כימים אחדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כימים אחדים
מידע כללי
מאת מאיר שלו
שפת המקור עברית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה עם עובד
תאריך הוצאה 1994
מספר עמודים 334
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002615555, 001312726
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כימים אחדים הוא הרומן השלישי של מאיר שלו. הספר יצא לאור בשנת 1994 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד. מקור השם בספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק כ': ”וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ”. גם ספר זה, בדומה לספרים הקודמים שכתב שלו, נסב סביב ההוויה החברתית, החלוצית והחקלאית של התקופה שבטרם הקמת המדינה, של המתיישבים הראשונים במושבים, במושבות ובקיבוצים.

כותרת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת הספר "כימים אחדים" רומזת לאנלוגיה אירונית בין סיפור יעקב המקראי וסיפורו של יעקב שיינפלד, אחד מגיבורי הרומן של מאיר שלו, אך לא רק לכך. שיינפלד עצמו מעיד בלשונו השבורה: ”לעבוד בשביל האהבה כל היעקבים יודעים. שנים זה כמו כמה ימים אחדים בעינינו” (עמ' 214).[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מספר על אהבתם של שלושה גברים לאישה אחת, יהודית, אימו של מספר הסיפור, זיידה. מקום ההתרחשות הוא כפר קטן בשם הדמיוני 'כפר דוד' בעמק יזרעאל, טרם הקמת המדינה ובמהלך שנותיה הראשונות. העלילה מתפרסת על פני כשלושים שנים, משנות העשרים ועד שנות החמישים.

עלילת הספר אינה בנויה בסדר כרונולוגי אלא נעה בין העבר להווה כל הזמן, מה שיוצר פערי מידע הנפערים ומתמלאים תמידית, כך שהעלילה נחשפת לקורא בכל פעם ברבדים שונים ומתפתחת תמיד. כמו בספריו הקודמים, מאיר שלו מתחיל את סיפוריו ברמזים ומותיר את קוראיו עם סימני שאלה, שאותם הוא פותר לאט לאט לאורך השנים והסיפור. עם שינויי הזמן כך משתנה גם זווית ההסתכלות של הקורא ושל המספר גם יחד.

הדמויות המרכזיות הן:

  • יהודית – גיבורת הסיפור.
  • זיידה (ביידיש: סבא) – בנה של יהודית, מספר הסיפור.
  • אוהביה:
    • משה רבינוביץ – איכר אלמן, כביר כוח ושתקן;
    • גלוברמן – סוחר בקר גס רוח;
    • יעקב שיינפלד – מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד שהקדיש את חייו ליהודית.

סביב הדמויות המרכזיות ישנן דמויות משניות, סיפורים קטנים ואנקדוטות למיניהן. הסופר יוצר עולם חם ואנושי תוך כדי כתיבה קלילה, מלאת הומור וחכמת חיים.[דרוש מקור]

תרגומי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לאנגלית בידי ברברה הרשב. בשמו של הספר חלו שינויים והוא יצא לאור תחת שני שמות שונים באנגלית - "ארבע ארוחות" שם המתאר את המוטיב המרכזי שמקדם את העלילה בספר וכן "אהבותיה של יהודית" על שם אמו של גיבור הסיפור ואחת מן הדמויות המרכזיות של הספר.

הספר תורגם לשפות אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, יוונית, נורווגית, טורקית, סלובקית, הונגרית, בולגרית ורוסית.[2]

עיבודים לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב פרוינד, ארון הספרים הכפרי - עיון ב"כימים אחדים" של מאיר שלו כיצירה פסטורלית, מאזנים 73 (2), 1998, עמ' 59–62. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם כהנא, [אהבת שלושה וארבעה - דברים על "כימים אחדים" / מאיר שלו - פניני ספרות אהבת שלושה וארבעה - דברים על "כימים אחדים" / מאיר שלו - פניני ספרות]
  2. ^ כימים אחדים, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
  3. ^ כימים אחדים, באתר של תיאטרון ירושלים
    צבי גורן, כימים אחדים – תיאטרון של אהבה, באתר "הבמה", 17 ביולי 2012
  4. ^ בירנברג, יואב (2021-11-11). ""רצחתי לך את הספר": מה חושב מאיר שלו על ההצגה "כימים אחדים"". Ynet. נבדק ב-2021-11-11.
  5. ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, מילי אביטל: "בגיל 50 אני כבר לא צריכה להיזהר, ואף אחד גם ככה לא מסתכל", באתר הארץ, 12 בינואר 2023