לדלג לתוכן

מערך הבקרה האווירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערך הבקרה האווירית ופיקוח הטיסה
סמל מערך הבקרה האווירית ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517
סמל מערך הבקרה האווירית
ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517
סמל מערך הבקרה האווירית
ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
פיקוד
יחידת אם חיל האוויר הישראלי
דרגת המפקד אלוף-משנה (אוויר)  אלוף-משנה
מפקד נוכחי ר'[1]

מערך הבקרה האווירית ופיקוח הטיסה בחיל האוויר הישראלי אחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על בקרת התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, הפעלת מערכות הנשק השונות והכוונת כלי הטיס המיירטים של החיל וסוללות ההגנה האווירית אל עבר מטרות אוויריות.

המערך מחולק ליחידות בקרה אזוריות (יחידת־בקרה אווירית אֲזורית[2]) בהר מירון (יב"א 506), בקרבת מצפה רמון (יב"א 509), יחידת גילוי על הר בעל חצור (י"ג 503[3]) המסייעת ליב"אות ויחידת בקרה מקומית, דוגמת זו שבבסיס עובדה (בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה), הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף. בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה 528 הממוקם בבסיס עובדה (בח"א 10) מכשיר קצינים וחיילים לשירות במערך הבקרה של החיל – קציני בקרה אווירית ומש"קי בקרה אווירית, המשרתים ביחידות הבקרה האזוריות וקציני פיקוח טיסה ופקחי טיסה המשרתים במגדלי הפיקוח בבסיסי החיל.[4] מגדלי הפיקוח בבסיסי הטיסה אמונים על ניהול התעבורה ושמירה על בטיחות הטיסה במרחב האווירי של הבסיסים.

בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517) עומד קצין בדרגת אלוף־משנה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת העצמאות הוחל בארגון גדוד צופי אוויר, שהורכב ממבוגרים שעברו את גיל הגיוס, בעלי כושר קרבי לקוי ונשים. הצופים פוזרו ביישובים שונים. ב־15 במאי 1948 הוקמה יחידת ביטחון אוויר 51 בפיקודו של זאב טובקין. היחידה ישבה בבית הספר ביל"ו בשדרות רוטשילד בתל אביב, ששימש את מרכז האווירייה הבריטי במלחמת העולם השנייה. בהמשך עבר חדר הסינון למוצב הפיקוד של חיל האוויר במלון הירקון. הגילוי התבצע על ידי צופים אנושיים שהוצבו על גגות תחנות משטרה ברחבי הארץ במטרה לזהות את התנועה האווירית בשמיים ולדווח באצמעיים טלפוניים לחדר הסינון שבנה את התמונה האווירית. הצופים גם נועדו לדווח למרכזי הג"א וליישובים. המערך חולק למחוזות צפון, תיכון, דרום וירושלים, ועד הרגיעה בלחימה בינואר 1949 הוקמו 23 מיצפים מתוך 55 שהתכנון המקורי הציע.[5]

במהלך המלחמה הוצב מכ"ם מאולתר בסטלה מאריס, אתר ששימש את הבריטים לפריסת מכ"ם. מכשיר נוסף היה בגבעת אולגה, ששימש את הבריטים לגילוי ספינות מעפילים. יחידת מכ"ם ניידת, שהורכבה ממכ"ם ימי SM-1 נפרסה בבת ים.[5]

באוגוסט 1948 הוקמה טייסת 505 שנועדה לרכז את ענייני המכ"ם. מפקד הטייסת היה משה אטנברג. במקביל הוקמה ועדה מרכזית למכ"ם בראשות אטנברג ובהשתתפות מפקד חיל התותחנים, מפקד חיל הים ונציג חיל המדע. הוועדה הגישה בספטמבר שורת המלצות לרמטכ"ל, בהם הקמת רשת ארצית בת ששה תחנות מכ"ם וארבעה תחנות מכ"ם בחופים, ושהמידע מהן יגיע לוועדת המכ"ם שתעבירו לחיילות השונים לפי הצורך. בנוסף הומלץ על הקצאת שתי יחידות מכ"ם לטובת הנ"מ של חיל התותחנים. תוכנית נוספת הוגשה על ידי ועדה של משלחת צה"ל ארצות הברית, שבחנה את דרישותיו של ארנברג בעת ביקורו במדינה ביוני 1948.[6]

