יורגוס דוניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורגוס דוניס
Γιώργος Δώνης
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 22 באוקטובר 1969 (בן 53)
פרנקפורט, מערב גרמניה
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1987–1988 פנאתינאיקוס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988–1996
1990–1991
1996–1997
1997–1998
1999
1999–2000 		פנאתינאיקוס
← פאס יואנינה
בלקבורן רוברס
א.א.ק. אתונה
שפילד יונייטד
האדרספילד טאון 		107 (31)
22 (3)
22 (2)
30 (2)
7 (1)
21 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1991- 1997 יוון 24 (5)
קבוצות כמאמן
2002–2004
2004–2008
2008–2009
2009–2012
2012–2013
2013–2015
2015–2016
2016–2017
2017–2018
2018–2020
2020
2021–2022
2022- 		איליסיאקוס
לאריסה
א.א.ק. אתונה
אטרומיטוס
פאוק סלוניקי
אפואל ניקוסיה
אל-הילאל
שראג'ה
אפואל ניקוסיה
פנאתינאיקוס
מכבי תל אביב
אל ווהאדה
אל פתח
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יורגוס דוניס (ביוונית: Γιώργος Δώνης; נולד ב־22 באוקטובר 1969) הוא כדורגלן עבר יווני, ששיחק בעמדת הקשר, וכיום משמש כמאמן קבוצת אל פתח מליגת העל הסעודית.

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוניס נולד בפרנקפורט שבגרמניה המערבית למשפחה יוונית. כשהוא היה בן 6 משפחתו חזרה ליוון, והשתקעה באזור סלוניקי. בילדותו דוניס שיחק בקבוצות מקומיות בסלוניקי, ובשנת 1987 עבר לאקדמיה של פנאתינאיקוס, אחת הקבוצות הבכירות ביוון. בעונת 1990/1991 דוניס הרשים במהלך עונת השאלה בקבוצת פאס יואנינה ולאחר מכן חזר לפנאתינאיקוס.

דוניס הפך לאחד השחקנים החשובים בקבוצה, הוא זכה עם הקבוצה בשתי אליפויות ובשלושה גביעים ובעונת 1995/1996 היה חלק ממסעה של הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות. בקיץ 1996 דוניס עבר לאנגליה וחתם בקבוצת בלקברן רוברס מהפרמייר ליג, דוניס הוא היווני הראשון ששיחק בפרמייר ליג. בבלקבורן הייתה לו עונת בכורה פושרת והוא כבש בה שני שערים. דוניס שיחק עונה אחת בלבד בבלקברן רוברס ולאחריה חזר ליוון וחתם בא.א.ק. אתונה, לאחר עונה בא.א.ק הוא חזר פעם נוספת לאנגליה וחתם בשפילד יונייטד. דוניס שיחק בשפילד תקופה קצרה לפני שחתם בהאדרספילד טאון, שלאחר עונה במועדון הוא פרש ממשחק פעיל.

דוניס שיחק במדי נבחרת יוון במשך שש שנים. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא ערך בדצמבר 1991, ובסך הכל הוא רשם 24 הופעות וחמישה שערים במדי הנבחרת.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה וההצלחה עם לאריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיה בן 33, בשנת 2002, דוניס החל לאמן את קבוצת איליסיאקוס מהליגה היוונית הרביעית. הוא הצליח מאוד עם הקבוצה ורשם איתה שתי עליות ליגה רצופות, עד לליגת המשנה ביוון.

ב־2004 הוא מונה למאמנה של לאריסה מליגת המשנה, אותה אימן ארבע עונות. בעונתו הראשונה הוא הצליח לעלות עם הקבוצה לליגה הבכירה ביוון, ובעונה לאחר מכן הקבוצה סיימה במקום השמיני בליגה היוונית. בעונתו השלישית כמאמן הקבוצה, לאריסה סיימה במקום העשירי בליגה אבל הקבוצה זכתה בגביע היווני, והשיגה כרטיס למוקדמות גביע UEFA. לאריסה העפילה לגביע UEFA לאחר ניצחון מול בלקברן רוברס בפלייאוף, אבל הודחה לאחר שלב הבתים של המפעל והקבוצה סיימה במקום השישי בליגה באותה עונה.

המשך הקריירה כמאמן ביוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום עונת 2007/2008 עזב דוניס את לאריסה ומונה למאמנה של א.א.ק. אתונה בה שיחק כשחקן. בנובמבר 2008 לאחר פתיחת עונה רעה של הקבוצה שכללה הדחה מגביע UEFA, א.א.ק. אתונה החליטה לפטר את דוניס.

לקראת עונת 2009/2010 מונה דוניס למאמנה של אטרומיטוס. עם אטרומיטוס דוניס רשם שתי עליות רצופות לגמר הגביע היווני בעונות 2010/2011 ו־2011/2012, אך בשני משחקי הגמר הקבוצה הפסידה.

לקראת עונת 2012/2013 מונה דוניס למאמנה של פאוק סלוניקי, אחת הקבוצות הבכירות ביוון. ב־28 באפריל 2013 פוטר מאימון פאוק לאחר שהקבוצה הודחה בחצי גמר הגביע היווני.

אפואל ניקוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013 מונה דוניס למאמנה החדש של אפואל ניקוסיה מליגת העל הקפריסאית, קבוצתו הראשונה כמאמן מחוץ ליוון. בעונתו הראשונה דוניס הוביל את הקבוצה לדאבל מקומי, אליפות הליגה הקפריסאית וזכייה בגביע הקפריסאי. אפואל התחילה את עונת 2014/2015 בצורה חיובית לאחר שדוניס הוביל את הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות. בשלב הבתים אפואל ניקוסיה שיחקה מול קבוצות בכירות באירופה, אייאקס אמסטרדם, ברצלונה ופריז סן-ז'רמן. באותו קמפיין הקבוצה השיגה רק נקודה אחת משישה משחקים, במשחק שהסתיים בתוצאה 1–1 מול אייאקס אמסטרדם באצטדיון ה-GSP. ב-6 בינואר 2015 דוניס פוטר מאימון אפואל ניקוסיה לאחר רצף תוצאות רעות.

