יחזקאל ריבנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל ריבנאי

יחזקאל ריבנאי (19 באפריל 1899 – 7 באפריל 1972) היה אנטומולוג ישראלי, ממייסדי החברה האנטומולוגית הישראלית ונשיאה הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל ריבנאי נולד בזכרון יעקב (אז בפלשתינה) דור שלישי למשפחת חקלאים.[1] [2]סבו וסבתו מצד אביו, משה ושלוה (סלווה) ריבניקר היו בין עשרים המשפחות שעלו על אדמת זמרין (זכרון יעקב) מרומניה, הם נמנו על האורחה הראשונה (כח החלוץ שנשלח לתור) של העלייה הראשונה לארץ ביוני 1882. להם היו ארבעה בנים: בנימין, יצחק, דב (ברל) ויוסף. בנימין היה בן עשר בעלותם ארצה. יחזקאל היה בנו הבכור של בנימין מנישואיו הראשונים ללאה לבית קורלנד. אמו נפטרה כשהיה בגיל תשע והוא גודל על ידי סבתו. גם מצד אמו היה דור שלישי בישראל: סבו משה קורלנד עלה מאיזמאיל (היום על גבול אוקראינה ומולדובה). סבו משה ריבניקר ואביו, בנימין, עסקו בחקלאות, עבדו בפרדס ובכרם וגידלו דבורים לדבש. [3] אביו היה פעיל בתזמורת המושבה כמחצצר וכמנצח. את ילדותו המוקדמת עבר יחזקאל בתקופה הרת אסון למושבה. בתקופה זו העביר הברון רוטשילד את חסותו ל"חברה היהודית להתיישבות" (יק"א). פקידי הברון ונציגי חברת יק"א ניסו להפוך את המתיישבים לאריסים ואלו חוו דיכוי ורעב. שני דודיו של יחזקאל, יוסף ודב (יחד עם קבוצה גדולה של צעירי המושבה) עזבו את הארץ.

ילדות ובחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ילדותו עבר בסביבה חקלאית, הוא חווה את מכת הארבה שפקדה את ארץ ישראל בנערותו ב-1915. ריבנאי למד בתיכון בבית הספר הריאלי בחיפה (1918-1914), בוגר המחזור השני של בית הספר. בכיתתו למד יעקב דורי. בין מוריו היו אשר ברש, יוסף עזריהו, פנחס כהן, קדיש סילמן ושולמית קלוגאי. החשיפה לחקלאות ולבעיות של המתיישבים הראשונים אתגרה את ריבנאי ללמוד חקלאות בהמשך; [1] [2] אולם מאחר שמקצוע זה (ולימודים אוניברסיטאיים בכלל) לא היו בנמצא בפלשתינה בתקופת השלטון העות'מאני, נסע ב-1919 לאלכסנדריה, שם לימד עברית והכין לבר מצווה את ילדי המשפחות היהודיות על מנת לחסוך כסף ללימודים גבוהים באמריקה.

אוניברסיטה וקריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל ריבנאי נושא את הרצאת השנה במכון וולקני, 1966
יחזקאל ריבנאי ורבקה אהרונסון, 1960

בהיותו בן עשרים ואחת הפליג ריבנאי על אוניה ממצרים דרך איטליה וצרפת לארצות הברית והגיע לבוסטון. את השכלתו האקדמית רכש בקולג' החקלאי של מסצ'וסט (Massachusetts Agricultural College ‏(MAC)), שברבות השנים התפתח והפך לאוניברסיטה של מסצ'וסטס באמהרסט (אנ'). ב-1927 קיבל תואר ראשון (BSc). ב-1928 ערך מחקר בנושא המורפולוגיה של חיפושית קולורדו (אנ'), כעבור שנה ערך מחקר בנושא החיפושיות הטפיליות מן המשפחה Rhipiphoridae (אנ') בצפון ומרכז אמריקה, תואר שני (MSc) קיבל ב-1928 מ-MAC ואת תואר הדוקטור לפילוסופיה קיבל באותו המוסד ב-1931. נושא עבודת הדוקטורט היה "מחקרים בטרופיזם ואקולוגיה של פשפש המיטה". בתקופת לימודיו בארצות הברית גר בעיירה הוליוק, ולפרנסתו לימד עברית והכין ילדים יהודים לבר-מצווה. בראשית הקריירה המדעית שלו התעניין גם באנטומולוגיה רפואית, ולשם כך לקח מספר קורסי מבוא ברפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. אחרי כן עבד גם במחלקת החקלאות של ארצות הברית והשתתף בפרויקט הדברת זבוב הפירות הים-תיכוני בפלורידה. את שם משפחתו המקורי, ריבניקר, החליף לריבנאי בתקופת לימודיו בארצות הברית.

