יאיוי קוסמה
 | |
| לידה |
22 במרץ 1929 (בת 92) יפן  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קיוטו סיטי לאמנויות |
| תחום יצירה |
פיסול, ציור |
| זרם באמנות |
אמנות מופשטת, פופ ארט, אמנות פמיניסטית |
| פרסים והוקרה |
פרס אשאסי (2000) פרס ההצטיינות בתרבות (2009) מסדר התרבות (2016) פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (2006) פרימיום אימפריאל (2010) מסדר השמש העולה, דרגה רביעית |
|
www | |
  | |
יאיוי קוסמה (ביפנית: 草間 彌生 או 弥生; נולדה ב-22 במרץ 1929) היא אמנית וסופרת יפנית. עבודותיה מגוונות ומתפרשות על תחומים שונים של אמנות כגון: ציור, קולאז'ים, פיסול ומיצגים אשר משלבים תנועה ומדיה ויזואלית יחדיו. היא נחשבת לאחת מגדולי אמני הפופ ארט היפנים, ועבודותיה אף השפיעו על יצירתם של האמנים האמריקאים הידועים אנדי וורהול וקלאס אולדנבורג.[1] היא מוכרת כאומנית החיה החשובה ביותר שמקורה ביפן, וכקול חשוב בתנועת האוונגרד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאיוי קוסמה נולדה ב-22 במרץ 1929 במטסומונו, נאגנו. היא נולדה למשפחה של סוחרים שבבעלותם משתלה וחוות זרעים. קוסמה החלה לצייר תמונות של דלעות בבית הספר היסודי ויצרה יצירות אמנות שראתה בהזיות. עבודות שמאוחר יותר, קבעו את עתיד הקריירה שלה.
יאיוי קוסמה החלה ליצור אמנות בגיל צעיר. בשנת 1948 החלה ללמוד ציור בקיוטו, ופיתחה עניין בסגנון המערבי. הציגה את יצירותיה החל משנות ה-50 של המאה ה-20.
אמהּ לא תמכה בכישוריה היצירתיים: קוסמה מיהרה לסיים את העבודות שלה כי אמהּ הייתה לוקחת אותן ממנה. אמא שלה כנראה גם התעללה בה פיזית ואת אביה, קוסמה זוכרת כ״בחור שמסתובב ומפלרטט המון״.
האמנית אומרת שאמה הייתה שולחת אותה לעיתים קרובות לרגל אחרי מערכות היחסים האחרות של אביה, אשר החדירו לתוכה בוז לכל החיים למיניות, במיוחד כלפי הגוף הגברי: ״אני לא אוהבת סקס, הייתה לי אובססיה לסקס. כשהייתי קטנה ראיתי את אבי עם מאהבות שהיו לו. אמא שלי הייתה שולחת אותי לרגל אחריו. לא רציתי לקיים יחסי מין במשך שנים עם אף אחד.״
ילדותה הטראומטית, כולל החזיונות הפנטסטיים שלה, ניתן לומר שהיא המקור של הסגנון האמנותי שלה.
כשהייתה בת עשר היא החלה לחוות הזיות ״חיות״ אשר היא תיארה כ"הבזקים של הילה אור או שדות צפופים של נקודות״. הזיות אלה כללו גם פרחים שדיברו עם קוסמה ודפוסים בבד שהיא בהתה בהם קמים לתחייה, משתכפלים ובולעים אותו פנימה.
ב-1957 עברה לעיר ניו יורק בארצות הברית, שם הושפעה מהסגנון של אקספרסיוניזם מופשט. בשנות ה-60 החלה להיות מקושרת לתנועת הפופ ארט.
בשנת 1973 היא חזרה ליפן.
בשנת 1977 אשפזה את עצמה מרצון בבית חולים פסיכיאטרי ברובע שינג'וקו של טוקיו, משם היא ממשיכה להפיק את יצירותיה.
בשנת 2006 זכתה בפרס פרמיום אימפריאלה.
ב 2021 פרסם מוזיאון תל אביב לאמנות כי בנובמבר תוצג במוזיאון תערוכה של קוסמה. התערוכה תכלול כ־200 יצירות, מיצב עם 900 כדורי מראות וארבעה מ"חדרי האינסוף" של קוסמה. את התערוכה תאצור סוזן לנדאו, שהייתה מנהלת מוזיאון תל אביב והאוצרת הראשית שלו[2].
יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך הקריירה שלה השתמשה יאיוי קוסמה במדיה מגוונת הכוללת ציור, קולאז', פיסול, מיצגים ומיצבים. רוב עבודותיה מציגות את העניין שלה בצבעים פסיכדליים, חזרתיות ודפוסים.
עבודותיה מתבססות על אמנות מושגית ומתייחסות גם לפמיניזם, מינימליזם, סוריאליזם וזרמים נוספים.
יצירותיה הוצגו בין השאר ברטרוספקטיבות גדולות במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, המוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון טייט מודרן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יאיוי קוסמה- עילית מינמר, נקודה אבודה בין מיליוני נקודות, באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2012
- אפרת בראשי, שגעון: כך הפכה אמנית עם הפרעה נפשית קשה לאחת הנשים המשפיעות בעולם, באתר וואלה!, 9 ביוני 2016
- מיטל רז, האמנית הגדולה בעולם יוצרת מתוך בית חולים פסיכיאטרי בטוקיו, באתר "Time Out ישראל", 7 במאי 2018
- ציר זמן - פעילותה של יאיוי קוסמה
- הניו יורק טיימס, תערוכה חדשה של יאיוי קוסמה בניו יורק, באתר הארץ, 25 באפריל 2021
- יאיוי קוסמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Carl Swanson, The Art of the Flame-Out, New-York Magazine, 8/7/12
- Phoebe Hoban, Art's Polka-Dot Princess Returns to New York, Wall Street Journal, 10/7/12
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kate Deimling, Yayoi Kusama Writes of Hunger, Grudges, and Necking With Joseph Cornell in Her Odd Autobiography, ARTINFO France 16/05/12
- ^ תערוכת ענק של האמנית המצליחה בעולם תוצג במוזיאון ת"א | כלכליסט, calcalist, 2021-04-24