יונתן שונרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יונתן שונרי
פרופ' יונתן שונרי ז"ל
פרופ' יונתן שונרי ז"ל
לידה 1931
בן שמן, פלשתינה (א"י)
פטירה 19 ביולי 2015 (בגיל 84 בערך)
ירושלים, ישראל
ענף מדעי בלשנות, חקר המקרא
מקום מגורים ירושלים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט חיים רבין
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונתן שונרי (193119 ביולי 2015) היה בלשן שחקר את תרגומי המקרא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן שונרי נולד בשם יונתן קצלך בבן שמן למלכה וזאב, ובילדותו עברתו הוריו את שם משפחתם לשונרי.[1] אמו שימשה כאם הבית[2] ואביו שימש מנהל האחזקה בכפר הנוער.

בשנת 1957 קיבל תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[3]

בשנת 1967 השתתף במחקר בראשות ד"ר יצחק שלזינגר שמטרתו ללמוד את שפת הסימנים הישראלית.[4]

עבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' חיים רבין, עסקה בתחום "העקרונות הפרשניים של רב סעדיה גאון, על פי תרגומו הערבי לספר תהילים"[5] הוא הגיש אותה בשנת 1970, במסגרת האוניברסיטה העברית.

בשנת 1975 הגיע שונרי לאוניברסיטת בריגהאם יאנג על מנת לתרגם לעברית את ספר מורמון, מספרי הקודש של המורמונים.[6] הוא התגורר בפרובו, יוטה מאחר שלימד באוניברסיטה.[7]

בשנת 1983 הוא פרסם ספר 'Ivreet meresheet = Hebrew from the beginning', בהוצאת אוניברסיטת בריגהאם יאנג.

בשנים 19931994 שימש כמורה ללשון בתיכון האקדמיה למוזיקה בירושלים. שימש יועץ לשוני של האנציקלופדיה לבית ישראל, בעריכת רפאל הלפרין, שיצאה לאור בשנת 1996[8]

באמצע שנות ה-90 עמד בראש ועדה שמינה שר החינוך, אמנון רובינשטיין, שהמליצה להכין תוכנית לימודית ייחודית לילדי הקראים מכיתה א' עד כיתה י"ב.[9][דרוש מקור]

בשנת 2009 ייסד עמותה בשם "יד לילד ולנער - עמותה לילדים ולנוער בסיכון".[10] עסק גם ברפואה אלטרנטיבית. בשנת 2010 התלונן במשטרה כי הותקף ללא סיבה בגן הפעמון בירושלים, אחרי שהוזמן להגיע לשם.[11] רוב שנותיו התגורר בירושלים, באזור רחביה.

נפטר ב-19 ביולי 2015 והובא לקבורה בהר המנוחות.[12]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ועל עפר תחמם" (איוב לט, יד), מחקרי המרכז לחקר הפולקלור א (תש"ל)
  • "תוספת "משיחא" בתרגום יונתן לנביאים", תרביץ מב (תשל"ג) 259-265 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • "עברית בשידורי הטלוויזיה הירדנית", ספר רוזן בעריכת עוזי אורנן ובן-ציון פישלר, תשל"ה, עמ' 107–112
  • בנימין זאב בכר ומילון בן-יהודה. מנחה לקודש (תשלט)
  • סילוף נושא השומרונים בספרי הלימוד בארץ. א.ב.; חדשות השומרונים 300 (תשמ"ב) 10-8
  • שמות כלי הנגינה בתפסיר רב סעדיה לתהלים ויחסם לתרגום הארמי לתהלים. בין עבר לערב; המגעים בין הספרות הערבית לבין הספרות היהודית בימי הביניים ובזמן החדש ד (תשס"ח) 37–45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]