במהלך אוגוסט 1948 עברה טייסת 505 משרונה לצריפין, אליה הועבר גם בית המלאכה למכ"ם. פקודת הארגון לשרות מכ"ם לישראל (טייסת 505) הוצאה בספטמבר 1948, והיא קבעה את הטייסת הן כגוף מבצעי האחראי על גילוי לצורך התרעה לעורף, סיוע בניווט אווירי, מטרולוגיה והצלה, הן כגוף מטה האחראי על עקרונות פעולת המכ"ם בחיל האוויר והן כגוף תחזוקתי האחראי לאחזקת מערכות המכ"ם בחיל האוויר והגשת סיוע ליחידות מכ"ם בחיל הים וחיל היבשה. השירות כלל בהתאם מטה, חדר סינון, בתי מלאכה טכניים, מעבדה ובית ספר למכ"ם. מושב השרות נקבע בצריפין, והיא הוכפפה ליחידת המבצעים של החיל, ומפקדה נקבע כקצין במטה אגף המבצעים החיילי.[6]

באוקטובר 1948 הקים החיל את מחנה נשר בצריפין, שנקבע כבסיסה של בס"א (בסיס אספקה ראשי) 18. טייסת 505 נקבעה כיחידה מתארחת במחנה.[6]

ב־13 במאי 1948 אישר דוד בן-גוריון את רכישתם של ארבעה מכ"מים בעלות של 8,000 דולר. בפברואר 1949 נסגרה יחידת ביטחון אוויר 51.[5]

בקרה מרכזית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1949 הוקם גף 333 במחלקת מבצעי אוויר, אשר בראשו הועמד מפקח האוויר, כמרכז הבקרה והדיווח של חיל האוויר. בינואר 1950 הוקם פיקוד הנ"מ תחת פיקודו של אל"ם בוריס סניור שהוכפף ישירות לסגן הרמטכ"ל. מערך המיצפים ותחנות מכ"ם הועברו לאחריות הפיקוד, ובמאי 1950 הוכפף גם גף 333 מבחינה מבצעית לפיקוד הנ"מ, על אף שהמשיך להשתייך מבחינה חיילית לחיל האוויר.[7]

פיקוד הנ"מ פורק בסוף 1950 ויחידותיו הועברו לחיל האוויר. ב־15 במרץ 1951 הוכפף גף 333 למחלקת מבצעים. ב־1952 עבר מטה חיל האוויר, וחדר השליטה של גף 333, שהפך ליב"מ (יחידת בקרה מרכזית) 333 לרמלה. ב־8 בפברואר 1953 הוכפפה היב"מ לרע"ן אוויר 3.[7]

יחידות המכ"ם בשלב זה פעלו תחת טייסת 505 שהייתה כפופה לקצין אלקטרוניקה חיילי. ב־1952 התבססו יחידות המכ"ם בי"ק (יחידת קשר) 501 בחפץ חיים וי"ק 503 בסטלה מאריס. המכ"מים בשימוש היו מכמ"ים ימיים אמריקאיים מעודפי מלחמת העולם השנייה.[8]

ב־1952 הוכשר הבקר הראשון בחיל האוויר הישראלי, גבי טורנר, שהשתתף בקורס בקרי מכ"ם בצרפת. ב־10 במרץ 1954 מונה טורנר כקצין בד"ח (בקרה ודיווח חיילי) בדרגת סא"ל. הבד"ח איחד תחת פיקודו את יב"מ 333 ואת י"ק 501 וי"ק 503.[9]

