הבחירות לכנסת העשרים ואחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
‹ 2015 Flag of Israel.svg 2023 ›
הבחירות לכנסת העשרים ואחת
5 בנובמבר 2019

שם המפלגה יו"ר הרשימה מנדטים מספר קולות
0  
0  
0  
הערה - הרשימה לעיל היא של המפלגות שעברו את אחוז החסימה בלבד.
לרשימה המלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.

רה"מ לפני הבחירות

בנימין נתניהו
הליכוד

רה"מ לאחר הבחירות


הבחירות לכנסת העשרים ואחת צפויות להיערך ביום שלישי, 5 בנובמבר 2019 (ז' בחשוון ה'תש"פ), אלא אם יוקדמו. הבחירות יביאו לכינונה של הכנסת העשרים ואחת.

היערכות למערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז לראשות מפלגת הליכוד התבטלו, משום שאף מועמד לא התמודד חוץ מבנימין נתניהו, היו"ר הנוכחי, וכתוצאה מכך נתניהו מונה אוטומטית להיות ראש המפלגה לבחירות הבאות.[1] כמו כן, משה יעלון, שהיה בתחילת הכנסת העשרים שר הביטחון וחבר הכנסת מטעם הליכוד, הודיע על ריצה לכנסת במסגרת מפלגה עצמאית.[2]

ב-3 באפריל 2017 הודיע השר לשעבר גדעון סער על חזרתו לחיים הפוליטיים כשנתיים וחצי לאחר שהתפטר מחברותו בכנסת ובממשלה.

מפלגת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז על ראשות העבודה
10 ביולי 2017
גבאי פרץ
52.2% 47.8%
‏16,080 קולות ‏14,734 קולות

ביולי 2017 התקיימו בחירות לראשות המפלגה. תשעה התמודדו בבחירות: היושב המכהן, חבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת אראל מרגלית, חבר הכנסת עמיר פרץ, חבר הכנסת עמר בר לב, אבי גבאי, עמירם לוין, אבנר בן זקן, דינה דיין והוד קרובי. לוין ודיין פרשו מההתמודדות לפני הסיבוב הראשון, שנערך ב-4 ביולי. לסיבוב השני, שהתקיים ב-10 ביולי, העפילו פרץ וגבאי, כשהאחרון הוא שניצח.[3]

הבית היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריימריז על ראשות הבית היהודי
27 באפריל 2017
בנט ברנסקי זאגא
80.3% 12.2% 7.5%
‏12,600 קולות ‏1,916 קולות ‏1,074 קולות

נפתלי בנט נבחר בשלישית ליושב ראש הבית היהודי ברוב של כ-80% לאחר שגבר על שני מועמדים אלמוניים יחסית.

ישראל ביתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, שכיהנה מטעם סיעת ישראל ביתנו בכנסת העשרים והוכרזה כפורשת, תוכל להתמודד בבחירות רק במסגרת מפלגה חדשה, ולא במסגרת מפלגה קיימת.[4]

מרצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 2017 דחתה ועידת מרצ את היוזמה שקידמה יושבת ראש המפלגה זהבה גלאון לפיה יתקיימו פריימריז פתוחים לראשות המפלגה, שבהם יוכלו לקחת חלק כל מי שירצו ולא רק חברי הוועידה. במועד זה הודיע אילן גילאון, שיתמודד על ראשות המפלגה.

זהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת זהות הוקמה זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת העשרים על ידי קבוצה של פורשי הליכוד בראשות חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. המפלגה בחרה פה אחד בפייגלין לעמוד בראשה והיא צפויה לקיים פריימריז לבחירת רשימתה לכנסת.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלישראל מערכות בחירות בישראל
1949  •  1951  •  1955  •  1959  •  1961  •  1965  •  1969  •  1973  •  1977  •  1981  •  1984  •  1988  •  1992  •  1996  •  1999  •  2001  •  2003  •  2006  •  2009  •  2013  •  2015  •  2019