יורופקאפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורופקאפ
FIBA Europe Cup
ענף כדורסל
תאריך ייסוד 2015
ארגון מפעיל פיב"א אירופה
מספר מתמודדים 32+8 (32 בשלב הבתים, ואחר כך עוד 8 קבוצות מליגת האלופות)
יבשת אירופה
זוכה גרמניהגרמניה ניינרס קמניץ (זכייה ראשונה)
הכי הרבה זכיות גרמניהגרמניה סקיליינרס פרנקפורט
צרפתצרפת נאנטר
איטליהאיטליה רייר ונציה
איטליהאיטליה דינמו סאסארי
ישראלישראל עירוני נס ציונה
טורקיהטורקיה בשאקשהיר קולג'י
פוליןפולין ק.ק. ולוצלאווק
גרמניהגרמניה ניינרס קמניץ
(זכייה אחת)
מפעל גבוה יותר ליגת האלופות

האתר הרשמי

עונת 2023/2024 ביורופקאפ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיב"א יורופקאפ (או גביע אירופה של פיב"א, מכונה "יורוקאפ") הוא טורניר כדורסל אירופי המאורגן על ידי פיב"א אירופה. הטורניר הוא הרביעי בחשיבותו באירופה אחרי היורוליג, היורוקאפ וליגת האלופות. אלופת היורופקאפ הנוכחית היא ק.ק. ולוצלאווק, שניצחה בגמר עונת 2022/2023 את שולה באסקט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2015 הודיעה פיב"א אירופה שתקים תחרות חדשה שתחליף את היורוצ'לנג' ותתחרה ביורוקאפ של היול"ב.[1] לאחר הקמת ליגת האלופות בכדורסל של פיב"א הפך היורופקאפ לטורניר השני בחשיבותו של פיב"א והרביעי באירופה.

המשחק הראשון בתולדות המפעל שוחק ב-21 באוקטובר 2015 ופתח את עונת 2015/2016. במשחק ניצחה דונר חרונינגן את פורטרס קורמנד 78–71. בעונת 2016/2017 התחילה לפעול ליגת האלופות, ומאז קבוצות מליגת האלופות יכולות לעבור ליורופקאפ בהתאם למקום בו סיימו.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 2017/2018 הקטינה פיב"א את מספר הקבוצות המשתתפות בטורניר ל-32 קבוצות. 32 הקבוצות מחולקות ל-8 בתים בשני אזורים (4 בתים בכל אזור), כשבכל בית 4 קבוצות. הקבוצות משחקות בשיטת ליגה של בית וחוץ, ושתי הראשונות מכל בית מעפילות לסיבוב השני.

16 הקבוצות בסיבוב השני מתחלקות ל-4 בתים של 4 קבוצות. גם בשלב זה הקבוצות משחקות בשיטת ליגה של בית וחוץ.

שתי הראשונות מכל בית מעפילות לשלב הפלייאוף, ואליהן מצטרפות גם 8 קבוצות מהמקומות החמישי והשישי בשלב הבתים של ליגת האלופות. גם בשלב זה הקבוצות משחקות בשיטת ליגה של בית וחוץ. ארבע הקבוצות המנצחות ברבע הגמר מעפילות לפיינל פור, שנערך במקום נייטרלי.

שלב הבתים משוחק מאוקטובר עד דצמבר והסיבוב השני משוחק מדצמבר עד ינואר, והפלייאוף מתחיל בפברואר.

קבוצות ישראליות במפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירוני נס ציונה זכתה במפעל בעונת 2020/2021, לאחר הגמר שנערך בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב. הישג נוסף הוא של הפועל חולון שהגיעה לחצי הגמר בעונת 2018/2019. קבוצות נוספות שהגיעו לשלב רבע הגמר הן מכבי ראשון לציון (בעונת 2015/2016) ועירוני נהריה (2016/2017).