במסגת עסקאות הנשק עם צרפת ערב מבצע קדש, נרכשו שני מכשירי מכ"ם חדשים עבור יחידות המכ"ם הקיימות. המכ"מים הצרפתיים החדשים הרחיבו את טווח הגילוי ל־150–180 מייל ושיפרו את יכולות הגילוי.[10] ערב המבצע בוצע היירוט הראשון בהכוונת בקר במסגרת מבצע תרנגול בו יורט מטוס איליושין Il-14 מצרי בו טסו בכירי המטכ"ל המצרי. במהלך המבצע נתפסה תחנת מכ"ם ניידת מצרית מדגם Convoy-21 מתוצרת חברת מרקוני (אנ') האנגלית, ששימש את י"ק 503 בסטלה מאריס ובפריסות עד 1962.[11]

ביולי 1959 עבר מטה חיל האוויר לקריה, ועימו היב"מ כחלק מיחידת השליטה המבצעית.[12]

בקרה אזורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התקדמות חיל האוויר הישראלי ולצידו חילות האוויר הערביים לעידן הסילון במהלך שנות הששים, נוצר צורך לחדש את המערך. המכ"מים הצרפתיים ששימשו את המערך לגילוי מטוסי בוכנה לא התאימו לגילוי מטוסי סילון. לצד זאת, מהירותם העולה של המטוסים הצריכה צמצום הגורמים במעורבים בבקרה.[13]

ב־1961 נחתמה עסקת רכש עם ארצות הברית, בה נרכשו מערכות מכ"ם מדגם FPS-100, לצד מערכות זע"ט ומכ"מים ניידים מדגם TPS-44 ולאחר מכן גם מדגם TPS-43.[14] בנובמבר 1961 בוצע שינוי ארגוני כאשר הבד"ח הפך לענף אוויר 6 תחת מחלקת אוויר.[15]

ב־1962 החל ענף אוויר 6 לפרסם תוכניות לקראת המעבר לבקרה אזורית. בנובמבר 1962 שונה כינויין של יחידות המכ"ם מי"ק (יחידת קשר) לי"ב (יחידת בקרה).[16] ב־1 ביוני 1966 עבר חיל האוויר לבקרה אווירית, כאשר שני הי"ב הפכו ליב"אות, ולצידם החלה י"ב 509 לפעול כיחידת בקרה משימתית הכפופה ליב"א 501 שבחפץ חיים.[17] פריצת מלחמת ששת הימים ב־5 ביוני 1967 וכיבוש סיני במהלכה הביאו לכיבוש יחידת מכ"ם מצרית שפעלה באום מורג'ום והפיכתה לאתר מכ"ם פורס ולאחר מכן ליב"א 511.[18]

בספטמבר 1967 הפכה י"ב 509 ליב"א 509 וקיבלה את האחריות לבקרה במרחב הדרומי, בעוד יב"א 501 הפכה לי"ב 501. באפריל 1968 הצטרפה יב"א 506 שבהר מירון, כשיב"א 503 הורדה למדרגת י"ב ובנובמבר 1968 נסגרה.[19] ביולי 1969 הוכרזה י"ב 511 כיב"א וקיבלה אחריות על מרחב מערב סיני.[20]

ב־1969 בוטל ענף אוויר 6 והוקם במקומו קשל"ב (קצין שליטה ובקרה).[21]

באוקטובר 1969 אישר ביקר ביב"א 511 שיגור הוק על מטוס דרור, לאחר ששכח שמטוס כזה פועל בתחום אחריותו. המטוס הופל וחמשת נוסעיו נהרגו.[22][23]

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת יום הכיפורים נפגעו שתי יחידות הבקרה בסיני. יב"א 511 הותקפה בטילי קלט ב־6 באוקטובר, ב־10 באוקטובר וב־14 באוקטובר. בתקיפה האחרונה נהרסו קרון הפעלה ואנטנה אחת ונהרגו שני טכנאים.[24] י"ב 528 שבג'בל צפרא ליד שארם א-שייח' נפגעה ב־6 באוקטובר על ידי טילי קלט שהשביתו את היחידה והרגו חמישה חיילים. לאחר המלחמה עברה היחידה לבח"א 29 (בסיס אופיר) הסמוך.[25]