אל הילאל ושראג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־25 בפברואר 2015 מונה דוניס למאמנה של אל-הילאל מליגת העל של ערב הסעודית, הוא העפיל עם הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות של אסיה וזכה עם הקבוצה בגביע המלך הסעודי באותה עונה. ב־28 ביולי 2016 מונה דוניס למאמנה של שארג'ה מהליגה של איחוד האמירויות הערביות אך הוא עזב את הקבוצה בינואר 2017.

חזרה לאפואל ניקוסיה וחתימה בפנאתנייקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־28 ביולי 2017 דוניס חזר לאפואל ניקוסיה, במרץ 2018 הוא פוטר מאימון הקבוצה לאחר שהקבוצה איבדה את המקום הראשון בליגה הקפריסאית, עם זאת, היא הצליחה לזכות באליפות באותה עונה.

לקראת עונת 2018/2019 מונה דוניס למאמנה של פנאתינאיקוס, שבמדיה כיכב בשנות התשעים. בעונתו הראשונה הקבוצה סיימה במקום השמיני ובעונתו השנייה הקבוצה העפילה לפלייאוף וסיימה במקום הרביעי בליגה. דוניס זכה לביקורות חיוביות מתפקודו כמאמן פנאתינאיקוס. ב־19 ביולי 2020 הוא עזב את תפקידו כמאמן הקבוצה.

מכבי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוגוסט 2020 מונה למאמנה של מכבי תל אביב, כשחתם על חוזה לעונה אחת, עם אפשרות להארכה בעונה נוספת[1]. הקבוצה זכתה להצלחה בליגה האירופית, כשהעפילה משלב הבתים לשלב 32 האחרונות. בליגה לא הצליחה הקבוצה לשחזר את ההצלחה. אחרי 11 מחזורים ניצחה הקבוצה ארבעה משחקים ודורגה רק במקום החמישי, בפער של תשע נקודות ממכבי חיפה המובילה. בעקבות כך פוטר דוניס ב-23 בדצמבר[2].

אל ווהאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ 2021 מונה למאמנה של קבוצת אל ווהאדה מליגת העל הסעודית.

אל פתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פברואר 2022 מונה למאמנה של קבוצת אל פתח מליגל העל הסעודית, בעונתו הראשונה הגיע עם הקבוצה למקום ה-8, בעונת 2022/23 נכון ל-15 במרץ 2023 אל פתח ממוקמת במקום ה-6 בליגה לאחר שהודחו משלב רבע הגמר של גביע המלך הסעודי.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנאתינאיקוס

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאריסה
אפואל ניקוסיה
אל-הילאל
מכבי תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יניב טוכמן‏, רשמית: גאורגיוס דוניס מונה למאמן מכבי תל אביב, באתר וואלה!‏, 18 באוגוסט 2020
  2. ^ יניב טוכמן‏, מכבי תל אביב הודיעה: גאורגיוס דוניס סיים את תפקידו, באתר וואלה!‏, 23 בדצמבר 2020


מאמני מכבי תל אביב
גור-אריה • רוטנר • פולק (1934–1939) • נמש (1939) • וייס (1939–1941) • פולק (1941–1947) • הס (1947) • בית הלוי (1947–1952) • מכליס (1952–1953) • בית הלוי (1953–1957) • טסלר (1957–1959) • מרימוביץ' (1959–1961) • מולנר (1961–1962) • חליבנר (1962) • סטנקוביץ' (1962) •בית הלוי וסטנקוביץ' (1962–1964) • א. שפיגל (1966–1967) • ארליך (1967) • חליבנר (1967–1968) • מרימוביץ' (1968–1969) • שווייצר (1969–1970) • חליבנר (1970–1971) • שניאור (1971–1972) • מרימוביץ' (1972–1973) • שניאור (1973–1975) • גרונדמן (1975–1978) • בכר (1978–1979) • רוזן (1979–1980) • זלצר (1980–1981) • גרונדמן (1981–1982) • בכר (1982) • שווייצר (1982–1983) • שניאור (1983–1985) • שנהר (1985–1987) • ג. שפיגל ובר-נור (1987–1988) • מרימוביץ' (1988–1989) • בכר (1989–1990) • רוזן (1990–1991) • גרנט (1991–1995) • קשטן (1995–1996) • גרנט (1996–2000) • שרף (2000) • לוין (2000–2002) • קלינגר (2002–2005) • קאנן (2005–2006) • כהן (2006–2007) • לוין (2007–2008) • בן שמעון (2008) • בלבול (2008–2009) • נמני (2009–2010) • מזרחי (2010–2011) • איוניר (2011) • לוין (2011–2012) • גארסיה (2012–2013) • סוזה (2013–2014) • גארסיה (2014) • אייסטאראן (2014–2015) • יוקאנוביץ' (2015) • בוס (2016) • ארבלדזה (2016–2017) • קרויף (2017) • וידיגל (2017) • קרויף (2017–2018) • איביץ' (2018–2020) • דוניס (2020) • ואן לוון (2020–2021) • יצחקי (2021) • קרסטאיץ' (2021–2022) • איביץ' (2022–2023) • קראנקה (2023–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יורגוס_דוניס&oldid=35938276"