לדלג לתוכן

יב"א 509

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יב"א 509
"אבירי הדרום"
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1967–הווה (כ־57 שנים)
נוצרה מתוך יב"א 501
מקים היחידה סרן רחמים ברוך
מלחמות
פיקוד
יחידת אם מערך הבקרה בחיל האוויר
דרגת המפקד סגן-אלוף (אוויר)  סגן-אלוף
מפקד נוכחי סא"ל ר'
סיכת בקר אוויר

יחידת הבקרה הדרומית (יב"א 509 – יחידת בקרה אווירית אֲזורית[1]) היא יחידת בקרה אווירית הממוקמת על הר אריכא בקרבת מצפה רמון. היחידה אמונה על המרחב האווירי בחציה הדרומי של הארץ, שותפה לכל מבצע אווירי ומהווה לאורך השנים עיניים השומרות על ביטחון המדינה. ביחידה משרתים בקרים ומש"קי בקרה יחד. הקמתה החלה בקיץ 1965 והיא הפכה למבצעית ב-1967. בהמשך הפכה למוצב הבקרה והשליטה העמוס ביותר במערך הבקרה.

היחידה נמצאת תחת פיקוד מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי ובמהלך השנים קמו למערך יחידות נוספות, דרומיות יותר, אך היחידה עדיין נודעה תמיד כ"יב"א הדרומית".[א' 1]

החל משלהי שנות החמישים, החל מערך הבקרה בסריקת אתרים עבור מיקומים חדשים ליחידותיו. בספטמבר 1958 פרסה י"ק 546 לראשונה באזור מצפה רמון, פריסה שהוכתרה בהצלחה.[א' 2]

ב־1962 פירסם ענף אוויר 6 (ענף שליטה ובקרה)[2] תכניות למעבר מבקרה מרוכזת על ידי יב"מ 333, ששכנה במטה חיל האוויר, ליחידות בקרה אזוריות. התכנית גם הציעה לשנות את פריסת יחידות המכ"ם, ששכנו בחפץ חיים במרכז־דרום וסטלה מאריס בחיפה ליחידות בדרום, במרכז ובצפון. היחידות החדשות נועדו להצטייד במכ"ם חדש תוצרת ארצות הברית, תחת המכשור הצרפתי שהיה בשימוש.[א' 1]

באפריל 1965 הוחל בהקמת היחידה, תחת פיקודו של סרן רחמים ברוך, ששימש קודם לכן כקמב"ץ של י"ב 501 שבחפץ חיים. באפריל 1966 הוכרזה היחידה כמבצעית כיחידת בקרה (י"ב) ששימשה כיחידה משנית ליב"א 501 שבחפץ חיים.[א' 1]

ב־16 בספטמבר 1967 הוכרזה היחידה כיב"א עצמאית, כשהיחידה בחפץ חיים הופכת לי"ב.[א' 3]

פעילות היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה אחראית על המרחב האווירי בדרום הארץ, בהם יישובי עוטף עזה, הקריה למחקר גרעיני – נגב, ים המלח ועד אילת. בעבר שלטה גם בחצי האי סיני כשהיה בשליטה ישראלית.

היב"א מצוידת במכ"מים הנתונים בתוך ראדומים הבנויים באמצעות כיפה גאודזית.

מכ"מים אלו מאפשרים קליטה של כלי טיס, בהם מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים, במרחק של יותר מ-360 ק"מ.

יב"א זו פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מערך ההגנה האווירית באזור בהן סוללות טילי הוק במישור עמיעז ים המלח ואילת וסוללות הפטריוט.[3]

מפקדי היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרגה ושם תקופת כהונה הערות
סרן רחמים ברוך 1965 [א' 1]
סא"ל מנחם זהבי 1966 [א' 4]
סא"ל אריה רביב 1968
סא"ל שמעון לסר 1970
סא"ל אברהם אלבו 1973
סא"ל שמעון לסר 1975
סא"ל אברהם חקלאי 1976
סא"ל יוני אריאל 1977
סא"ל עוזי רום 1979
סא"ל חנוך שפר 1982
סא"ל נחמיה חתוכה 1985
סא"ל ירון יורם 1988
סא"ל צבי (ציגי) אבני 1991
סא"ל אלי סולם 1993
סא"ל איל כהן 1995
סא"ל רמי 1999
סא"ל נועם 2001
סא"ל משה מנור 2004
סא"ל רן 2007
סא"ל זהר כרמי 2010
סא"ל ערן זליגמן 2012
סא"ל הראל 2014
סא"ל אביעד[4] 2017?
סא"ל ו'[5] ? – אוגוסט 2023
סא"ל ל' אוגוסט 2023 – ?
סא"ל ר' 2023?

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמ"ץ־תוה"ד, מילון הקיצורים וראשי התיבות, באתר צה"ל, עמ' 89, תשפ"א 2021
  2. ^ ספר זמין ברשת דני שלום, ‏כרעם ביום בהיר, עמ' 70, באוויר - פרסומי תעופה, שנת 2002, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  3. ^ שיר כהן, מתחזק השיתוף הבין-זרועי: חיילי הנ"מ וחיל הים יראו את אותה התמונה בדיוק, "במחנה", צילום כתבה מחודש יוני 2008, באתר "פרש", 19 ביוני 2008, 22:24
  4. ^ אהרון לפידות, העיניים של הדרום, באתר ישראל היום, 4 במאי 2017
  5. ^ עדי דבש, ‏"יחידה שהיא בית ואנשים שהם משפחה", באתר חיל האוויר הישראלי, 16 באוגוסט 2023
  1. ^ 1 2 3 4 "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", עמ' 96–104
  2. ^ "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", עמ' 86–87
  3. ^ "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", עמ' 126
  4. ^ "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", עמ' 318 (עד 2014)
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.