לאחר המלחמה שכר חיל האוויר את שירותי חברת הייעוץ IAC של אל"ם יאק נבו ואל"ם שמואל כסלו לצורך תכנון של מנגנון שליטה עתידי בחיל האוויר. בין יועצי החברה היה גם אל"ם מנחם זהבי. לאחר שחברת IAC הפסיקה לספק שירותי ייעוץ לחיל האוויר הקים החיל את המנב"ע (מנהלת הבקרה העתידית) בפיקוד זהבי, שהייתה הבסיס למיח"ה.[26]

ב־1974 נחתם הסכם בין המערך לרשות שדות התעופה שהסדיר את הספקת שירותי בקרה אזרחית על ידי המערך, ואת הצבתם של בקרים לתעופה אזרחית במתקני המערך.[27] ב־1974 עברה יחידת ACC פיקוח תל־אביב מחפץ חיים ליב"א 506, וב־1977 הוקמה ACC ביב"א 509 לבקרת התעופה האזרחית בפרוזדור לאילת.[28]

ב־1976 הוקם בית הספר לבקרים בחפץ חיים, ובמקביל התקיימו בבסיס קורסי חוגרים למערך הבקרה וקורסים כלליים של מערך התעופה, בהם מקצועות פיקוח הטיסה, כיבוי אש, צפנות ועוד. הבסיס הפך לביסמ"ת וב־1982 היה לבח"א 501. ב־1988 אוחד הבסיס עם בח"א 10 (עובדה).[29]

ב־1978 הוקמה מיח"ה, מפקדת יחידות הבקרה, שהחליפה את קשל"ב כמפקדת המערך.

הסכם השלום בין ישראל למצרים ב־1979 ונסיגת צה"ל מסיני בעקבותיו הביאו לסגירת שתי יחידות הבקרה בסיני, י"ב 511 וי"ב 528.[30] כחלק מהסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במסגרת ההסכם, סיפקה ארצות הברית לישראל ב־1978 ארבעה מטוסי שליטה ובקרה E-2 הוקאיי. המטוסים, שכונו בעברית דיה, השתייכו לטייסת 192 שפעלה בבסיס חצרים ובמסגרתה פעל גף בקרה.[31] במסגרת ההיערכות מחדש של צה"ל הוקמה י"ב 503 בהר בבעל חצור מול ירדן.[32]

בראשית שנות השמונים בוצע שדרוג מקיף למערכות הטכניות של יחידות הבקרה: מכ"מי FPS-100 הוחלפו במכ"מים חדשים, לצד הכנסתן לשימוש של מערכת המחשוב לפיד המכבים ומערכת הקשר הממוחשבת קשר אמיץ.[33]

מלחמת לבנון הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1982, ערב מלחמת לבנון הראשונה, הפכה יחידת הבקרה בבעל חצור ליב"א נפרדת, עם אזור בקרה עצמאי. היחידה קיבלה אחריות על התעבורה במרכז הארץ ונועדה לתגבר את יב"א 506 במהלך המלחמה במידת הצורך.[34]

במהלך המלחמה הנחתה יב"א 506 את מטוסי חיל האוויר במבצע ערצב 19 להשמדת מערך הנ"מ הסורי וקרבות האוויר שלאחריו. המערך השתתף ב־78 מתוך 86 הפלות של חיל האוויר הישראלי.[35]

התרחבות בשנות השמונים והתשעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא התעבורה היה תחת ענף אוויר 6 בימי שמואל כסלו, רע"ן ששמח להרחיב את תחומי אחריותו ככל שעלתה בידו. עם הקמת קשל"ב ב־1969 הפך מדור תעבורה לענף. הענף נדד בין תחומי אחריות שונים, ושוייך בשלב מסויים למחלקת תוא"ר, ועם הקמת ענף שליטה במחלקת מבצעים ב־1974 הועבר אליו כמדר תעבורה.[36] ב־1983 הופרדו מדורי תעבורה ופיקוח טיסה מענף שליטה והוקם ענף תעבורה בכפיפות ישירה לראש להק האוויר. ב־1987 קוצץ הענף והועבר לאחריות קצין האג"ם של מיח"ה, שקיבלה אחריות גם על פיקוח הטיסה ומגדלי הפיקוח בבסיסי חיל האוויר.[37]

