יואל ליאון
 | |||||
| לידה |
16 בינואר 1964 (בן 62) ב' בשבט ה'תשכ"ד צרפת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת אריאל דוקטור להיסטוריה יהודית | ||||
| השקפה דתית | יהדות | ||||
| |||||
| |||||
יואל ליאון (בצרפתית: Joël Lion; נולד ב-16 בינואר 1964) הוא דיפלומט ישראלי בכיר בשירות החוץ מאז 1993. בין אפריל 2022 לאוגוסט 2026, כיהן כשגריר לא תושב של מדינת ישראל לארמניה, מושבו בירושלים.[1] במקביל, בשנים 2022–2025 שימש כשגריר ישראל למולדובה – תחילה כשגריר לא תושב, ולאחר פתיחת השגרירות בקישינב על ידי שר החוץ גדעון סער, מונה לשגריר התושב הראשון של ישראל במולדובה,[2] והיה אחראי על הקמת הנציגות מהיסוד, סיים את שליחותו באפריל 2025.[3] בין אוגוסט 2018 לאוגוסט 2021 כיהן כשגריר ישראל באוקראינה.[4][5]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאון, בנם של אלן ליאון והלן בכר, נולד בשנת 1964 בסנט-אוולד שבצרפת, גדל באש-סור-אלזט שבלוקסמבורג, ועלה לארץ בשנת 1982 במסגרת הכשרת "בני עקיבא" בקיבוץ שדה אליהו. נשוי לרבקה ואב לשמונה ילדים.
בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אריאל, נושא המחקר שלו עסק בנושא "שירות החוץ הישראלי ועליית היהודים ממדינות החסות הצרפתיות (1948–1956)", תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת לטביה ותואר ראשון במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית.
ליאון קיבל סמיכה לרבנות על ידי הרב דניאל חנן מישיבת פרחי שושנים בלייקווד שבניו ג'רזי ועל ידי הרב הראשי של חולון, הרב אליהו יוחנן גוראריה.
לאחר שירותו הצבאי ולימודים אקדמיים, שימש כסגן הרב של קק"ל וככממלא מקום מנהל מחלקת התפוצות של משרד הדתות בירושלים. באוגוסט 1993 הצטרף לשירות החוץ הישראלי.
בין 2002 ל-2007 שירת כיועץ מדיני בשגרירות ישראל בברלין, אחראי על נושא ההסברה במדינות דוברי גרמנית.
לאחר מכן שימש כסגן מנהל המחלקה למערב אירופה במשרד החוץ בירושלים, והיה אחראי ליחסים המדיניים עם גרמניה.
בשנים 2009–2011 שירת כדובר[6] וקונסול לענייני תקשורת בקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק. שם היה אחראי לקשר הישיר עם התקשורת המקומית והארצית של ארצות הברית היושבת באזור ניו יורק.
בין 2011 ל-2014 שירת ליאון כקונסול כללי של ישראל במונטריאול, אחראי על קוויבק והפרובינציות האטלנטיות, באותה תקופה הוא שימש כשגריר ישראל לארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית ICAO.[7]
בין אוגוסט 2014 לספטמבר 2016 ניהל את מחלקת הסברה, אקדמיה ומיתוג[8] באגף תקשורת והסברה במשרד החוץ בירושלים. ליאון ניהל את הפקתו וניודו של מיצג אינטראקטיבי "פתח דלת לישראל"[9] שהוצב ברומא, פריז, ורשה, מוסקבה, סינגפור ובנגלורו.
בין 2018 ל-2021 שירת ליאון כשגריר מיוחד ומוסמך של מדינת ישראל באוקראינה.[10] לאחר ששימש כראש המטה המדיני של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי (2017–2018). לפני כן שימש כשליח מיוחד של מדינת ישראל לענייני השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה. במסגרת תפקידו קידם החלטה בפרלמנט האירופי בנדון[11][12] ושיפר את התיאום עם הארגונים היהודים.[13]
ליאון גם שירת בעבר כסגן השגריר בלטביה, באסטוניה ובליטא בשגרירות ישראל בריגה וממונה על היחסים עם סלובקיה בשגרירות ישראל בווינה.