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה גמר משחק על המקום השלישי
אלופה תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
2015/2016 גרמניהגרמניה
סקיליינרס פרנקפורט
66–62 איטליהאיטליה
פלקנסטרו וארזה
צרפתצרפת
אלאן שאלון
103–72 רוסיהרוסיה
יניסיי קרסנויארסק
2016/2017 צרפתצרפת
נאנטר
140–137
(58–58 / 82–79)
צרפתצרפת
אלאן שאלון
גרמניהגרמניה טלקום בון ובלגיהבלגיה אוסטנדה
2017/2018 איטליהאיטליה
רייר ונציה
158–148
(69–77 / 81–79)
איטליהאיטליה
אבלינו
דנמרקדנמרק באקן ברס והולנדהולנד דונר חרונינגן
2018/2019 איטליהאיטליה
דינמו סאסארי
170–163
(89–84 / 81–79)
גרמניהגרמניה
ס.אוליבר וירצבורג
ישראלישראלהפועל חולון ואיטליהאיטליה פלקנסטרו וארזה
2019/2020 העונה הופסקה בשל מגפת הקורונה קבוצות שהעפילו לחצי הגמר: טורקיהטורקיהבשאקשהיר קולג'י, דנמרקדנמרקבאקן ברס, גרמניהגרמניהמדי ביירוית וטורקיהטורקיהפינאר קרשיאקה
2020/2021 ישראלישראל
עירוני נס ציונה
82–74 פוליןפולין
סטאל אוסטרוב
רומניהרומניה
מוניצ'יפל אוראדיה
85–76 רוסיהרוסיה
פארמה פרם
2021/2022 טורקיהטורקיה
בשאקשהיר קולג'י
162–143
(90–74 / 72–69)
איטליהאיטליה
פלקנסטרו רג'אנה
הולנדהולנד ליידן ודנמרקדנמרק באקן ברס
2022/2023 פוליןפולין
ק.ק. ולוצלאווק
161–155
(78–80 / 77–81)
צרפתצרפת
שולה באסקט
אסטוניהאסטוניה קאלב/קראמו ופינלנדפינלנד קרהו
2023/2024 גרמניהגרמניה
ניינרס קמניץ
180–179
(85–74 / 95–105)
טורקיהטורקיה
בשאקשהיר קולג'י
איטליהאיטליה פלקנסטרו וארזה וספרדספרד בילבאו באסקט

זכיות לפי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
טורקיהטורקיה בשאקשהיר קולג'י 1 1 2022 2024
גרמניהגרמניה סקיליינרס פרנקפורט _ 2016 _
צרפתצרפת נאנטר 2017
איטליהאיטליה רייר ונציה 2018
איטליהאיטליה דינמו סאסארי 2019
ישראלישראל עירוני נס ציונה 2021
פוליןפולין ק.ק. ולוצלאווק 2023
גרמניהגרמניה ניינרס קמניץ 2024
איטליהאיטליה פלקנסטרו וארזה _ 1 _ 2016
צרפתצרפת אלאן שאלון 2017
איטליהאיטליה אבלינו 2018
גרמניהגרמניה ס.אוליבר וירצבורג 2019
פוליןפולין סטאל אוסטרוב 2021
איטליהאיטליה פלקנסטרו רג'אנה 2022
צרפתצרפת שולה באסקט 2023

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FIBA EUROPE BOARD PUSHES AHEAD WITH ATTRACTIVE CLUB COMPETITIONS MODEL, באתר פיב"א אירופה, 30 ביוני 2015


יורופקאפ עונת 2023/2024 - שלב הבתים

בית א'
פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון
בולגריהבולגריה בלקן בוטבגרד
הונגריההונגריה אלבה פהרוואר
ישראלישראל בני הרצליה

בית ג'
פינלנדפינלנד קרהו באסקט
קפריסיןקפריסין א.א.ק. לרנקה
ליטאליטא יאנובה
גרמניהגרמניה רוסטוק סיוולבס

בית ד'
טורקיהטורקיה בשאקשהיר קולג'י
מונטנגרומונטנגרו מורנר בר
צ'כיהצ'כיה נימבורק
אזרבייג'ןאזרבייג'ן סאבח

בית ה'
שוודיהשוודיה נורשפין דולפינס
דנמרקדנמרקבאקן ברס
פורטוגלפורטוגל פורטו
טורקיהטורקיה מניסה

בית ח'
הולנדהולנד דן בוס
גרמניהגרמניה ניינרס קמניץ
פוליןפולין ספונייה סטארגרד
קוסובוקוסובו קייבי פיה

בית ט'
קפריסיןקפריסין קראבנוס
גרמניהגרמניה גטינגן
איטליהאיטליה פלקנסטרו וארזה
גאורגיהגאורגיה טסו טביליסי

בית י'
רומניהרומניה מוניצ'יפל אוראדיה
פוליןפולין לגיה ורשה
סלובקיהסלובקיה פטריוטי לוויצה
פינלנדפינלנד קטאיה יואנסו