הבחירות לכנסת העשרים ואחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
‹ 2015 Flag of Israel.svg 2023 ›
הבחירות לכנסת העשרים ואחת
5 בנובמבר 2019

שם המפלגה יו"ר הרשימה מנדטים מספר קולות
0  
0  
0  
הערה - הרשימה לעיל היא של המפלגות שעברו את אחוז החסימה בלבד.
לרשימה המלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.

רה"מ לפני הבחירות

בנימין נתניהו
הליכוד

רה"מ לאחר הבחירות


הבחירות לכנסת העשרים ואחת צפויות להיערך ביום שלישי, 5 בנובמבר 2019 (ז' בחשוון ה'תש"פ), אלא אם יוקדמו. הבחירות יביאו לכינונה של הכנסת העשרים ואחת.

הרקע לבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הכנסת העשרים, ממשלת ישראל השלושים וארבע

היערכות למערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז לראשות מפלגת הליכוד התבטלו, משום שאף מועמד לא התמודד חוץ מראש הממשלה בנימין נתניהו, היו"ר הנוכחי, וכתוצאה מכך נתניהו מונה אוטומטית להיות ראש המפלגה לבחירות הבאות.[1]

משה יעלון, שהיה בתחילת הכנסת העשרים שר הביטחון וחבר הכנסת מטעם הליכוד התפטר מהממשלה ומהכנסת והודיע על ריצה לכנסת במסגרת מפלגה עצמאית.[2]

ב-3 באפריל 2017 הודיע השר לשעבר גדעון סער על חזרתו לחיים הפוליטיים כשנתיים וחצי לאחר שהתפטר מחברותו בכנסת ובממשלה. גם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת התפקד לליכוד והודיע שיתמודד לכנסת.

המחנה הציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז על ראשות העבודה
10 ביולי 2017
גבאי פרץ
52.2% 47.8%
‏16,080 קולות ‏14,734 קולות

ב-4 ביולי 2017 התקיימו בחירות לראשות המפלגה. חמישה התמודדו בבחירות: היושב המכהן, חבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת אראל מרגלית, חבר הכנסת עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי, וחבר הכנסת עמר בר לב. היות שאף אחד מן המועמדים לא קיבל למעלה מ-40% מהקולות כנדרש, כדי להתמנות ליו"ר החדש, הוחלט על קיום סיבוב שני בין 2 המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות בסיבוב הראשון – פרץ וגבאי. בסיבוב השני, שהתקיים ב-10 ביולי, ניצח אבי גבאי.[3] משום שאבי גבאי איננו חבר כנסת, הרצוג, ראש המפלגה הקודם, ישמש כיו"ר האופוזיציה עד לאחר הבחירות.

התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין לא הוחלט האם התנועה בראשותה של ציפי לבני תרוץ ברשימה משותפת עם העבודה. ב-2013 רצה התנועה באופן עצמאי ואילו בבחירות 2015 רצה במשותף עם העבודה. כאות לשיתוף פעולה עתידי מינה אבי גבאי את יואל חסון מהתנועה כיו"ר הסיעה המשותפת בכנסת.
התנועה הירוקה עדיין לא הכריזה על המשך החבירה ל"התנועה" ולפיכך למחנה הציוני, אך בין שתי המפלגות מתנהלים יחסים טובים שבאו לידי ביטוי גם בריצה משותפת במסגרת עצמאית לכנסת התשע עשרה. מפאת אחוז החסימה הגבוה והשתלבותה של חברת הכנסת יעל כהן-פארן יש להניח שזו לא תתמודד כרשימה עצמאית.

הרשימה המשותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגות צפויות להמשיך את האיחוד לרשימה משותפת וזאת עקב אחוז החסימה הגבוה, חרף משבר הרוטציה ביניהן.[4]

יש עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות מפלגת יש עתיד יעמוד חבר הכנסת יאיר לפיד, שגם יקבע את הרכב הרשימה לכנסת.

כולנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות מפלגת כולנו יעמוד שר האוצר משה כחלון שהודיע שהמפלגה תתפקד כרשימה עצמאית לכנסת. כחלון גם יקבע את הרכב רשימתו לכנסת.

הבית היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז על ראשות הבית היהודי
27 באפריל 2017
בנט ברנסקי זאגא
80.3% 12.2% 7.5%
‏12,600 קולות ‏1,916 קולות ‏1,074 קולות

נפתלי בנט נבחר בשלישית ליושב ראש הבית היהודי ברוב של כ-80% לאחר שגבר על אלוף משנה במיל' יונתן ברנסקי ועל הרב יצחק חי זאגא, שניהם מעולם לא התמודדו לכנסת.

