לדלג לתוכן

ג'רי בית הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רי בית הלוי
בית הלוי בשנת 1939
בית הלוי בשנת 1939
מידע אישי
לידה 14 בנובמבר 1912
לודז' שבפולין
פטירה 3 בפברואר 1997 (בגיל 84)
שם מלא משה בית הלוי
עמדה קשר עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1927
1927–1928
1928–1930
1930–1945
מכבי תל אביב
מכבי רחובות
מכבי חדרה
מכבי תל אביב
נבחרת לאומית כשחקן
1938 המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ארץ ישראל 1 (0)
קבוצות כמאמן
1947–1952
1952–1953
1953–1958
1953–1954
1958–1960
1960–1962
1962–1966
מכבי תל אביב
הפועל תל אביב
מכבי תל אביב
נבחרת ישראל
מכבי נתניה
נבחרת ניגריה
מכבי תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה (ג'רי) בית הלוי (14 בנובמבר 1912 - 3 בפברואר 1997), היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי, אחד מסמליו של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב[1]. הוא זכה לכינוי "נפוליאון הצהוב" בשל קומתו הנמוכה ומנהיגותו.

בית הלוי נולד בשנת 1912 בלודז' שבפולין ועלה לארץ ישראל ב-1920. שבע שנים לאחר מכן הצטרף למכבי תל אביב כחלוץ, אך משראה כי סיכוייו להשתלב בהרכב הקבוצה קלושים עבר לשחק במכבי רחובות ובמכבי חדרה.

בתחילת שנות ה-30 חזר למכבי תל אביב ואף שימש זמן רב כקפטן הקבוצה, שעימה זכה בשלוש אליפויות ובשני גביעים לפני קום מדינת ישראל. בנוסף היה בית הלוי חבר בסגל נבחרת ארץ ישראל, וב-20 בפברואר 1938 ערך את הופעתו היחידה במדיה, נגד נבחרת יוון, יחד עם אחיו, אברהם בית הלוי, ששיחק בהפועל תל אביב ובמורלנד האוסטרלית.

בשנת 1945 פרש ממשחק, ושנתיים מאוחר יותר חצה את הקווים והחליף את אגון פולאק בתור מאמנה של מכבי תל אביב. הוא נחשב למאמן הגנתי וקפדן והביא את מכבי תל אביב לזכייה בארבע אליפויות, בשנים 1950, 1952, 1954 ו-1956, ובנוסף בשני גביעים, בשנים 1954 ו-1955. אף על פי שחצה בעונת 1952/53 את הכביש ועבר לאמן את הפועל תל אביב, חזר בית הלוי במהרה למכבי תל אביב. בסוף שנת 1953 מונה למאמן נבחרת ישראל במקביל לתפקידו כמאמן מכבי תל אביב, אך הוחלף על ידי ג'קי גיבונס כחצי שנה לאחר מכן.

בשנת 1958 עבר לאמן את מכבי נתניה לאחר סכסוך כספי עם הנהלת מכבי תל אביב.

בשנת 1960 קיבל הצעה מפתיעה מנבחרת ניגריה, והיה לישראלי הראשון שאימן נבחרת אפריקאית. במשחקו הראשון, הובס 0-3 בידי נבחרת גאנה. התקשורת הניגרית קראה לפיטוריו אך בית הלוי קיבל גיבוי מהתאחדות הכדורגל הניגרית.[2] הישגו הראשון הגיע בנובמבר, עת הוביל את נבחרת ניגריה לניצחון 2-1 על מצרים. באפריל 1961, רשם עם נבחרת ניגריה שתי תוצאות תיקו מול נבחרת גאנה. בעקבות משחקים אלו, התקשורת החלה לשבח את תרומת בית הלוי לנבחרת. בסוף 1961, ניגריה שיחקה מול תוניסיה במוקדמות גביע אפריקה 1962. במשחק הראשון, שנערך בניגריה ב-25 בנובמבר, ניגריה ניצחה 2-1. ג'רי לא הורשה להיכנס לתוניסיה עבור משחק הגומלין לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל ותוניסיה. לאורך הקדנציה שלו בניגריה, ג'רי רשם ארבעה ניצחונות, חמש תוצאות תיקו ושלושה הפסדים.[3]

לאחר שנסתיים חוזהו עם נבחרת ניגריה, חזר למכבי תל אביב והציל אותה מירידה לליגת המשנה. ביוני 1963 צפה בית הלוי בצמד משחקי גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי תל אביב למכבי נתניה, ולאחריהם החליט לצרף לקבוצה הבוגרת מספר רב משחקני קבוצת הנוער, ובניהם גיורא שפיגל, צבי רוזן, מיקו בלו ואורי קדמי, אשר לימים יקראו "תינוקות ג'רי",[4] ואלו הצעידו את מכבי תל אביב ואת נבחרת ישראל שנים רבות לאחר מכן. בקדנציה השנייה שלו בקבוצה זכה בשני גביעים, ב-1964 וב-1965.

בשנת 1967 מונה לתפקיד יו"ר מכבי תל אביב בעקבות קשיים כלכליים של המועדון, והחליט להעביר את משחקי הקבוצה לאצטדיון בלומפילד ששימש עד כה את יריבתה העירונית, הפועל תל אביב, במקום אצטדיון המכביה, ובכך להגביר את ההכנסות מכרטיסים. לאחר תשע שנים עזב את תפקידו.


ג'רי בית הלוי נפטר בשנת 1997 בגיל 84.

כשחקן מכבי תל אביב

כמאמן מכבי תל אביב

כיושב ראש מכבי תל אביב

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג'רי בית הלוי, ג'רי - חיי סביב הכדור : שחקן, מאמן, יושב-ראש, הוצאת מוטיב, 1992.
  • אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006, עמ' 85.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]