ב-1931 הוזמן ריבנאי על ידי יצחק אלעזרי-וולקני להצטרף לסגל המכון שהקים וריבנאי שב לישראל. המכון שנקרא אז "תחנת הניסיון החקלאית רחובות", לימים "מכון וולקני"; עבר אז מתל אביב לרחובות ליד גן האקלום בשטח שכיום בתחום מכון ויצמן. [4] משהוקם המערך החקלאי הממשלתי ב-1951, עבר עם התחנה לאגף להגנת הצומח של התחנה לחקר החקלאות בבית-דגן.

ב-1957 התמנה ריבנאי לראש המחלקה לאנטומולוגיה של גידולי שדה, בהמשך הפך למנהל האגף (לימים המכון) להגנת הצומח במכון וולקני (1964-1960). ב-1964 פרש לגמלאות, אך המשיך לעבוד במכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות ומכון וולקני כיועץ עד לשנת 1969. השתתף בכנסים מדעיים באנגליה, איטליה, הולנד וצרפת (1951).

ב-16 בפברואר 1966 נשא ריבנאי את הרצאת השנה במכון וולקני לחקר החקלאות ברחובות בנושא "נדידה ופנולוגיה של פרפרים בארץ", באותו אירוע הוענקה לו תעודת כבוד מטעם מכון וולקני.

ריבנאי היה ממייסדי החברה האנטומולוגית הישראלית ב-1962 ונשיאה הראשון. בתקופה שקדמה להקמת המדינה היה חבר החברה האנטומולוגית המצרית (The Entomological Society of Egypt) ופרסם בכתב העת של החברה על מזיקים המשותפים לשתי המדינות. [5]

על שמו קרוי הדבוראי Encarcia scapeata Rivnay ‏(Hymenoptera: Aphelinidae)

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל ריבנאי כתב קרוב למאתיים מחקרים בעברית ובאנגלית, ביניהם מספר ספרים. במסגרת הדוקטורט חקר את פשפש המיטה, חרק הניזון ממציצת דם האדם. הוא פיתח שיטה להאכלה מלאכותית של הפשפש, שאיפשרה לו לחקור את התנהגותו וגורמי משיכתו. הוא חקר את מרכיבי המשיכה של פשפש המיטה לפונדקאי שלו האדם בניסיונו ליזון מדמו וגילה שמקור המשיכה העיקרי הוא החום. [6] הוא חקר את הרגלי ההזדווגות וגילה שמראה ותנועת הנקבה הם הגורמים העיקריים שמושכים את הזכר אליה. [7] עבודות אלה צוטטו בהרחבה. [8]

בארץ-ישראל חקר בתחילה את מזיקי ההדרים. [9] לאחר מכן טיפל במזיקים של גידולים נוספים, בהם: תבואות, סלק סוכר, עצי פרי גלעיניים, כותנה ודלועיים.

