לדלג לתוכן

יהודה נחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהודה נחמה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1825
ה'תקפ"ה
סלוניקי, יוון
פטירה 1899 (בגיל 74 בערך)
ה'תרנ"ט
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הרי"ן
מקום פעילות סלוניקי
תקופת הפעילות ? – 26 בינואר 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ספרות, חינוך ופעילות ציבורית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהודה נחמה (18251899) היה איש ציבור ופעיל חינוך, עיתונאי ומשכיל עברי, ממחיי השפה העברית בסלוניקי שביוון.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלוניקי שביוון (אז בשליטת טורקיה) בשנת 1825 (ה'תקפ"ה) ליעקב נחמה, בן למשפחת רבנים מיוחסת. בצעירותו התחנך בתלמוד תורה ובישיבות העיר, שם הוסמך לרבנות ולהוראה. נישא לבתו של הגביר יעקב מודליאנו, ולפרנסתו הקים בית מסחר לספרים שהתפרסם בכל רחבי אירופה.

בשל עיסוקו בספרים, נמשך לתחום הספרות ובילה את רוב זמנו בקריאה, ורכש שליטה בשפות עברית, צרפתית אנגלית ואיטלקית. כשנפטר אביו, הרחיב את עיסוקו למסחר של תבואה, ולשם יצירת קשרים מסחריים עם חברות גדולות בעולם המערבי הרבה לנסוע לערים שונות, שם נפגש עם רבנים ואישי ציבור שונים. למרות עיסוק זה, לא נשללה ממנו האפשרות ללמוד, ובעיקר הקדיש את כשרונותיו וזמנו להרמת מצבם הרוחני של יהודי טורקיה.

כששמע על הקמת חברת כל ישראל חברים בשנת 1863 (ה'תרכ"ג) ראה חובה לייסד לחברה סניף בעירו, ובשנת 1864 (ה'תרכ"ד) הקים וועד מקומי לשם כך, והעמיד בראשו כנשיא את ד"ר משה (מואיז) אלטיני, ושימש כסגנו. יחד הצליחו השניים להניח את התשתית להשכלה ולקדמה בעיר, ולגייס ליוזמה את תמיכתו של הרב אשר קובו, החכם באשי של העיר. בתקופה זו ייסד בעיר בית ספר מודרני בשם "קולג'יו דה פדרה דה פמיליה" והעמיד בראשו כמנהל את שלמה דילהרוזה, אך המוסד לא האריך ימים.

בחודש אוקטובר 1864 (תשרי ה'תרכ"ה) החל להוציא לאור ירחון אנציקלופדי בשם "אל לונאר", שהכיל ידיעות מעולם המדע, תרגומים לספרים בעלי שם, סיפורים, היסטוריה, פולקלור ועוד, ומטרתו הייתה הפצת השכלה יהודית. בתקופה זו הקים בית דפוס פרטי בו הודפסו ספרים של מחברים שונים. בית הדפוס עבד בחשאי, בשל הקשיים הרבים לאישורים מצד הממשל. כשנודע למושל חפזי פחה על בית הדפוס, הורה להחרים את כל הציוד, ולשים את מייסדו במאסר. ההוראה בוטלה לאחר התערבות מצד קונסול ארצות הברית וקונסול בריטניה בסלוניקי.

לאחר ניסיון כושל, בשנת 1873 (ה'תרל"ג) ייסדה ביוזמתו חברת כל ישראל חברים בסלוניקי בית ספר מטעמה, לאחר שרכש לשם כך תמיכה מעשירי העיר.

החל משנת 1875 (ה'תרל"ה) שימש כחבר וועד הקהילה, ובשנת 1878 (ה'תרל"ח) נבחר לשמש כחבר בוועד מיוחד שמטרתו הייתה ביצוע שינויים בתלמוד תורה המקומי, ובמסגרתו הכניס לתלמוד תורה מספר שינויים מועילים. בנוסף שימש כנשיא חברת ביקור חולים המקומית וסייע לרבני העיר במילוי תפקידם, ובשנת 1887 (ה'תרמ"ז) נוסדו בסלוניקי ביוזמתו חברת נפט, מים ורכבת חשמלית, ושימש כסוכן פעיל עבורן.

במסגרת פעילותו להחייאת השפה העברית, ייסד בשנת 1891 (ה'תרנ"א) את חברת "שפת אמת" שמטרתה הייתה החייאת העברית באמצעות לימוד תנ"ך וכתבי עת שונים. כן עמד בקשר מכתבים עם משכילים שונים מרוסיה, אוסטריה, צרפת ובריטניה, בהם שמואל דוד לוצאטו, פרץ סמולנסקין ויום טוב ליפמן צונץ, ואת התכתובת שניהל עמם פרסם בספרו "מכתבי דודים מיין".

הלך לעולמו ב-26 בינואר 1899 (ט"ו בשבט ה'תרנ"ט).

ספרייתו, שהכילה ספרים רבים ונשמרה בקהילה היהודית בסלוניקי, הוחרמה ואבדה עם הגעתו של צבא גרמניה הנאצית אל סלוניקי בחודש מאי 1941, במסגרת מלחמת העולם השנייה.

  • אל לונאר - ירחון אנציקלופדי ספרותי בספרדית, תשרי ה'תרכ"ה, שישה גיליונות
  • מכתבי דודים מיין - מכתבים שהחליף עם אנשים שונים, חלק ראשון, סלוניקי ה'תרנ"ג
  • תולדות אלברט כהן - סלוניקי ה'תרל"ז
  • היסטוריה אוניברסל - בעקבות חיבור אנגלי בלאדינו, סלוניקי 1861
  • אוסף נאומים ודרושים - סלוניקי ה'תרנ"ז
  • השפה העברית והעם העברי

חיבורים נוספים שלו בשם "נדחי ישראל ונפוצות יהודה", וספר שו"ת בנושאים שונים עלו באש בשריפה שפרצה בסלוניקי בשנת ה'תר"ן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]