הבחירות לכנסת העשרים ואחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
‹ 2015 Flag of Israel.svg 2023 ›
הבחירות לכנסת העשרים ואחת
5 בנובמבר 2019

שם המפלגה יו"ר הרשימה מנדטים מספר קולות
0  
0  
0  
הערה - הרשימה לעיל היא של המפלגות שעברו את אחוז החסימה בלבד.
לרשימה המלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.

רה"מ לפני הבחירות

בנימין נתניהו
הליכוד

רה"מ לאחר הבחירות


הבחירות לכנסת העשרים ואחת צפויות להיערך ביום שלישי, 5 בנובמבר 2019 (ז' בחשוון ה'תש"פ), אלא אם יוקדמו. הבחירות יביאו לכינונה של הכנסת העשרים ואחת.

הרקע לבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הכנסת העשרים, ממשלת ישראל השלושים וארבע

היערכות למערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז לראשות מפלגת הליכוד התבטלו, משום שאף מועמד לא התמודד חוץ מראש הממשלה בנימין נתניהו, היו"ר הנוכחי, וכתוצאה מכך נתניהו מונה אוטומטית להיות ראש המפלגה לבחירות הבאות.[1]

משה יעלון, שהיה בתחילת הכנסת העשרים שר הביטחון וחבר הכנסת מטעם הליכוד פוטר ממשרדו, התפטר מהכנסת והודיע על ריצה לכנסת במסגרת מפלגה עצמאית.[2]

ב-3 באפריל 2017 הודיע השר לשעבר גדעון סער על חזרתו לחיים הפוליטיים כשנתיים וחצי לאחר שהתפטר מחברותו בכנסת ובממשלה. גם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת התפקד לליכוד והודיע שיתמודד לכנסת.

המחנה הציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז על ראשות העבודה
10 ביולי 2017
גבאי פרץ
52.2% 47.8%
‏16,080 קולות ‏14,734 קולות

ב-4 ביולי 2017 התקיימו בחירות לראשות המפלגה. חמישה התמודדו בבחירות: היושב המכהן, חבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת אראל מרגלית, חבר הכנסת עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי, וחבר הכנסת עמר בר לב. היות שאף אחד מן המועמדים לא קיבל למעלה מ-40% מהקולות כנדרש, כדי להתמנות ליו"ר החדש, הוחלט על קיום סיבוב שני בין 2 המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות בסיבוב הראשון – פרץ וגבאי. בסיבוב השני, שהתקיים ב-10 ביולי, ניצח אבי גבאי.[3] משום שאבי גבאי איננו חבר כנסת, הרצוג, ראש המפלגה הקודם, ישמש כיו"ר האופוזיציה עד לאחר הבחירות.

הרשימה המשותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המפלגות ימשיכו לכהן ביחד עקב אחוז החסימה הגבוה שגרם להתחברותם יחד בכנסת הנוכחית. בראשות הרשימה יעמוד ח"כ איימן עודה מחד"ש.[דרוש מקור]

יש עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות מפלגת יש עתיד יעמוד חבר הכנסת יאיר לפיד, שגם יקבע את הרכב הרשימה לכנסת.

כולנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות מפלגת כולנו יעמוד שר האוצר משה כחלון שהודיע שהמפלגה תתפקד כרשימה עצמאית לכנסת. כחלון גם יקבע את הרכב רשימתו לכנסת.

הבית היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז על ראשות הבית היהודי
27 באפריל 2017
בנט ברנסקי זאגא
80.3% 12.2% 7.5%
‏12,600 קולות ‏1,916 קולות ‏1,074 קולות

נפתלי בנט נבחר בשלישית ליושב ראש הבית היהודי ברוב של כ-80% לאחר שגבר על אלוף משנה במיל' יונתן ברנסקי ועל הרב יצחק חי זאגא, שניהם מעולם לא התמודדו לכנסת. סיעת תקומה המאוחדת בכנסת הנוכחית עם המפלגה בראשות השר אורי אריאל תמשיך את האיחוד על פי החלטת חברי הכנסת ורבני המפלגה.

ש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות הרשימה יעמוד שר הפנים אריה דרעי, אף שאינו מכהן כח"כ והוא יקבע את הרכב הרשימה לכנסת. בשל החקירות המתנהלות סביבו כמה גורמים במפלגה הודיעו שיחפשו מועמד אחר אם יוגש נגדו כתב אישום.

יהדות התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות התנועה עומד שר הבריאות הרב יעקב ליצמן מתנועה אגודת ישראל וח"כ משה גפני מתנועת דגל התורה. הרכב הרשימה ייקבע ע"פ חברי מועצת התורה ורבני החסידויות השונות.

ישראל ביתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות המפלגה יעמוד ח"כ אביגדור ליברמן המשמש כשר הביטחון שיקבע את הרכב הרשימה לכנסת. חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, שנבחרה לכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו בכנסת העשרים והוכרזה כפורשת, הודיעה שתתמודד לכנסת במפלגה חדשה.[4]

מרצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 2017 דחתה ועידת מרצ את היוזמה שקידמה יושבת ראש המפלגה זהבה גלאון לפיה יתקיימו פריימריז פתוחים לראשות המפלגה, שבהם יוכלו לקחת חלק כל מי שירצו ולא רק חברי הוועידה. במועד זה הודיע אילן גילאון, שיתמודד על ראשות המפלגה.[5]

זהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת זהות הוקמה זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת העשרים על ידי קבוצה של פורשי הליכוד בראשות חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. המפלגה בחרה פה אחד בפייגלין לעמוד בראשה והיא צפויה לקיים פריימריז לבחירת רשימתה לכנסת. השלב הראשון של הבחירות התקיים ב-12 בספטמבר 2017, בו הגיע המועמד גלעד אלפר למקום הראשון ואחריו עוד 14 חברים, ביניהם ד"ר ניצה כהנא, הרב דוד שפיץ, ישי פליישר ואסיה אנטוב.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלישראל מערכות בחירות בישראל
1949  •  1951  •  1955  •  1959  •  1961  •  1965  •  1969  •  1973  •  1977  •  1981  •  1984  •  1988  •  1992  •  1996  •  1999  •  2001  •  2003  •  2006  •  2009  •  2013  •  2015  •  2019