ב־1992 קלטה מיח"ה את האחריות לטיפול במפגעי ציפורים ממנהל הבטיחות וביקורת האיכות (מבק"א). תחת המערך הופעל מוקד ציפורים במגדל הפיקוח של נתב"ג שריכז את דיווחי רשת צופים שהפעילה רשות הטבע והגנים במימון חיל האוויר. המוקד הועבר ב־2003 לקריה.[38]

בקרי יב"א 509 דרומית במהלך מלחמת חרבות ברזל
פעילות בחדר ביב"א 509 במהלך מבצע "מבצע שומר החומות"

תפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשגרה ממונה המערך על בקרת התנועה האווירית, צבאית ואזרחית, בכל המרחב האווירי של ישראל. יחידות הבקרה מקצות נתחים מהמרחב האווירי, בגבהים ובנתיבים שונים, לכלל סוגי כלי הטיס באוויר, בבטיחות וביעילות, ובמטרה למנוע התנגשות בין כלי הטיס. יש בקרי אוויר אזרחיים, העוסקים בתעבורה האזרחית, בקרי ״גובה נמוך״ ובקרי ״גובה גבוה״ השולטים במרבית המרחב האווירי, ובאזורי האימונים של מטוסי הסילון.

גילוי וזיהוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (9 בדצמבר 2024)
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הפטריוט יצא משירות.

עבודת הגילוי והזיהוי מבוצעים באמצעות כלים טכנולוגים שונים, המופעלים על ידי מש"קי בקרה אווירית וקציני הבקרה.

כל כלי טיס נראה במכ"ם במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל. על־פי חוקי התעופה הבינלאומיים, חייב כל כלי טיס שמתקרב למרחק של 80 מייל (120 ק"מ) מגבולות ישראל להזדהות מול מערך הבקרה הישראלי. במקרה שכלי טיס לא מזדהה מול מערך הבקרה או מעלה חשדות שונים, מוזנקים לכיוונו זוג מטוסי או מסוקי קרב, שמתקרבים, ובודקים כי לא מדובר באיום.

אמצעיים טכניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכ"מים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי וניטור השמים מתבצע על ידי מכ"מים הפרוסים ביחידות המערך. אנטנות המכ"מים מוגנות בדרך כלל על ידי ראדומים. המכ"מים מאפשרים לגלות כלי טיס במרחק של כ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ).[39]