ריבנאי היה מחלוצי ההדברה הביולוגית במזיקי ההדרים בארץ. בענף ההדרים הרבה לחקור את זבוב ים-התיכון, שתוקף למעלה ממאתיים פונדקאים של פירות וירקות. חקר גם את הקפנודיס, תריפס השמש, כנימות קמחיות וכנימות עלה. ב-1968 ראתה אור סקירה פרי עטו המסכמת את פעולות ההדברה הביולוגית בישראל. [10]

כל מחקריו היו בנושאים שימושיים, ניזונו מבעיות של חקלאים בשטח, וכללו קשר פורה ופעיל בינו לבין החקלאים באמצעות שיתופי פעולה: למשל עם היחידות המקצועיות של המועצה לשווק פרי הדר. [11]

במשך שלושה עשורים עסק במזיקי גידולי שדה. ספרו הראשון בתחום זה ראה אור ב-1948, [12] בשלב מאוחר יותר פרסם ספר על מזיקי הפלחה והמספוא במזרח התיכון (ב-1960 במהדורה עברית [13] וב-1962 במהדורה אנגלית[14]). פרק המבוא מבאר את הרקע החקלאי והאקולוגי והבעיות המיוחדות בהתמודדות עימם. הספר כולל סקירה של פְּרוּקֵי רַגְלַיִם, עם הערות לגבי הביולוגיה, המורפולוגיה ואופן הדברתם.

ריבנאי חקר את בעיות הסביבה. ב-1964 התפרסמה סקירה מקיפה על האופן שבו האדם משפיע על האקולוגיה של חרקים באזורים הצחיחים. [15]

ריבנאי המשיך לחקור ולפרסם כמעט עד יום מותו. לאחר לכתו לעולמו ראה אור ספרו הפופולרי על אורחות חייהם ומנהגיהם של פרוקי הרגליים. [16]

תחום מחקר אחר שלו היה ניידות החרקים. ראשית התחקה אחרי הנדידות קצרות-הטווח של זבוב הפירות הים-תיכוני ובהמשך הפעיל רשת של מלכודות ברחבי ישראל כדי לתאר את התנודות של עשי הלילה.

ריבנאי הציע את מודל הנדידה כהסבר למקור אוכלוסיית הקיץ של זבוב הים-התיכון (Ceratitis capitata Wiedemann) באזורים הקרים ובגבול תפוצתו, חרק מהבולטים במזיקי החקלאות העולמית. [17] לפי מודל זה אוכלוסיית הזבוב באזורים הקרים נכחדת בחורף ומתחדשת בקיץ באמצעות נדידת פרטים מאזורים חמים יותר. [18] ד"ר נמרוד ישראלי התבסס על מודל זה [19] ופיתח על בסיסו מוצר להדברת הזבוב. [20] מודל הנדידה מנוגד למודל החריפה (overwintering) המקובל, לפיו אוכלוסיית הזבוב באזורים הקרים היא מקומית ועברה סלקציה לעמידות לקור. [21]

ריבנאי נהג לשרטט את החרקים אותם חקר. בהיעדר טכנולוגיות צילום נגישות עבור פרסומיו, הקדיש זמן רב להסתכלות ושרטוטים של אותם חרקים ואיוריו המפורטים מלוים את מאמריו.

אחדים מאיוריו של ריבנאי

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקל ריבנאי נישא לדוסיה (דבשה) למשפחת לוין ב-1948. היא עבדה כאחות בבית החולים בילינסון ומאוחר יותר כספרנית במרכז למחקר גרעיני שורק (ממ"ג). מאז שובו ארצה ב-1931 התגורר ריבנאי ברחובות. במקביל משנת 1933 עד תקופת מלחמת העצמאות שירת בהגנה כנוטר ברחובות, קיבל תעודת סמל ההגנה כאות הוקרה ב-16 במאי 1956. [22]

בנו הבכור, בנימין (ימיני) ריבנאי, מתגורר בבוסטון, ארצות הברית. הוא ד"ר לביוכימיה ומנהל מו"פ בחברות הזנק בשטח הפרמצבטיקה. בנו הצעיר, שוני ריבנאי, הוא אמן פלסטי, לשעבר ארט דיירקטור ובעליו של משרד הפרסום באומן בר ריבנאי.

ספרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (ביחד עם אברהם הלד), מזיקי הפלחה והמספוא : במזרח התיכון, ארגון עובדי הפלחה, תל אביב : ספרית השדה, תש"ך 1960 (320 עמ').
המהדורה האנגלית של הספר העברי:

Ezekiel Rivnay, Field crop pests in the Near East [Monographiae biologicae ; v. 10 ], en haag : W. Junk, 1962 (450 pp.).