מפלגת תקומה, לדברי השר אורי אריאל העומד בראשה, מעוניינת להמשיך את מסגרת הריצה המשותפת אך גם טוענת כי קיבלה שדרים מנפתלי בנט לפיהם הוא אינו מעוניין בכך. [5]

ש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות הרשימה יעמוד שר הפנים אריה דרעי, אף שאינו מכהן כחבר הכנסת והוא יקבע את הרכב הרשימה לכנסת. בשל החקירות המתנהלות סביבו כמה גורמים במפלגה הודיעו שיחפשו מועמד אחר אם יוגש נגדו כתב אישום. לדברי חבר הכנסת משה גפני, ישנה נכונות לריצה משותפת של מפלגת דגל התורה ביחד עם ש"ס.[6]

בנוגע לריצה משותפת בבחירות כגוש חרדי יחד עם יהדות התורה, הבהיר יעקב ליצמן כי הוא מתנגד למהלך כזה, אך הבהיר כי "אם ש"ס תהיה באמת במצב של התרסקות, נצטרך לדון מה עושים". [7]

יהדות התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות התנועה עומד שר הבריאות הרב יעקב ליצמן מתנועה אגודת ישראל וחבר הכנסת משה גפני מתנועת דגל התורה. הרכב הרשימה ייקבע על פי חברי מועצת התורה ורבני החסידויות השונות.

ישראל ביתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות המפלגה יעמוד חבר הכנסת אביגדור ליברמן, המכהן כיום בתפקיד שר הביטחון. ועדה מסדרת קובעת את הרשימה לכנסת.

מרצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 2017 דחתה ועידת מרצ את היוזמה שקידמה יושבת ראש המפלגה זהבה גלאון לפיה יתקיימו פריימריז פתוחים לראשות המפלגה, שבהם יוכלו לקחת חלק כל מי שירצו ולא רק חברי הוועידה. במועד זה הודיע אילן גילאון, שיתמודד על ראשות המפלגה.[8] הבחירות ליו"ר צפויות להיערך בינואר 2019 וזאת לאור תקנון המפלגה הקובע את אורך כהונת היו"ר לארבע שנים.‏‏[9] באוקטובר 2017 התפטרה מהכנסת יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בנימוק שרצונה להתמקד בעשייה המפלגתית.

מפלגות נוספות שאינן מיוצגות בכנסת העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפלגת זהות הוקמה זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת העשרים על ידי קבוצת מנהיגות יהודית בראשות חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין שפרשו מהליכוד. המפלגה בחרה פה אחד בפייגלין לעמוד בראשה והיא צפויה לקיים פריימריז לבחירת רשימתה לכנסת. השלב הראשון של הבחירות התקיים ב-12 בספטמבר 2017, בו הגיע המועמד גלעד אלפר למקום הראשון ואחריו עוד 14 חברים, ביניהם ד"ר ניצה כהנא, הרב דוד שפיץ, ישי פליישר ואסיה אנטוב.[10]
  • מפלגת צדק לכל - כי הגיעה העת, הפועלת למען זכויות בעלי חיים. גם מפלגה זו הוקמה ונרשמה לאחר הבחירות לכנסת ה-20.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהונתן ליס, הפריימריז לראשות הליכוד בוטלו: נתניהו הוא יו"ר המפלגה הנבחר, באתר הארץ, 13 בינואר 2017
  2. ^ שחר חי, יעלון: "אני מקים מפלגה, אתמודד על ההנהגה", באתר ynet, 4 במרץ 2017
  3. ^ טל שלו, יקי אדמקר, יניר יגנה ואבי אשכנזי‏, דרך חדשה: גבאי ניצח את פרץ בפריימריז של מפלגת העבודה, באתר וואלה! NEWS‏, 10 ביולי 2017
  4. ^ אורלי נוי, הכנסת יצאה לפגרה, הסכם הרוטציה ברשימה המשותפת עדיין תלוי באוויר, באתר "שיחה מקומית", 27 ביולי 2017
  5. ^ יועז הנדל, "על הדרך" עם אורי אריאל: "בנט ירוץ בלעדינו", באתר ynet, 27 באוקטובר 2017
  6. ^ גיא עזרא, ‏בדרך למפץ פוליטי- חרדי: "לא שולל ריצה משותפת", באתר "סרוגים", 19 בספטמבר 2017
  7. ^ יעקב גרודקה, שר הבריאות ליצמן מפתיע בראיון: "אם ש"ס תתרסק נשקול אחדות", באתר בחדרי חרדים, 10 בנובמבר 2017
  8. ^ אריק בנדר ויובל בר, ח"כ אילן גילאון הכריז על התמודדותו לראשות מפלגת מרצ, באתר מעריב, 14 במרץ 2017
  9. ^ תקנון מרצ, סעיף 42.2
  10. ^ http://www.srugim.co.il/205687-אלה-המועמדים-בפריימריז-של-מפלגת-זהות
  11. ^ רועי צ'יקי ארדמפלגת הטבעונים תציב את בעלי החיים במרכז ולא תהסס לחבור לימין, באתר הארץ, 15 במאי 2015
ישראלישראל מערכות בחירות בישראל
1949  •  1951  •  1955  •  1959  •  1961  •  1965  •  1969  •  1973  •  1977  •  1981  •  1984  •  1988  •  1992  •  1996  •  1999  •  2001  •  2003  •  2006  •  2009  •  2013  •  2015  •  2019