  • מכ"ם נייד דו־ממדי AN/TPS-44 (אנ'), תוצרת קרדיון אלקטרוניקס (Cardion Electronics), ארצות הברית.[40]
  • מכ"ם נייד תלת־ממדי AN/TPS-43 המספק גם נתוני גובה. תוצרת Westinghouse Defense and Electronic Division, ארצות הברית.[40]
  • מכ"ם חיפוש ראשי נייח AN/FPS-100 מותקן בתוך ראדום, תוצרת בנדיקס (אנ'), ארצות הברית.[41]
  • מכ"ם גובה נייח AN/FPS-89 מותקן בתוך ראדום, תוצרת ג'נרל אלקטריק, ארצות הברית.[41]
  • מכ"ם D-3 (יצרן וייעוד לא ידועים).[42]
  • מכ"ם ימי SO9 Naval RADAR דו־ממדי (2D) ששופץ והוסב על ידי חברת "תומסון" הצרפתית, למכ"ם קרקעי נייד RAMFIS (ראשי תיבות של: "מכ"ם נייד עבור ישראל"). מכ"ם זה יועד לגילוי נמוך של מטרות שטח ואוויר באזור הים, ושימש בעיקר להתרעה מוקדמת. נכנס לשימוש ב-1956 טרם מלחמת סיני.[43][44][45]
  • מכ"ם ימי מוטס SCR-010 Naval RADAR תלת־ממדי (3D) ששופץ והוסב על ידי חברת "תומסון" הצרפתית, למכ"ם קרקעי נייח RAFIS (ראשי תיבות של: "מכ"ם נייח עבור ישראל"). מכ"ם תלת־ממדי זה, היה בעל טווח מרבי של 60 מייל, עם אפשרות למדידת גובה המטרה. מכ"ם זה פעל במשולב עם מכ"ם ההתרעה המוקדמת RAMFIS הנזכר לעיל, כאשר לאחר איתור המטרה, הופנה המכשיר באופן ידני על ידי המפעיל לכיוון הרצוי ומדד את גובה המטרה. נכנס לשימוש ב-1956 טרם מלחמת סיני.[43][44][45]
  • מכ"ם נייד SCR-7, תוצרת ארצות הברית (יצרן וייעוד לא ידועים).[46]
  • מכ"ם SM, תוצרת ארצות הברית (יצרן וייעוד לא ידועים).[46]
  • מכ"ם SC, תוצרת ארצות הברית (יצרן וייעוד לא ידועים).[46]
  • מכ"ם מתוצרת "קרדון", לפריסה ולהצבה באתרים רחוקים (דגם וארץ יצור לא ידועים).[41]
  • מכ"ם גובה מתוצרת "וסטינגהאוס אלקטריק" (דגם לא ידוע).[41]
  • מכ"ם מזג האוויר – בתחילת שנות התשעים פותח עליו מוד ציפורים לסיוע בניטור נדידת ציפורים.[47]

מערך הבקרה עשה לעיתים שימוש במכ"מים של מערך ההגנה האווירית כמו מכ"מי סוללות הוק,[42] לצורך תגבור וכיסוי "שטחים מתים" ברשת הגילוי המכ"מית.

בלוני תצפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם ושייכת ליב"א 509 הדרומית.[48][49] י"ג 511 הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991.[48] המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. בלון התצפית הוא בגודל 71 מטר העשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הבלון עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.[49] המכ"ם הנישא כיום על הבלון מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא".[49] המערכות שעל הבלון מספקות גם מידע מטאורולוגי לחיל האוויר, באמצעות גף כמוס.[50]

הבלון מוצב באזור הדרום, במרחק גדול מיב"א 509 ונראה בקלות בכל האזור.[51]

בלונים ישנים של צה"ל שימשו את יחידת המסוקים של משטרת ישראל.[51]

ב-2022 נוסף למערך בלון התצפית "טל שמיים" המאפשר לגבש תמונה מדויקת ורחבה של המרחב האווירי, גם בטווחים רחוקים ובגבהים נמוכים יחסית. הוא מופעל מאתר ייעודי בצפון ישראל, שהקים אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ונושא מערכת מכ"ם שפותחה בחברת אלתא. הבלון נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל והושבת.

מערכות מחשוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה־70 נכנסה לשירות מערכת "לפיד המכבים" דור א', מערכת מחשוב לעיבוד ותצוגת תמונה אווירית מתוצרת חברת יוז איירקראפט האמריקאית. בתחילת שנות השמונים נכנסה לשימוש מערכת לפיד המכבים דור ב', במקביל לשדרוג מערכות המכ"ם.[33]

מערכות קשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קשר אמיץ – מערכת קשר ממוחשבת תוצרת חברת אלביט מערכות שנקלטה בראשית שנות השמונים.[33]