  • מזיקי הפלחה והמספוא במזרח התיכון. הוצאת ”ספרית השדה", תל אביב, 1960 (320 עמ').
  • לוחמה ביולוגית במזיקים, המכון להגנת הצומח, בית-דגן : המחלקה לפרסומים מדעיים, תשכ"ח 1968 (105 עמ').
  • על פרוקי הרגל: יחסים, יצרים ותגובות, המחלקה לפרסומים מדעיים, מרכז וולקני, בית-דגן, תשל"ו 1977.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • I Harpaz, Professor Ezekiel Rivnay: In memoriam, Israel Journal of Entomology Vol. VIII 1973, p. 185-188.
  • Ezekiel Rivnay List of Publications, Israel Journal of Entomology Vol. VIII 1973, pp. 189-202.
  • א. סבירסקי, ציון לנעדרים : פרופ' יחזקאל רינבאי ז"ל, השדה, כרך 52, מהדורות 5–8, הסתדרות הפועלים החקלאים בא"י, 1972, עמ 1045.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחזקאל ריבנאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יהודה הגדרתי, "ציידי החרקים" מתארגנים, הבקר, יום שני, 14 בנובמבר 1960, עמ' 3.
  2. ^ 1 2 אברהם פלג, "תחנת הביניים ישראל: הפרפרים אינם מכירים בגבולות והם מעופפים ממצרים ללבנון דרך ישראל", מעריב, יום שישי, 25 בפברואר 1966, עמ' 39/
  3. ^ איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2005, עמ' 87-86.
  4. ^ ד"ר מנשה הורוביץ, על גלגוליה ההיסטוריה של התחנה, תולדות המחקר החקלאי בארץ, באתר מרכז וולקני
  5. ^ Rivnay, Ezekiel. 1932. The influence of relative humidity upon the rate of development of the bed-bug, Cimex lectularius. L. Bull. Soc. R. Entomol. Egypte, pp. 13-16. Rivnay, Ezekiel. 1935. The factors affecting the distribution of Helio-thrips haemorrhoidalis Bouche in Egypt and Palestine. Bull. Soc. R. Entomol. d'Egypte, pp. 119-124.
  6. ^ L.. Cimex lectularius. Rivnay, Ezekiel. Studies in Tropisms of the Bed. .Parasitology 1932 Vol.24 No.1 pp.121-136 pp Rivnay, Ezekiel. Technique in Artificial Feeding of the Bed Bug, Cimex lectularius L The Journal of Parasitology Vol. 16, No. 4 (Jun., 1930), pp. 246-249. Rivnay, Ezekiel. Host Selection and Cannibalism in the Bed Bug Cimex Lectularius L. Annals of the Entomological Society of America, Volume 23, Issue 4, 1 December 1930, Pages 758–764.
  7. ^ Rivnay, Ezekiel. The Tropisms Effecting Copulation in the Bed Bug. Psyche 40:115-120, 1933.
  8. ^ יחזקאל ריבנאי, בגוגל סקולר
  9. ^ מזיקי ההדרים בא"י : עם פרקים על רסוס, עשון, ומלחמה ביולוגית במזיקים על ידי י' ריבנאי ... [חוברת (התאחדות האכרים בארץ ישראל. המחלקה למטעי הדר)]. תל אביב : דפוס עזריאל, תרצ"ז.
  10. ^ לוחמה ביולוגית במזיקים, המכון להגנת הצומח, בית-דגן : המחלקה לפרסומים מדעיים, תשכ"ח.
  11. ^ ראו ד"ר יורם רסלר. הדברה ביולוגית של מזיקי הדרים. גמלה-עט גיליון 33, 8 בפברואר 2016.
  12. ^ מזיקי הפלחה בארץ ישראל, ארגון עובדי הפלחה, תל אביב : ספרית השדה, תש"ח.
  13. ^ (ביחד עם אברהם הלד), מזיקי הפלחה והמספוא : במזרח התיכון, ארגון עובדי הפלחה, תל אביב : ספרית השדה, תש"ך.
  14. ^ Ezekiel Rivnay, Field crop pests in the Near East [Monographiae biologicae ; v. 10 ], en haag : W. Junk, 1962.
  15. ^ R.E. 1964. The influence of man on insect ecology in arid zones. Annu. Rev. Entomol. 9: 41-62.
