטים ופרויקטים שונים למען הקהילה ובכללם עבור ילדים בסיכון וילדים בעלי צרכים מיוחדים. הרב נסימי טבע לראשונה את המינוח "גרעין תורני" ועל ידו נוצר המודל הנוכחי של הגרעינים התורניים שהוקמו על ידו ועל ידי גופים אחרים.

בשנת תשע"ט (2018) הוענק לו אות "המחנך למופת" על מפעל חיים במסגרת הענקת "עיטור יקיר מפעל חיים לראשי ציבור" מטעם ארגון הקהילות ובתי הכנסת בארץ ובעולם[3].

בשנת תש"פ, (2019) הוענקה לו תעודת הוקרה בידי הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו והרב רצון ערוסי בכנס העולמי ה-28 לדיני ממונות ומשפט עברי על פועלו[4].

התמודד בפריימריז לרשימת הבית היהודי לקראת הבבחירות לכנסת התשע עשרה[5] ושובץ במקום ה-16.

השתתף בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות ונדון לשלושה חודשי מאסר בפועל במסגרת עסקת טיעון על חסימת כביש. לטענת מקורביו של נסימי הוא הודה בעבירות שלא ביצע[6][7]. עונשו היה גזר הדין הראשון הנוגע להפרות סדר של התנועה נגד ההתנתקות - שהסתיים במאסר בפועל, למעשה עד לאחר תקופת ההתנתקות[8].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו הראשונה גילה נפטרה בגיל 40 ממחלה, ולהם חמישה ילדים. התחתן בשנית עם אסתר, ונולדו להם שבעה ילדים. הם מתגוררים בקטמון.

בתו יסכה נשואה לרב נעם ולדמן, ראש ישיבת ניר קריית ארבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלישיב רייכנר, דווקא שם: סיפורם של אנשי ההתיישבות החברתית, הוצאת ידיעות ספרים, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{מיון רגיל:נסימי, רחמים}} [[קטגוריה:בוגרי ישיבת שעלבים]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור עציון]] [[קטגוריה:אנשי חינוך דתיים]] [[קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים]] [[קטגוריה:שדרות: אישים]] [[קטגוריה:בית שמש: אישים]]