יצחק שניאור

יצחק שניאור (11 בדצמבר 1925 - 20 בנובמבר 2011) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניאור נולד בפולין וכשהיה בן 8 עלה לארץ ישראל. שניאור כיכב כשחקן בשנות ה-40 וה-50 בבית"ר תל אביב, מכבי תל אביב ובמכבי יפו. ב-1942 היה שותף לזכיית בית"ר תל אביב בגביע ארץ ישראל. במסגרת מכבי תל אביב, אליה עבר ב-1948, היה שותף לזכייה בארבע אליפויות ושני גביעי מדינה; חלק מהזמן שימש כקפטן הקבוצה. בין השנים 1948 ל-1956 רשם 14 הופעות בינלאומיות במדי נבחרת ישראל, בחלקן היה קפטן הנבחרת.

לאחר שפרש ממשחק, ב-1958, החל לאמן. במהלך קריירת האימון הארוכה שלו, שהסתיימה בתחילת שנות ה-90, אימן את הקבוצות מכבי יפו, מכבי שעריים, הפועל חדרה, בני יהודה, הפועל פתח תקווה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים, הכח רמת גן, שמשון תל אביב, מכבי נתניה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב. שניאור זכה בשלוש אליפויות כמאמן (הכח רמת גן, מכבי תל אביב והפועל תל אביב).

הוא אימן את הנבחרת הצעירה של ישראל, אך התפרסם בעיקר כמאמן לצדו של יעקב גרונדמן. הצמד, שכונה על ידי העיתונות "צמד ש.ג", אימן ביחד את נבחרת ישראל במשך ארבע שנים (1988 עד 1992) והובילו את הנבחרת להישג נדיר, כשהעפילו איתה למשחקי ההצלבה מול נבחרת קולומביה, שכמעט והסתיימו בהעפלה למונדיאל 1990 באיטליה.

בתו, דרורה, נשואה לזאב זלצר, כדורגלן עבר ומאמן.