טיוטה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/זהות/גלעד אלפר

מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/זהות/גלעד אלפר
לידה	1969 או 1970
מקצוע	כלכלן
תפקיד	פובליציסט
מפלגה	מפלגת זהות

גלעד אלפר (נולד ב־1970^[1]) הוא כלכלן, פובליציסט וובלוגר ישראלי, בעבר שימש חבר המועצה הכלכלית המייעצת לשר האוצר, כיום הינו ^[2] אנליסט בתפקיד מנהל מחקר מניות זרות בחברת אקסלנס נשואה.

ביוגרפיה

אלפר הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מהמכללה הנורווגית לעסקים (). עבד בשלוחת לונדון של קומרצבנק (גר') הגרמני ובמריל לינץ' מבית בנק אוף אמריקה. ב־2005 היה ממקימי חברת ההזנק הנורווגית CUPP Computing AS שעוסקת באבטחה ברשת.^[3]

בבחירות לכנסת ה-21 ב־2019 נבחר אלפר למקום השני של מפלגת זהות בראשות משה פייגלין, ולאחר שילוב הרב חיים אמסלם ברשימה נדחק למקום השלישי. המפלגה אומנם זכתה ל־2.7% מקולות הבוחרים, השקולים לכשלושה מושבים, אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 3.25% (כ־4 מושבים). בהמשך אותה שנה, בבחירות לכנסת ה-22, התמודדה המפלגה בשנית – הפעם ללא שריון הרב אמסלם, ולפיכך הוצב אלפר במקום השני שלה. המפלגה פרשה לבסוף מההתמודדות, ובעוד ראש המפלגה פייגלין העביר את תמיכתו למפלגת הליכוד קרא אלפר להצביע למפלגת ימינה בראשות איילת שקד.

ב־2020 הוא הוביל את רשימת "עוצמה ליברלית כלכלית" לכנסת, וב־2021 הוצב במקום השני של הרשימה שכונתה הפעם "עצמנו עצמאים וליברלים". בשתי הפעמים הרשימה קיבלה אחוז קולות זניח.

אלפר הוא רווק ותושב רמת־גן.

עמדות פוליטיות

אלפר מחזיק בתפיסת עולם ליברלית כלכלית וליברלית אזרחית, תומך בכלכלה חופשית ומשתייך לימין הפוליטי. הוא תומך בביטול מס החברות באופן גורף, וכך גם בביטול המכס על הייבוא, סגירת מכון התקנים, מכירת כל הקרקעות ופיזור כל ועדות התכנון והבנייה, ובתחום החינוך הוא קורא ליישום שיטת השוברים בישראל.^[4]

למרות שתחום העיסוק העיקרי של אלפר הוא כלכלה, הוא מקדם בעיקר את הרעיון הליברלי בנושאים מגוונים שנחשבים אזרחיים כמו חינוך, קנאביס,^[5] נישואין ועוד. אלפר גם תומך במאבקים שונים בנושאים כגון יוקר המחיה, ברגולוציה ובהצעות חוק שיהוו למעשה ביטול של חקיקה קיימת. בשנים האחרונות עוסק רבות בהסברת המסרים הליברליים, במסגרת זו הקים את הבלוג "קפיטליזם", צילם עשרות סרטוני רשת וכתב טורים רבים באתר "מידה" ובעיתונות הפיננסית, ואף כתב את המצע הכלכלי של "זהות".^[6]