עוזי ריטה
עוזי ריטה (20 בדצמבר 1937 – 23 באוקטובר 2012) היה גנטיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוזי ריטה נולד בתל אביב ב-1937. למד בבית הספר העממי "בלפור" ולאחר מכן בתיכון עירוני א'. בתחילת שנות ה-50 הקים ביחד עם נערים בתל אביב את "אגודת הצעירים חובבי חי", ובראשי תיבות: אצח"ה, שעסקה באיסוף וזיהוי של בעלי חיים וארגנה הרצאות בנושאי טבע.[1][2] בין חברי האגודה היו אוריאל ספריאל, איתן צ'רנוב ואילן פפרנה. הם טופחו על ידי פרופסור היינריך מנדלסון והזואולוג חיים מירום, ובהמשך קיבלו מעיריית תל אביב חדר בבית הנוער ביפו (ששכן במסגד חסן בק), שם העבירו פעולות ושיעורים. ריטה יצר גם קשר עם האנטומולוג חנן ביטינסקי-זלץ, שהיה פרופסור באוניברסיטת תל אביב וערך לקבוצה הדרכות בהתנדבות. משום שדילג על כיתה בבית הספר היסודי, סיים ריטה את לימודי התיכון בגיל 17 והחל ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך התגייס לגדנ"ע ובתום השירות הצבאי המשיך את לימודיו.
קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריטה חקר תהליכי אבולוציה והתמקד בחשיפת השונות הגנטית של אוכלוסיות וההשפעה של תנאים סביבתיים על המבנה הגנטי שלהן. בתואר המוסמך חקר אוכלוסיות של עכברים בחורבת סעדים שליד ירושלים, בהדרכתו של פרופסור יעקב ורמן. את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה באוכלוסיות של הידרות, השלים ב-1969 באוניברסיטת מישיגן. בפוסט דוקטורט ערך מחקר על מכרסמים במכון הסמיתסוני לחקר אזורים טרופיים בפנמה.[3] ב-1971 חזר לאוניברסיטה העברית, תחילה כמרצה במחלקה לזואולוגיה ולאחר מכן במחלקה לגנטיקה. הוא המשיך לחקור אוכלוסיות של עכברים גם ברמת הגולן, באילת, בספרד ובסקנדינביה. חלק אחר של מחקריו עסק בגורמים הגנטיים, הסביבתיים והאבולוציונים להפצה ביולוגית(אנ') והשלכותיה, כלומר מה מאפיין פרטים המהגרים מאוכלוסייה מסוימת ומקימים אוכלוסייה חדשה, והאם ניתן לחזות על סמך פרמטרים גנטיים איזו אוכלוסייה תצליח להתבסס בבית הגידול החדש. הוא חקר יותר מ-120 מינים שפלשו מים סוף לים התיכון לאחר פתיחת תעלת סואץ.[3] במחקר אחר השתמש ריטה בגנום המיטוכונדרי העובר בתורשה אימהית ובכרומוזום Y שמועבר בתורשה מהאב על מנת לבחון הבדלים גנטיים בין עדות ישראל: יהודים אשכנזים, צפון אפריקאים, יוצאי אסיה הקטנה וארצות הבלקן, יוצאי המזרח הקרוב, תימנים ויוצאי אתיופיה. מחקריו הראו כי באוכלוסיות המציגות בעיקר הפלוטיפים ממוצא קווקזי יש קרבה גנטית רבה, אך גם העידו על מזיגה (אנ') עם הקהילות הלא-יהודיות הסובבות.[3]
ריטה היה המורה העיקרי בהוראת האבולוציה באוניברסיטה העברית במשך שנים רבות, וכן לימד קורסים מיוחדים בביולוגיה בחוג לפסיכולוגיה ובתוכנית המצטיינים "אמירים". פעל להנגשת המדע על ידי כתיבה ועריכה בכתבי העת המדעיים לנוער "לדעת" ו"מדע", ובאנציקלופדיה המדעית לנוער, וכן בכתיבת מאמרים וחומרי לימוד באקולוגיה ואבולוציה לתלמידי האוניברסיטה הפתוחה ולמורים לביולוגיה בבתי הספר התיכוניים.[1]
פציעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסח 1983, תקופת מלחמות השבת בכביש רמות בירושלים, נכנס ריטה בטעות עם מכוניתו לשכונה החרדית גאולה. מכוניתו הותקפה במטר של אבנים, ולבנה גדולה שזרק נער בן 14 פגעה בראשו ופצעה אותו באורח קשה. הוא עבר ניתוח מציל חיים לעצירת הדימום במוחו. תקיפתו עוררה הד ציבורי נרחב, ועמיתיו של ריטה ארגנו בשבוע שלאחר האירוע עצרת מחאה נגד אלימות השבת בירושלים, שהתקיימה בכיכר ציון בהנחיית נתנאל לורך, ובהשתתפות ראש העיר טדי קולק, יהודה עמיחי, פרופסור שמואל אטינגר, פרופסור יהושע פורת וד"ר שלום רוזנברג.
ריטה אושפז בעקבות פציעתו במשך כחודשיים וסבל מליקויים בזיכרון וקשיי דיבור.[4] על אף שנראה היה שהצליח להתאושש ולהשתקם, וכעבור שבועות אחדים אף שב לעבודתו באוניברסיטה העברית, ההשלכות של הנזק הופיעו בשנים מאוחרות יותר – הוא לקה בדמנציה שאובחנה כנובעת מהפציעה בראשו, ונאלץ לפרוש מעבודתו האקדמית. נפטר ב-2012.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן לימודיו בירושלים פגש את שלומית, תלמידה בבית ספר תיכון בעיר, וב-1962 השניים נישאו. נולדו להם שלוש בנות ובן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 עופר אדרת (2012-12-20). "הגנטיקאי שחיבר בין אשכנזים וספרדים". הארץ. נבדק ב-2023-03-14.
- ^ יעל (פרוינד) אברהם, חבורת הילדים שהמציאה את ההגנה על הטבע בישראל, באתר מקור ראשון, 2020-02-11
- ^ 1 2 3 Rachel Ben-Shlomo, Uzi Motro, A Special Issue devoted to the Commemoration of Professor Uzi Ritte, Israel Journal of Ecology & Evolution 59, 2013-12-02, עמ' 167–171 doi: 10.1080/15659801.2013.930997
- ^ דוד ארליך, לא אצא למאבק בגלל שחרור הנער שפגע בי | דבר | 4 יולי 1983 | הספרייה הלאומית, באתר עיתונות יהודית היסטורית
