יוסי בן נון
(הופנה מהדף יוסי בן-נון)
 | |
| מוקד פעילות |
ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אקול נורמל סופרייר, בית הספר מנהטן למוזיקה |
| שפה מועדפת |
עברית |
| פרסים והוקרה | |
  | |
יוסי בן נון הוא פסנתרן ומלחין תיאטרון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן נון הוא בוגר תואר ראשון באקול נורמל סופרייר בפריז, בוגר תואר שני בבית הספר מנהטן למוזיקה.
הופיע כסולן עם כל התזמורות הסימפוניות בארץ.
הלחין וניהל מוזיקלית הצגות בתיאטראות רבים בארץ. בין עבודותיו:
- התיאטרון הקאמרי – "אשכבה"[1], "נורה"[2], "הבכיינים"[3], "כטוב בעיניכם", "קברט חנוך לוין"[4], "מעיין הכבשים" בשיתוף תיאטרון חיפה[5], "אמא קוראז'"[6], "המלט", "היה או לא היה"[7], "שמו הולך לפניו", "גפן בלאדי", "ג'וני הלך", "ינטל"[8], "גטו"[9], "איחש פישר", "האריסטוקרטים" ו"רומן משפחתי". מנצח ומנהל מוזיקלי של "המפיקים"[10], "כנר על הגג", "קברט", "קזבלן" ו"כימים אחדים".
- תיאטרון הבימה – "ירמה", "ההולכים בחושך" בשיתוף תיאטרון חיפה, "בית ברנרדה אלבה", "קופסה שחורה", "הנאהבים והנעימים"[11], "חודש בכפר", "העז או מי זאת סילביה", "מלחמה", "אנה קארנינה", "החגיגה", "כל החיים לפניו", "איולף הקטן", "כמעט נורמלי", "גברתי הנאווה", "אדיפוס- תיאור מקרה", "אוויטה", "פליישר"[12], "עלובי החיים"[13], "סימני דרך" (מחזמר המבוסס על הביוגרפיה והשירים של נעמי שמר)[14], "מיקה שלי" (מחזמר המבוסס על שירי יאיר רוזנבלום), "מאחורי הגדר", "בעלה של אשתי", "ורסצ'ה", "הרובוטית", "מקווה".
- הפקות משותפות של הקאמרי והבימה - "אנטיגונה"[15], "המורדים" ו"שלוש אחיות".
- תיאטרון בית ליסין – "מתנקשים", "עשו עליך פעם סרט"[16], "אלטלנה", "חשמלית ושמה תשוקה", "יומנים", "אוליבר טוויסט"[17], "הדוד וניה", "פרינסס מרי 7", "מלאכת החיים", "סוסים על כביש גהה", "אז בפראג", "בית מרקחת שטרנבלום".
- התאטרון העברי - "כנר על הגג", "צלילי המוזיקה".
- האופרה הישראלית - הלחין את שירי הילדים של חנוך לוין למופע פתיחת העונה באופרה הישראלית.
- תיאטרון באר שבע – "כשאת אומרת לא", "בלדה ספרדית", "קומדיה של טעויות", "השחף", "דרך השלום".
- תיאטרון חיפה – "מחיר הכבוד".
- תיאטרון הסמטה - "השמשים".
- פסטיבל עכו - "פרומות".
- תיאטרון המדיטק – "אוזו ומוזו", "ציפור הנפש", "לרקוד עם אבא", "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור", "נחמן".
- תיאטרון אורנה פורת – "הברווזון המכוער".
- מועדון צוותא – "איש'ל ורומנצקה"[18]
- פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה – ערבי שירי לורקה[19]
- ב-2007 הלחין את פסקול המוזיקה של סרט הטלוויזיה "וסרמן איש הגשם".
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוכה קרן שרת במשך 12 שנים ברציפות[דרוש מקור].
- פרס אקו"ם להלחנה לתיאטרון.
- פרס מאיר מרגלית להלחנה לתיאטרון.
- פרס התיאטרון הישראלי 2004, על הלחנת המוזיקה למחזה "הנאהבים והנעימים" של הבימה[20].
- פרס מלחין השנה לילדים 2008.
- פרס לנדאו של מפעל הפיס על הלחנה לבמה 2023.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסי בן נון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יוסי בן נון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יוסי בן נון, בארכיון הבימה
- יוסי בן נון, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- יוסי בן נון, באתר "הבמה"
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
מיה אשרי, מאחורי הקלעים של "אשכבה", ההצגה של חנוך לוין שמעולם לא מתה, באתר הארץ, 14 בינואר 2018
- ^ נילי ברקן, יפה, רגיש, בנוי בהקפדה, באתר גלובס, 9 בפברואר 2000
- ^ נילי ברקן, צוחקים עד מוות, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2000
- ^ מיכאל הנדלזלץ, לחם עם ריבה, באתר הארץ, 19 ביולי 2001
נילי ברקן, איזה חנוך לוין זוכרים מזה, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2001 - ^ נילי ברקן, כוח משחית גם קורבנות, באתר גלובס, 1 ביולי 2002
- ^ מיכאל הנדלזלץ, מכורים למלחמה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2002
- ^ ציפי שוחט, היה או לא היה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2007
- ^ טל פרי, השטייטעל חוזר לאופנה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2009
- ^ רון שוורץ, הפקה גדולה מהחיים, באתר גלובס, 25 באפריל 2010
- ^ מיכאל הנדלזלץ, זה הצליח!, באתר הארץ, 14 בינואר 2006
שירות גלובס, בלי צלב קרס בגרון, באתר גלובס, 16 בינואר 2006 - ^ מיכאל הנדלזלץ, קשה להיות הומו יהודי, באתר הארץ, 3 במרץ 2004
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "פליישר": הוכשר בהשגחת השחקנים, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
- ^ רון שוורץ, אור גדול, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2016
עידית סוסליק, עכבר העיר, "עלובי החיים" עושים כבוד למסורת הפקות הענק, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2016 - ^ רון שוורץ, בארץ להד"ם, באתר גלובס, 16 באפריל 2018
- ^ מיכאל הנדלזלץ, עוצמתה הנוראה של הפאנטיות, באתר הארץ, 6 בינואר 2007
ירמי עמיר, יופי של טרגדיה, באתר גלובס, 7 בינואר 2007 - ^ נילי ברקן, סטארט-אפ תיאטרוני, באתר גלובס, 14 במרץ 2002
- ^ מיכאל הנדלזלץ, זהו האום-פה-פה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2008
- ^ ננו שבתאי, "איש'ל ורומנצקה" מאת חנוך לוין זכה להפקה יוצאת דופן, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2019
- ^ חגי חיטרון, היופי הפואטי של שירי לורקה, באתר הארץ, 5 באפריל 2016
- ^ שירות גלובס, תיקי ומיקי זוכים, באתר גלובס, 6 במרץ 2005