יחידות המערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות בקרה, גילוי ול"א בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפקדי המערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
קצין בד"ח
סא"ל גבריאל טורנר 1953
סא"ל צבי אורן 1959 בנובמבר 1961 הפך לרע"ן אוויר 6
רע"ן אוויר 6
סא"ל שמואל כסלו 1962
קשל"ב
סא"ל מנחם זהבי 1969
סא"ל אריה רביב 1972
סא"ל עמי אילון 1973
מפקדי מיח"ה
אל"ם שמעון לסר 1978
אל"ם צבי ימי 1981
אל"ם יעקב אלמוג 1983
אל"ם עוזי רום 1985
אל"ם רן כץ 1989
אל"ם בני כהן 1995
אל"ם אלי שרמייסטר 1999 לימים קצין חינוך ראשי בדרגת תא"ל
אל"ם איל כהן 2001
אל"ם מאיר בן שיה 2004
אל"ם משה מנור 2007
אל"ם רן תורג'מן 2010
אל"ם ערן זליגמן 2014–אוקטובר 2018[58]
אל"ם א'[59][60] 2019–2021
אל"ם א' 2021–2024
אל"ם ר'[1] 2024

סמלי יחידות המערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכות בקרי אוויר, מש"קי בקרה וקציני פיקוח טיסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סיכת מש"ק בקרה, חדשה
    סיכת מש"ק בקרה, חדשה
  • סיכת בקר אוויר, חדשה[61] (החל ממרץ 2020)
    סיכת בקר אוויר, חדשה[61]
    (החל ממרץ 2020)
  • סיכת בקר אוויר, ישנה
    סיכת בקר אוויר, ישנה
  • סיכת בקר אוויר מוטס, חדשה (החל משנת 2005)
    סיכת בקר אוויר מוטס, חדשה
    (החל משנת 2005)
  • סיכת בקר אוויר מוטס, ישנה (שנות התשעים])
    סיכת בקר אוויר מוטס, ישנה
    (שנות התשעים])
  • סיכת בקר אוויר מוטס, ישנה (1994–2005)
    סיכת בקר אוויר מוטס, ישנה
    (1994–2005)
  • סיכת בקר אוויר מוטס, ישנה (1978-1994)
    סיכת בקר אוויר מוטס, ישנה
    (1978-1994)
  • סיכת קצין פקח טיסה, חדשה (החל ממרץ 2020)
    סיכת קצין פקח טיסה, חדשה
    (החל ממרץ 2020)
  • סיכת פקח טיסה, ישנה (עד מרץ 2020)
    סיכת פקח טיסה, ישנה
    (עד מרץ 2020)
  • סיכת פקח טיסה, ישנה, לא רשמית (עד מרץ 2020)
    סיכת פקח טיסה, ישנה, לא רשמית
    (עד מרץ 2020)