משימות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999, ליאון היה לישראלי הרשמי הראשון שלקח חלק במשימת פיקוח על בחירות של OSCE, הארגון לביטחון ושיתוף הפעולה באירופה.
במהלך מבצע "חומת מגן" (2001) שימש כדובר מטעם משרד החוץ בצוות המיוחד שהוצב בבית לחם.[14]
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" (2009) היה אחראי על מרכז התקשורת של משרד החוץ בשדרות.
בסוף פברואר 2022, עם פלישת רוסיה לאוקראינה נשלח ליאון למולדובה לסייע לישראלים לצאת מאזורי הקרבות באוקראינה וכן לסייע לפליטים מאוקראינה שהגיעו למולדובה.[15][16]
תרומתו במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל, ליאון מילא תפקיד משמעותי בהסברה הישראלית. הוא מונה לתפקיד סגן דובר משרד החוץ בחירום, ובמסגרת זו היה אחראי על תדרוך וליווי משלחות של עיתונאים ומשפיענים בינלאומיים. פעילותו התמקדה ביישובי עוטף עזה, אזור שהיה במוקד הלחימה, וכללה הסברת המצב בשטח והצגת העמדה הישראלית לתקשורת הבינלאומית. תפקידו זה נמשך במשך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, תקופה קריטית מבחינת התקשורת וההסברה. מינוי זה הדגיש את ניסיונו הרב של ליאון בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, והיווה המשך ישיר לתפקידיו הקודמים בתחום התקשורת במשרד החוץ.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יואל ליאון, ברשת החברתית X (טוויטר)- אדוארד דוקס, לא מחביא את הכיפה: כבוד הרב הוא השגריר באוקראינה, באתר ynet, 20 בינואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The newly appointed Ambassador of Israel to Armenia presents credentials to President Vahagn Khachaturyan, Armenpress, 2022-06-29 (באנגלית)
- ↑ אריאל כהנא, לאחר סגירת הנציגות באירלנד: השגרירות החדשה של ישראל במולדובה תיפתח, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2025
- ↑ אילן ארנון, "יש כאן הרבה מה לראות": שגרירות ישראל במולדובה נפתחה - השגריר מחכה להמוני מבקרים, באתר מאקו, 4 בפברואר 2025
- ↑ הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 6 במאי 2018, באתר משרד ראש הממשלה
- ↑ ציוץ של יואל ליאון ברשת החברתית X (טוויטר), 1 באוגוסט 2021
- ↑ "'Israel is inventive, moving and spiritual, not just about conflict'". The Jerusalem Post.
- ↑ מירן שפילברג, חילופי משמרות, באתר ynet, 2 בספטמבר 2014
- ↑ אבירם זינו, מסבירי פנים: ישראל הבינה איזו הסברה עובדת בעולם של היום, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2015
- ↑ נועם דביר, 'פותחים דלת לישראל': חוויה ישראלית שונה?, באתר ynet, 26 בינואר 2016
- ↑ איתמר אייכנר, שגריר באמונה שלמה, באתר ידיעות אחרונות, 23 באוקטובר 2018
- ↑ "הפרלמנט האירופי: להשיב מיידית את הרכוש שנגנב מידי הניצולים". כל הזמן. 2017-06-26.
- ↑ ניצן קידר, הפרלמנט האירופי למען השבת רכוש יהודי, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2017
- ↑ "Israel, WJRO to work to retrieve assets from Holocaust era". The Jerusalem Post.
- ↑ "All but 13 to Leave Church of the Nativity". Fox News (באנגלית אמריקאית). 2002-05-09.
- ↑ Avihay Bitton, ראש משלחת ישראל למולדובה: "זכיתי לסייע לחילוץ מאות מאוקראינה תוך 'חילול' שבת", באתר חדר מצב
- ↑ יעל אלנתן, שגריר ישראל במולדובה מסייע לישראלים ויהודים לצאת מאוקראינה: "המראות כאן מאוד קשים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 במרץ 2022
- ↑ 'Israel doesn’t need other countries to send soldiers,' says country's Foreign Ministry spokesman - CNBC TV18, CNBCTV18, 2023-10-10 (באנגלית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
בקרת זהויות  |
|