  16. ^ על פרוקי הרגל: יחסים, יצרים ותגובות, מינהל המחקר החקלאי, המכון להגנת הצומח, המחלקה לאנטומולוגיה, המחלקה לפרסומים מדעיים, מכון וולקני, בית דגן, תשל"ו 1977.
  17. ^ Christenson, L.D. and R.H. Foote. 1960. Biology of fruit flies. Ann. Rev. Entomol. 5:171- 192. Enkerlin, W. and J. Mumford. 1997. Economic evaluation of three alternative methods for control of the Mediterranean fruit fly (Diptera: Tephritidae) in Israel, Palestinian Territories, and Jordan. J. Econ. Entomol. 90:1066-1072.
  18. ^ ריבנאי, י' 1954. מחקרים אודות השפעת רעלים שונים של זבוב הפירות, נדידותיו ההמוניות ודרכי הדברתו בישראל. "כתבים" ד' (ד'): 4 – 38.
  19. ^ Israely, N., Ritte. U. and S.D. Oman, 2004. Inability of Ceratitis capitata (Diptera: Tephritidae) to overwinter in the Judean Hills. J. Econ. Entomol. 97 (1): 33-42 Israely, N. and S.D. Oman. 2005. Effect of combined insecticide sprays and sanitation techniques on population dynamics of Ceratitis capitata (Diptera: Tephritidae) in the central mountains of Israel. J. Econ. Entomol. 98 (3): 739-748 Israely, N., Ziv, Y. and S.D. Oman. 2005. Spatiotemporal distribution patterns of Mediterranean fruit fly (Diptera: Tephritidae) in the central region of Israel. Ann. Entomol. Soc. Am.: 98 (1): 77-84 Israely, N., Ziv, Y. and R. Galun. 2005. Metapopulation spatial-temporal distribution patterns of Mediterranean fruit fly (Diptera: Tephritidae) in a patchy environment. Ann. Entomol. Soc. Am. 98 (3): 302-308 המנגנון המשמר את אוכלוסיית תפוצתו הקרים זבוב הים-התיכון באזורי תפוצתו הקרים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת נמרוד ישראלי. הוגש לסינט האוניברסיטה העברית, בירושלים ינואר 2006. בהדרכתם של: פרופסור רחל גלון ופרופסור עוזי ריטה.
  20. ^ Patents by Inventor Nimrod Israely in Justica patents
    Abigail Klein Leichman (September 3, 2017). Fruit fly ‘Iron Dome’ for the farmers of India. israel21c.org.
  21. ^ Israely, N., Yuval, B., Kitron, U. and D. Nestel. 1997. Population fluctuations of adult Mediterranean fruit flies (Diptera: Tephritidae) in a Mediterranean heterogeneous agricultural region. Environ. Entomol. 26:1263-1269. Greenberg, A. 1954. The Mediterranean fruit fly, pp. 130-148. In J. Chachik [ed.], Citrus trees pests and their control. Joshua Chachik, Tel-Aviv, Israel. Papadopoulos, N.T., J.R. Carey, B.I. Katsoyannos, and N.A. Kouloussis. 1996. Overwintering of the Mediterranean fruit fly (Diptera: Tephritidae) in northern Greece. Ann. Entomol. Soc. Am. 89:526-534. Papadopoulos, N.T., B.I. Katsoyannos, and J.R. Carey. 1998. Temporal changes in the composition of the overwintering larval population of the Mediterranean fruit fly (Diptera: Tephritidae) in northern Greece. Ann. Entomol. Soc. Am. 91:430-434. Papadopoulos, N.T., B.I. Katsoyannos, and J.R. Carey. 2000. Spring and early summer phenology and detection of Ceratitis capitata (Diptera: Tephritidae) in Northern Greece, pp. 583-590. In K.H. Tan [ed.], Area-wide control of fruit flies and others insects pests. Penerbit University Sains, Penang, Malaysia.
  22. ^ תעודה מס' 955.