יהושע בוכמיל
 | |
| לידה |
7 בינואר 1869 אוסטרוה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 1938 (בגיל 69) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
  | |
יהושע הֶשֶל בּוּכְמִיל (Buchmil; כ"ד בטבת ה'תרכ"ט, 7 בינואר 1869, אוסטרהא, פלך ווהלין, של האימפריה הרוסית (כיום בתחומי אוקראינה) – ל' בתשרי ה'תרצ"ט, 25 באוקטובר 1938, ירושלים) היה פעיל ציוני, משפטן בהשכלתו. בלט ביכולת התעמולה שלו לקידום המחשבה הציונית ובמאבקיו לקידום התיישבות יהודית בארץ ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוכמיל נולד בעיירה אוסטרהא שבווהלין, בתחום המושב של אימפריה הרוסית. אביו שמואל בוכמיל היה מורה לנגינה, ומצד אמו היה צאצא של הרב אברהם יהושע השיל מאפטא. בצעירותו התחנך ב"חדר", ולאחר מכן עבר לגימנסיה רוסית, לצד לימודים פרטיים ביהדות. עם ייסודה של תנועת חיבת ציון היה בין תומכיה, ובעירו הקים חוג תלמידים לאיסוף תרומות למען יישוב ארץ ישראל. לצורך הגשמת רעיון החלוציות עבר בשנת 1895 למונפלייה שבצרפת, והחל בלימודי חקלאות; אך בראשיתם החל לפעול בחוג הציוני "עתידות ישראל" (l'Avenir d'Israël) (עם יוסף מירקין, יוסף מוהליבר, חיים מרגלית-קלוריסקי ויוסף ספיר), ובעידוד חבריו עבר ללימודי משפטים והצטיין בהם. בשנת 1903 הוסמך כדוקטור למשפטים (בהצטיינות). עבודת הדוקטורט שלו עסקה בשאלת "יסודו והתהוותו של הרעיון הלאומי בשווייץ", ויצאה לאור כספר. נישא לשושנה (רוזה) בת שלמה אימַאס מניקולאייב (1876–1933), פעילה ציונית מנעוריה, מראשונות הנשים הציוניות ופעילי הציונות המדינית, מאנשי פועלי ציון. למדה בלוזאן וברן, שם הייתה ממייסדי התאחדות הנוער הציוני האקדמי בברן.[1]
בוכמיל נבחר לראשות החוג "עתידות ישראל", ובשנת 1897 נשלח מטעמו לפגוש בתאודור הרצל להבעת תמיכה בכינוס הקונגרס הציוני הראשון. בשליחותו של הרצל יצא מאוסטריה לרוסיה, ופעל בקרב חובבי ציון לקרבם לציונות המדינית. בתום הקונגרס, שבו נכחו 75 נציגים מטעם חובבי ציון, נשלח בשנית לרוסיה לקיום מסע תעמולה[2]. בדרכו ייסד במינכן את אגודת הסטודנטים היהודים הציונית הראשונה. בקונגרס הציוני החמישי היה בין מייסדי הפרקציה הדמוקרטית, ובאותו קונגרס היה בין התומכים והמשתדלים אצל הרצל להשפיע על חברת יק"א להפנות את משאביה להתיישבות בארץ ישראל על פני ארגנטינה. מאוחר יותר היה בין המתנגדים לתוכנית אוגנדה ולתנועות שפעלו לקידום התיישבות יהודית במדינות שונות.
בשנת 1906 הגיע לארץ ישראל בשליחות הוועד האודסאי של חובבי ציון לבחינת התנאים להתיישבות, וכעבור שנתיים פרסם דו"ח ובו הצביע על היעדר הון מספק במוסדות הציוניים. בעקבות מסקנותיו ייסד עם רעייתו שושנה את הסתדרות "שיבה לארץ האבות" (שיל"ה) לגיוס תמיכה עממית בקרב יהדות התפוצות. רעייתו יצאה למסע תעמולה באמריקה, ובוכמיל יצא לרוסיה וגויס על ידי מנחם אוסישקין לשלב את הרעיון בתוכנית חובבי ציון לייסוד בנק. הקמת הבנק נשללה על ידי השלטונות העות'מאניים, והכספים הועברו לידי "גאולה". בתקופת שהותו הממושכת בארץ התגורר ביפו, ולחם למען עבודה עברית במושבות.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הועסק כפקיד במוסקבה. בשנת 1916 נשלח מטעם הוועד המרכזי של ציוני רוסיה לאיסוף כספים עבור הפעילות הציונית המדינית בבריטניה. לאחר מהפכת 1917 נבחר כחבר הוועד המרכזי. פעילותו בשנים לאחר מכן התרכזה בגיוס כספים עבור קרן קיימת לישראל וקרן היסוד וכללו שליחויות ברחבי אירופה ובצפון אפריקה. בשנת 1919 הרצה בוכמיל בנושאי ציונות באוניברסיטת קייב.
בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בשנים 1925–1927 עסק בשליחות במצרים ובשנים 1928–1929 באיטליה. בשנת 1938 נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים. ביתו בשכונת תלפיות נתרם לקרן הקיימת לישראל, וספרייתו הענפה – לאוניברסיטה העברית בירושלים. רעייתו שושנה נפטרה לפניו, בשנת 1933.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אַ בריעף צום יודישען פאָלק [מכתב לעם היהודי], קרן היסוד, תרפ"א. (ביידיש)
- Yoshua Buchmil, Problemes de la renaissance Juive: actualité et perspectives [בעיות התחייה היהודית] (avec une note biographique de l’auteur par Abraham Elmaleh), Jerusalem: Imprimerie Goldberg, 1936. (בצרפתית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'בוכמיל, יהושע השל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 73–74. (הספר בקטלוג ULI)
- רחל ינאית בן-צבי, 'שושנה ויהושע בוכמיל: קווים לדמויותיהם', העבר יז (תש"ל), 181–206.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע בוכמיל, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהושע השל בוכמיל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3287
- יהושע בוכמיל, דבר, 25 באוקטובר 1938 (עם פטירתו)
- משה קליינמן, ד"ר יהושע בוכמיל (שלושים לפטירתו), דבר, 27 בנובמבר 1938
- גלוי מצבה על קברו של ד"ר יהושע בוכמיל, דבר, 11 בדצמבר 1940
- כרטיס הקבר של יהושע בוכמיל, באתר הר הזיתים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שושנה בוכמיל, דבר, 10 באוגוסט 1933; שושנה בת שלמה בוכמיל ז"ל, דואר היום, 10 באוגוסט 1933; שושנה בוכמיל לבית אימס ז"ל (ליום השבעה), דבר, 17 באוגוסט 1933 (רשימה אוטוביוגרפית).
- ^ אוהד דוד , הראשון בבדור, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
| בקרת זהויות |
|
|---|