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערך הבקרה האווירית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מערכת את"צ, מפקד חדש למערך הבקרה האווירית ופיקוח הטיסה, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2024
  2. ^ "מילון הקיצורים וראשי התיבות", צה"ל - אגף המבצעים - חט' תוה"ד - המדור לפרסומים ולמינוח, אוגוסט 2010, עמ' 75.
  3. ^ על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי
  4. ^ ליהי חנן, ‏גוזרים את הסרט: נפתח בית הספר החדש לבקרה אווירית ופיקוח טיסה, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביולי 2020
  5. ^ 1 2 3 אבידר, עמ' 22–32
  6. ^ 1 2 3 אבי כהן, תולדות חיל - אויר במלחמה לעצמאות, כרך ב, 2004, עמ' 289–295
  7. ^ 1 2 אבידר, עמ' 36–38
  8. ^ אבידר, עמ' 38–39
  9. ^ אבידר, עמ' 42–43
  10. ^ אבידר, עמ' 47–49
  11. ^ אבידר, עמ' 56–57, 59
  12. ^ אבידר, עמ' 51
  13. ^ אבידר, עמ' 84–85
  14. ^ אבידר, עמ' 90–95
  15. ^ אבידר, עמ' 96
  16. ^ אבידר, עמ' 96–98
  17. ^ אבידר, עמ' 99
  18. ^ אבידן, עמ' 118–119
  19. ^ אבידר, עמ' 128–126
  20. ^ אבידר, עמ' 143–144
  21. ^ אבידר, עמ' 122
  22. ^ אבידן, עמ' 216
  23. ^ אבינועם מיסניקוב, ‏הפלת דרור 011, באתר "מרקיע שחקים"
  24. ^ אבידר, עמ' 161–164
  25. ^ אבידר, עמ' 170–174
  26. ^ אבידן, עמ' 184
  27. ^ רפי רגב, עמירם אורן, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 452 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  28. ^ אבידן, עמ' 190
  29. ^ אבידן, עמ' 189–190
  30. ^ אבידן, עמ' 196
  31. ^ אבידן, עמ' 197–199
  32. ^ אבידן, עמ' 186
  33. ^ 1 2 3 אבידן, עמ' 209–210
  34. ^ אבידן, עמ' 210–212
  35. ^ אבידן, עמ' 205
  36. ^ אבידן, עמ' 191–192
  37. ^ אבידן, עמ 214–216
  38. ^ אבידן, עמ' 223–224
  39. ^ יורם רומם, אני לוקח, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר 2021, "מגן עורף", עמ' 162–201.
  40. ^ 1 2 פגיעת טיל ביב"א בהר צפרא בסיני במלחמת יוה"כ, באתר פרש
  41. ^ 1 2 3 4 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 36
  42. ^ 1 2 דני שלום, "רוח רפאים מעל קהיר", כרך א', עמ' 72
  43. ^ 1 2 היסטוריית בסיס במצ"א 108, באתר Wix.com
  44. ^ 1 2 אריה הלל, "וידי אדם מתחת כנפיהם: תולדות המערך הטכנולוגי בחיל-האוויר, 1973-1948", הוצאת "מערכות" / משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ט 1999, עמ' 119 בספר, עמ' 117 בקובץ המקושר, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר"
  45. ^ 1 2 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 35
  46. ^ 1 2 3 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 28
  47. ^ אבידן, עמ' 224
  48. ^ 1 2 שחר צורני, ‏טיפוס מרחף, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במאי 2016
  49. ^ 1 2 3 גבוה, רגיש ועצמאי, באתר חיל האוויר הישראלי, גיליון 161, 22 בפברואר 2005
  50. ^ יהונתן מרוז, ‏"כמוס" בעופרת יצוקה, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 בינואר 2009
  51. ^ 1 2 רוני ווינקלר, ‏הבלונים של משטרת ישראל, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בפברואר 2002
  52. ^ לחסל פעילי חמאס עם הרחפן ששיגרו: הצצה נדירה לחמ"ל, באתר מאקו, 20 במאי 2021
  53. ^ על קו התפר: הכירו את המב"א, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בנובמבר 2021
  54. ^ גל מי טל, אחרי שהוכיחה את עצמה בצפון, "שומו שמיים" יורדת גם לדרום, באתר צה"ל, 18 במאי 2025
  55. ^ תופעת ההברחות ממצרים: צה"ל יקים מרכז בקרה אווירי בגבול, באתר I24NEWS, ‏29 באוקטובר 2025
  56. ^ מלחמת יום הכיפורים – מפות ומבצעים, עמ' 283, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2023, באתר צה"ל.
    קישור נוסף: מלחמת יום הכיפורים – מפות ומבצעים, עמ' 283 – עמ' 143 בקובץ
  57. ^ אבידן, עמ' 221
  58. ^ מפקד מערך הבקרה מסכם כהונה עמוסה, באתר חיל האוויר הישראלי, 18 באוקטובר 2018
  59. ^ "כל כלי במרחב האווירי עלול להפוך לפצצה מתקתקת", באתר "IsraelDefense‏", 5 בינואר 2021
  60. ^ מפקד מערך הבקרה ופיקוח הטיסה היוצא מסכם שירות, באתר חיל האוויר הישראלי, 8 בנובמבר 2021
  61. ^ מאי פלג, ‏חשיפה ראשונה: מערך הבקרה משנה את פניו, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במרץ 2020.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מערך_הבקרה_האווירית&oldid=42657547"