יוסי פלדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי פלדמן
יוסי פלדמן . צילום אלי אלון.jpg
יוסי פלדמן בכנס לציון 30 שנה להקמתה של המועצה לשימור אתרים.
צילום: אלי אלון
לידה 4 באפריל 1932
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 4 בנובמבר 2020 (בגיל 88)
ישראל ישראלישראל
פעילות בולטת מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
ידוע בשל ייסד בית ספר שדה ראשון בארץ, ייסד את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסי פלדמן (4 באפריל 19324 בנובמבר 2020) היה המייסד, המקים והמנהל של בית ספר שדה הראשון בעין גדי, ובשנת 1984 ייסד את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועמד בראשה כמנכ"ל במשך כ-26 שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלדמן נולד ב-1932 בתל אביב לעליזה ואברהם פלדמן. הוריו הם יליד העיירה גרוסולובה שבאוקראינה, אביו עלה לארץ ישראל בשנת 1919 באוניית רוסלן, האניה שפתחה את העלייה השלישית, השתקע בתל אביב ועבד בקרן הקיימת לישראל. יוסי היה מנעוריו חבר תנועת "מחנות העולים". למד ב"בית חינוך לילדי עובדים" בתל אביב (ששכן מול גן מאיר) ואחר כך בבית הספר מקווה ישראל. את לימודיו במקווה ישראל סיים בשנת 1949 וזמן קצר לאחר מכן הצטרף לגרעין נח"ל של תנועת "מחנות העולים" שיצא לקיבוץ רביבים.

במקביל לעבודתו במשק רביבים הרבה לסייר ברחבי הנגב והשתתף בסיורים ומחקרים ארכאולוגיים באזור. בין השנים 1952-1951 השתתף כסייר במשלחתו של הארכאולוג נלסון גליק שהגיע מארצות הברית לחשוף עתיקות בנגב. בין השנים 1957-1954 עמד בראש פרויקט שיחזור ושיקום העיר הנבטית בשבטה שכלל כ-100 עובדים. כן עסק באותה תקופה בשיחזור ושיקום חווה חקלאית קדומה בשבטה.

בשנת 1958 הקים סמוך לקיבוץ עין גדי את בית ספר השדה הראשון בישראל, אשר שימש בשנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה הקודמת מרכז לטיולי בתי ספר ותנועות נוער באזור הנגב ובמדבר יהודה. בנוסף להיותו מקום לינה למטיילים שימש בית הספר מרכז מחקר ולימוד של החי והצומח בסביבתו, כשהתלמידים נוטלים חלק פעיל בסיורי מחקר, תצפיות בטבע ועוד - וכך לומדים להכיר את החי, הצומח והסביבה באזור. במסגרת פעילות בית ספר שדה עין גדי בוצע לראשונה בארץ סימון שבילים במדבר יהודה, והוצאה לאור של מפת סימון שבילים על ידי ועדה ציבורית לסימון שבילים, בראשה עמד יוסי פלדמן. עם סיום תפקידו כראש הוועדה החליף אותו אורי דביר. לימים הורחב פרויקט סימון השבילים לכל רחבי הארץ.

בשנת 1961 החל פלדמן לפעול במסגרת החברה להגנת הטבע שאימצה דרך פעילותו החינוכית של בית ספר שדה עין גדי והקימה באותה מתכונת בתי ספר שדה דומים במקומות נוספים ברחבי הארץ.

באפריל 1965 נישא יוסי פלדמן לפנינה לבית אליאש. החתונה נערכה ליד מעיין עין גדי סביב מדורה. לזוג ארבעה ילדים. בשנת 1977 הצטרף למושב בית נקופה, בו היה חבר עד פטירתו. בין השנים 1979-1976 למד גאוגרפיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים והוא בוגר האוניברסיטה במקצועות אלה. ב-1980 שימש רכז מערכת האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל.

בתחילת שנות ה-80 מונה מטעם החברה להגנת הטבע לרכז הטיפול בנושא שמירת אתרים היסטוריים. בתחילה פעל כמעט לבדו וכמעט ללא תקציב. הוא ניהל וארגן מאבקים והפגנות נגד פגיעה באתרים היסטוריים בזכרון יעקב, בנווה צדק ובמקומות נוספים ורתם למאבק אישי ציבור, אנשי אקדמיה, עיתונאים ועוד, במטרה להגביר המודעות הציבורית לנושא. בשנת 1984 יסד והקים את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וכיהן בתפקיד מנכ"ל המועצה ברציפות במשך כ-26 שנים משנת 1984 עד 2010. ב-1991 יזם את חוק שימור אתרים שהתקבל בכנסת בהובלתה של חברת הכנסת עדנה סולודר.

כאות הוקרה על פעילותו רבת השנים, הן בחברה להגנת הטבע והן במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, התכבד פלדמן בשנת 2010 בהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל.

ב-2014 יזם והקים אנדרטה בעיירה וליקה מיצ'איליווקה (עד 1945 נודעה בשם גרוסלובה) באוקראינה, לזכר קורבנות הפוגרום שנערך ביהודי העיירה ב-1919 ובהם סבו יוסף פלדמן, ושני דודיו, אחיו של אביו.

פלדמן נפטר ב-4 בנובמבר 2020 בגיל 88.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי פלדמן, בבריתך (אוטוביוגרפיה), חולון: הקיבוץ המאוחד, 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]